"את הבוקר של 6 באוקטובר 2008 פתחנו כאנשים הכי רגילים בעולם: זוג הורים, שני ילדים, כלב, משכנתא. בערב כבר היינו הורים לילדה חולת סרטן" - כך פותח יובל קדוש בספרו את תיאור "המסע ההזוי", כהגדרתו, שעברה המשפחה מרגע אבחון מחלתה של עמית, שריגשה מדינה שלמה והובילה ב-2009 לפתיחתו של קמפיין התרמת מח העצם הגדול בהיסטוריה, הן בעולם והן בישראל.
אבל המבצע יוצא הדופן לא סייע לעמית למצוא תורם. לשמחת המשפחה הם התבשרו כי נמצאה תרומת תאי גזע מדם טבורי בארצות הברית. עמית ומשפחתה נאלצו לטוס לקרוליינה הצפונית, שם עברה הילדה סדרת טיפולים במשך יותר משנה, בסופה התבשרו כי התאים נקלטו ולא נותרו תאים סרטניים בגופה. לפני כמה חודשים חגגה עמית בת מצווה כילדה בריאה, ושלשום התחפשה לנערת פרחים כמו ילדה רגילה.
לקריאה נוספת:
הילדה שריגשה את המדינה עברה ניתוח חדשני
ההשתלה הצליחה - עמית קדוש חוזרת לארץ
עמית קדוש חזרה הביתה: "אנחנו מאושרים"
את אותו "מסע הזוי" תיעד קדוש בספר בשם "תאי אב - המסע להצלתה של עמית", שאותו הוא מתעתד להוציא מימון המונים באתר Jumpstarter.
"זה היה מסע שהתגלו בו המון תעצומות נפש", סיפר קדוש בריאיון לוואלה חדשות. "זה סיפור על אופטימיות, על נחישות ועל יכולת אנושית לפרוץ גבולות ולהגיע למקומות אחרים. לכן אני רואה בספר הזה משהו שחייב להיוולד, ולו רק על מנת לסייע למשפחות שנקלעו למקום הזה. אני חושב שהוא יכול לסייע לרבים - גם לאלה שחוו את הבשורה הקשה ואפילו לנערה בת 16 שחבר שלה נפרד ממנה".
ספרו של קדוש נפתח בשביל המוביל לבית הספר שבו הוא ורעייתו נעמי ליוו את עמית לכיתה א'. כחודש לאחר מכן אובחנה המחלה. "זו הייתה סוג של תרפיה עבורי - לכתוב", סיפר. "לאורך כל התקופה לא יכולתי לישון. בבית החולים היו לי חרדות שאולי יצטרכו אותי ולא אהיה ער או שחלילה יקרה משהו ולא אהיה בשליטה. זה עניין של אופי", הוא סיפר בחיוך. וכך, באותם רגעים בלתי-נגמרים, ישב קדוש לצד בתו וכתב.
"עשיתי 'העתק' מהמוח ו'הדבק' לדף. שפכתי את כל מחשבותיי דרך האצבעות. בארצות הברית הצורך לכתוב התגבר כי היינו בודדים יותר, ולבד יותר אז פשוט ישבתי וכתבתי. לא היה לי מושג שכל הקבצים שעל המחשב יהפכו לספר".
לפני כשנתיים חזר קדוש לאותם קבצים, זכרונות מתקופה אחרת, והחל לעיין בהם. מהר מאוד נשאב פנימה והחל לסדרם ברצף כרונולוגי ולהשלים חורים. באותו זמן התחדדה בו התחושה שזה הזמן להוציא את החומר מהמגירה אל האור. הוא חבר לעורכת לילך רון וכך נולד "תאי אב".
"פתאום קראתי את החומר והבנתי שזה היה מסע לא פשוט - נסיעה ברכבת הרים מטורפת בלי תחושת זמן, בלי לראות את הדרך", סיפר. "לאור התמיכה והחיבוק שקיבלנו מהציבור, כשעמית הפכה 'הילדה של כולם' הבנתי שחשוב לי לשתף והיום - שנים אחרי - יש לי גם את הביטחון העצמי לעשות את זה".
בכסף שיגויס באמצעות עמוד הפרויקט מתכנן קדוש להשתמש לא רק כדי להוציא את הספר עצמו, אלא גם להפיצו בקרב עמותות המסייעות למשפחות חולי סרטן. "אני מלווה המון משפחות שנקלעו למקום הזה\ ואני זוכר את עצמי בנקודה הזו ומבין כמה שיומן כזה יכול לתת כוחות ופרופורציות לחיים".
היום יובל קדוש מסכם את התקופה הסוערת בחיוך, ונזכר באותו שביל גישה לבית הספר - שהפך סמל להחלמתה של עמית והניצחון שלה על הסרטן. "הבטחנו לה שנחזיר אותה לחיים רגילים, אז הספר נפתח כשאנחנו מלווים אותה בשביל לבית ספר בכיתה א' ומסתיים כשאנחנו מלווים אותה באותו שביל ממש לבית ספר - הפעם בכיתה ג', כילדה בריאה".
"נורא קשה לנו עם המילה ניצחון, כי לא ניצחנו אף אחד", ניסה קדוש לתאר את התחושה. "כשמבינים עם מה מתמודדים משנים את הלקסיקון מהר מאוד - אבל שש שנים אחרי אנחנו מאושרים ובמקום טוב. נכון שיש מעקבים, אבל אנחנו סוף סוף במקום טוב".
להזמנת הספר, לחצו כאן
לדף הפייבוק של הספר, לחצו כאן
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com