השורה התחתונה של דוח הביקורת על משבר הדיור צפויה ומדכאת: מחירי הדירות ימשיכו לעלות בשנים הקרובות. התחזית למחסור הצפוי בדירות מופיעה לפחות פעמיים בדוח, תוך הדגשה שעיקר המחסור צפוי דווקא באזורי הביקוש - תל אביב רבתי, המרכז וגוש דן.
אבל אם אתם נמנים על השרים האחראים לשורת המחדלים והתקלות שמונה המבקר יוסף שפירא בדוח, יש מקום להתעודד. נטל האחריות מתחלק בין שלוש ממשלות, שני ראשי ממשלה, שלושה שרי שיכון (אחד מהם, זאב בוים, נפטר) שלושה שרי פנים ושלושה שרי אוצר. לכן נראה שדוח המבקר יהיה התחום היחידי שבו יתקיים חוק השוויון בנטל שאותו קידמה הממשלה הנוכחית בהתלהבות רבה.
מרבית הגילויים בדוח אינם מפתיעים, ובחלקם הגדול פורסם במאות ידיעות ומאמרים על המשבר המחריף בשוק הדיור. חשיבותו היא בעיקר בחיבור מכלול הפרטים לתמונה כוללת, המציגה את המחדל במלוא עוצמתו: הממשלה לא הבינה מבעוד מועד את גודל הבעיה, ולאחר שהכירה בעובדות, לא הצליחה לקבל את הנתונים לצורך הטיפול במשבר, כשלה בגיבוש תוכנית אסטרטגית לפתרון הבעיות ולא עמדה בביצוע התוכניות שעליהן החליטה.
דוח המבקר על מצוקת הדיור - סיקור מיוחד
כאוס תכנוני, אדישות ואלתורים - כך נוצר משבר הדיור
עשרה ציטוטים נבחרים מדוח המבקר
שיקרו לכם ולא עשו מספיק / דפני ליף
חברי הממשלה הנוכחית אינם יכולים להתנחם בעובדה שהוא אינו מתייחס לתקופה האחרונה, מפני שהוא מכיל עדכונים עד אוגוסט 2014, ארבעה חודשים לפני שהוכרז על בחירות. אין צורך להמתין לדו"ח המבקר הבא כדי לדעת מה אירע לשתי התוכניות המרכזיות שאותן ניסו השרים לקדם שבועות האחרונים לקיום הממשלה: תוכנית "מע"מ 0%" שקידם שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הורדה מסדר היום לאחר שלפיד פוטר וראש הממשלה נתניהו החליט, מסיבות ענייניות, שאינה ראויה לביצוע. תוכנית "מחיר מטרה", שאותה מקדם שר השיכון, אורי אריאל, הניבה עד כה בעיקר תשדירי פרסום ברדיו ובטלוויזיה, בעוד שהביצוע בשטח תקוע. גם אם היו תוכניות אלה יוצאות לפועל, הן היו משפיעות על חלקים קטנים מאוד שוק הדיור הגדול, ובוודאי לא היו משנות את התמונה הכוללת של מחסור ביותר מ-100 אלף דירות.
נתניהו מאשים את אולמרט
הכישלון שמתאר מבקר המדינה הוא כלל מערכתי, שכן הליך הייצור של הדיור מורכב ונוגע למספר רב של מערכות ומשרדי ממשלה. התהליך מתחיל בבעלי הקרקע, שהם ב-90% מהמקרים, המדינה, באמצעות רשות המקרקעין שבשליטתה. בשלב הבא יש להעביר את הקרקע הליכי תכנון מורכבים, המאפשרים לבנות עליה. בהליכי התכנון מעורבים משרד הפנים, האחראי על התכנון הארצי, הרשויות המקומיות, האחראיות על ועדות התכנון המקומי, ומשרדי ממשלה האחראים לתכנון התחבורה בשטח, לעמידה בדרישות איכות הסביבה ועוד.
הדוח מגלה שהממשלה לא ישבה בחיבוק ידיים מול המשבר. על אף שהוא מציין את 2008 כשנת המפנה שבה נוצר המשבר, שורשיו התחילו הרבה קודם לכן, והממשלה קיבלה החלטות רבות שאילו היו מיושמות בהצלחה - ייתכן שהיו מונעות את המשבר. החשובה שבהן היתה תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35, שאמדה את צרכי המשק והתוותה את התכנון הנדרש. היתה זו תוכנית שאפתנית לפיזור האוכלוסייה באופן שיסיט את הביקוש מאזור המרכז, שבו קיים מחסור בקרקעות ממשלתיות זמינות, לפריפריה.
ואולם תמ"א 35, התוכנית שהיתה אמורה לקבוע את פני המדינה וחיי תושביה עד לסוף העשור הבא, נותרה על הנייר. התחזיות שנכללו בה אינן רלבנטיות, ההחלטה לעדכן את התוכנית לא יצאה לפועל, כמו גם כל התוכניות לפיתוח הפריפריה. לעומת זאת עמדה הממשלה בתוכניתה להפסיק את הבנייה למגורים באזור המרכז, מה שהחריף עוד יותר את המשבר וגרם לראש הממשלה נתניהו להאשים את קודמו אהוד אולמרט במחדל הבנייה.
נתניהו, קובע המבקר, זיהה את משבר הדיור רק ביולי 2010, יותר משנה לאחר שנכנס לתפקידו. הוא לא היה אדיש, וממשלתו קיבלה שורת החלטות בניסיון לקדם את פני הרעה. אלא שלרשות הממשלה לא עמד מידע מספיק על היקף המשבר. בידי משרדי הממשלה לא היו נתונים על הביקוש הצפוי או על מלאי המגרשים והדירות שאפשר להביא לשוק. הממשלה הצביעה על מערך התכנון כצוואר הבקבוק המעכב את הספקת הדירות, והקימה את הווד"לים וועדות התכנון שנועדו לקצר את הליכי התכנון. אבל הוועדות לא התאימו לפתרון מצוקת הדירות באזורי הביקוש העיקרי, ובפועל יכלו לטפל רק בכ-20% מתוכניות הבנייה.
השבוע הכריז שר השיכון אריאל כי מחירי הדירות יירדו עוד השנה. על פי דוח המבקר, מבוססת הערכתו של השר בעיקר על משאלת לב - בידי משרדו אין נתונים על היצע הדירות בשוק, ובוודאי לא על הביקוש הצפוי השנה. אריאל עצמו ומינהל מקרקעי ישראל, שהוא עומד בראשו, סופגים מהמבקר את הביקורת הקשה ביותר. בדיקת המבקר חושפת שמינהל מקרקעי ישראל מסר למדינה נתונים מוגזמים ב-100% על מלאי יחידות הדיור הניתנות לבנייה בשטחים ששיווק.
בינואר השנה דיווחו מינהל רשות המקרקעין והשר אריאל שהמינהל שיווק ב-2014 מגרשים לבניית 50,700 דירות. גם נתונים אלה, על פי בדיקות שנערכו על ידי אנשי מקצוע גבוהים בעשרות אחוזים מנתוני האמת של שיווק הקרקעות.
אחד "הנאשמים" העיקריים בהתייקרות הדיור בשנים האחרונות יוצא נקי יחסית ממבקר המדינה. מדובר בבנק ישראל, שהחלטותיו להוריד את הריבית היו בין הגורמים לליבוי הביקוש לדירות ולעליית המחירים. אנשי המבקר מסבירים שבנק ישראל פעל במסגרת תפקידו להתאים את הריבית למצב המשק, ועליית מחירות הדירות היתה אחת התוצאות של מדיניות זו. עם זאת, טוען המבקר שעל המפקח על הבנקים לדרוש מהבנקים להתאים את הפרשותיהם לחובות מסופקים לעלייה בהיקף המשכנתאות הניתנות לרוכשי הדירות ולסיכון בענף.