זעם בקהיר: למה אובמה תוקע משלוח טנקים למלחמה בדאעש?

(תיעוד: צבא מצרים פועל נגד ארגוני טרור בסיני)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יכול להתנחם לפחות בדבר אחד בכל הקשור ליחסיו עם הממשל האמריקני: הוא אינו המנהיג היחיד במזרח התיכון שמתקשה להבין את הנשיא האמריקני ברק אובמה. נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי, הצ'רצ'יל החדש של המזרח התיכון, מוצא את עצמו אובד עצות בשבועות האחרונים לנוכח ההתנהלות הכמעט הזויה של הממשל בכל הנוגע לקהיר. שלשום הוא נשאל בריאיון לרשת פוקס - "מה אתה ובעלות ברית ערביות אחרות חושבים על המנהיגות של ארצות הברית באזור?". קשה לתאר במילים את התשובה של א-סיסי, אולי בעיקר בגלל שתיקתו הממושכת. "זו שאלה קשה", אמר באנגלית אחרי השתהות, כשגופו מביע זלזול וסלידה. "ההשהיה הממושכת של ציוד, נשק ואמצעי לחימה הייתה סימן שלילי לדעת הקהל לכך שארצות הברית אינה עומדת לצד המצרים".

מתברר שהממשל אמנם הסכים להעביר לאחרונה מסוקי תקיפה מסוג אפאצ'י לחיל האוויר המצרי, אולם מערים עוד ועוד מכשולים בפני קהיר בנוגע לרכישות צבאיות אחרות. לדוגמה, וושינגטון מעכבת משלוחי טנקים, חלקי חילוף ואמצעי לחימה אחרים שהצבא נזקק להם כל כך במלחמתו נגד אנשי דאעש. זה יכול להסביר את המגעים האינטנסיביים בין מצרים לבין מוסקבה באשר לעסקאות צבאיות שונות, כמו גם את עסקת רכישת המטוסים הצרפתיים.

עוד בנושא:
נתניהו וסיסי: הצלחה ביטחונית, החמצה מדינית
מצרים מדללת כוחות בסיני: בישראל חוששים מהתגברות הטרור
לא רק דיבורים: איש הברזל מקהיר הכריז מלחמה על חמאס

בימים אלה מתמודדת מצרים עם איום דאעש בשתי חזיתות: סיני, שם פועלים אנשי אנסאר בית אל-מקדס שנשבעו אמונים לדאעש, ולוב ממערב, שם הקימו אנשי הארגון בסיסים של ממש כדי להשתלט על שטחים במדינה ובמקביל לשלוח זרועות טרור לתוככי מצרים. ההוצאה להרוג ההמונית של מצרים קופטים, שבאו לחפש עבודה בלוב, הובילה את א-סיסי לאשר תקיפה של חיל האוויר המצרי בלוב נגד עמדות של דאעש.

ודווקא בימים קשים אלה למצרים - במקביל לכך שהבית הלבן ומחלקת המדינה מטיפים בשבח המלחמה נגד דאעש, ואפילו מרמזים על נכונותם לפעול יחד עם איראן נגד הארגון הסוני הקיצוני - הבית הלבן אינו ממהר להעביר סיוע צבאי לקהיר. מדוע? לדברי בכיר מצרי, ההסבר הרשמי שניתן הוא שקהיר אינה מכבדת זכויות אדם. ייתכן שאלה אמנם פני הדברים. אבל במצרים לא מצליחים להבין את סדר העדיפויות האמריקני: האם שלטון אחים מוסלמים במצרים היה מכבד יותר את זכויות האדם? מדוע מצרים, שהפכה לציר חשוב כל כך במלחמה נגד התפשטות דאעש ונגד האיסלאם הקיצוני בכלל, נענשת על ידי האמריקנים?

גם הבוקר (רביעי) נרשמה מתקפת טרור על כוחות הביטחון המצריים בסיני. עוד קצין מצרי נהרג ברפיח. אתמול נהרגו שני חיילים מצרים בפיגוע התאבדות באל-עריש ולרגע נוצר הרושם שקבוצות הטרור הפועלות בסיני מצליחות לגבור על המאמץ של הצבא המצרי שם. אולם אלה אינם פני הדברים. הרוב המוחלט של הפיגועים בימים אלה בסיני יוצאים לפועל בפינה הצפון-מזרחית של חצי האי, בקרבת הגבול עם עזה.

בשאר האזורים בסיני כבר אין כמעט תקריות ביטחוניות. רק בחודש האחרון הצליח הצבא המצרי להרוג עשרות פעילי טרור בסיני, שוב בעיקר בפעילות באזור אל-עריש ורפיח, שם מסתתרים אנשי אנסאר בית אל-מקדס שנשבעו לאחרונה אמונים לדאעש. בשטח פועלים כיום 14 גדודים מצרים, בהם יחידות מיוחדות וכלי טיס של חיל האוויר, כולל מטוסי תקיפה לא מאוישים.

האזור של הפיגועים וקרבתו לגבול מעלים חשד כבד במצרים כי פעילי הטרור בסיני זוכים לסיוע צמוד מרצועת עזה. מכאן בעצם העוינות הגלויה והקשה כל כך בין חמאס לבין קהיר. למעשה, היחס של מצרים כיום כלפי חמאס נוקשה הרבה יותר מאשר זה של ישראל לארגון. בקהיר עקבו מקרוב אחר הדיווחים בוואלה חדשות על ההצעות השונות להפסקת אש ארוכת-טווח שהועברו על ידי מתווכים מערביים, והגישה הישראלית הסלחנית כלפי חמאס אינה מתקבלת בהבנה - להיפך, כמעט בבוז. במצרים לא מצליחים להבין כיצד זה שדווקא ישראל שהותקפה פעמים רבות כל כך על ידי חמאס, שממשיך גם בימים אלה להתכונן לקראת המלחמה הבאה, דווקא היא מנסה לשמר את שלטון הארגון בעזה.

הזעם המצרי כלפי חמאס מתמקד בכמה מישורים. ראשית, אין זה סוד שפעילי הטרור בסיני מקבלים אמצעי לחימה ועוברים אימונים בעזה. המבצע לסגירת המנהרות בין הרצועה לבין סיני נמשך כל הזמן, אך המודיעין המצרי הבין שאנשי חמאס מפקחים על המאמץ להמשיך ולבנות מנהרות בגזרה. הם אפילו עושים שימוש במנהרות שכבר נהרסו חלקית לפחות כדי לפתוח חדשות. במקביל, נמשכים גם ניסיונות ההברחה דרך הים.

לוואלה חדשות נודע כי המצרים הציגו לחמאס רשימה של דרישות כדי לאפשר את הפשרת היחסים. הראשונה היא הסגרה לידי מצרים של חשודים בפיגועי טרור בסיני, ששוהים בעזה, כדי לחקור אותם. אחד השמות המפורסמים בהקשר הזה הוא שאדי אל-מניעי, מצרי שברח לרצועה לאחר שהיה מעורב בפיגועים בסיני. הדרישה השנייה היא סגירת מנהרות והשלישית היא הפסקת אימון וחימוש פעילי טרור. אף אחת משלושת הדרישות הללו לא בוצעו על ידי חמאס, עד עתה לפחות.

הקשר בין חמאס לבין קהיר הצטמצם כיום מאוד. מצרים שומרת על ערוצי תקשורת מול מוסא אבו מרזוק ואיסמעיל הנייה, שנתפסים כמובילי המחנה המתון בחמאס, כאלה שעוד אפשר לדבר איתם, אולם הקשר עם הזרוע הצבאית ועם בכירים אחרים נותק. שמו של פתחי חאמד, שר הפנים לשעבר, מוזכר שוב ושוב באופן שלילי בשיחות עם בכירים מצרים. הם שבים טוענים שחאמד פועל מתחת לאפה של הנהגת חמאס המתונה, והקים לעצמו מעין זרוע צבאית חשאית שפועלת בנפרד מההנהגה המדינית.

בימים האחרונים פעל מעבר רפיח וכמה מאות פלסטינים חצו למצרים וחזרה. הצעד הזה יכול להתפרש בטעות כניסיון להתקרב לחמאס. אולם המעבר הזה לא צפוי להיפתח באופן קבוע, לא בקרוב לפחות. הדרישה המצרית נותרה בעינה. המעבר ייפתח רק כאשר כוחותיו של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, יאיישו אותו, ללא נוכחות של אנשי חמאס. הארגון מצדו דורש כי פעילים מטעמו יהיו שם, אולם קהיר מסרבת לכך בתוקף.

לפניות לכתב אבי יששכרוף: aviissacharoff@walla.com