"הממשלה ומשרדיה התוו מדיניות דיור לאומית באופן לקוי. בהיבטים רבים הממשלה פועלת ללא מידע מלא מהימן ורלוונטי ונוקטת פעולות מאולתרות ובלתי מתוכננות. חלק ניכר מהחלטותיה לא יושם או שיישומן התעכב" - כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח מקיף המונה את הסיבות למשבר הדיור בישראל ולזינוק של 55% במחירי הדירות בתוך 6 שנים (2008-2013).
דוח המבקר על משבר הדיור - כל הכתבות והפרשנויות
משבר כלל-מערכתי מתמשך / פרשנות
"סכנה לחוסן הכלכלי של המשק": ציטוטים נבחרים מהדוח
הם שיקרו אתכם ולא עשו מספיק / דפני ליף
המבקר אמנם אינו משתמש במלים חריפות, אך ממצאיו וממסקנותיו, המתפרשים על פני כ-300 עמודים, עולה תמונה קשה: ממשלות שיושבות בחיבוק ידיים או מקבלות החלטות אך נמנעות מליישומן, פרויקטים ומכרזים שנועדו מראש לכישלון וחוסר תיאום מוחלט בין גופי התכנון והביצוע. המצב, גילה המבקר, חמור עד כדי כך שרבים מהגופים הממשלתיים מחזיקים בנתונים שונים על שוק הדיור או שהם פועלים על סמך מידע שאינו רלוונטי כלל.
יעדים לא ריאליים ופעולות לא ישימות
"לפי נתוני משרד הבינוי, בשנת 2008 נדרשו 103 משכורות חודשיות של שכיר לרכישת דירה ובסוף 2013 כבר נדרשו 137 משכורות חודשיות; כמו כן, שיעור ההוצאה מהשכר החודשי הממוצע עבור שכר דירה עלה מכ-29% בינואר 2008 לכ-38% בדצמבר 2013", מסביר המבקר ובהמשך אף מזהיר: "משבר הדיור, דהיינו עליית מחירי הדיור וההכבדה בנטל הוצאות הדיור, מסכן את חוסנם הכלכלי של משקי בית רבים ופוגע ברמת חייהם, ואף יותר מכך, הוא טומן בחובו סכנה לחוסן הכלכלי של המשק כולו".
דו"ח המבקר עוסק במתרחש ב-2013-2008, שבמהלכן כיהנה ממשלת אולמרט במשך שנתיים וממשלת נתניהו במשך ארבע שנים. רבים מהממצאים אמנם התפרסמו בעבר בכלי התקשורת השונים, אך המבקר מקבץ אותם באופן מפורט ומתאר מציאות חמורה. "ההחלטות, הרפורמות והתוכניות הממשלתיות האמורות לא התבססו על מלוא הנתונים הנדרשים, והן לא התבססו על מדיניות ממשלתית אחודה, מתואמת וארוכת טווח", כותב שפירא. "לפיכך, יעדי התכנון והשיווק של קרקע לבנייה למגורים היו בלתי עקביים, והיה צורך לעדכנם בתדירות גבוהה. פעולות אלו היו בגדר הסדרים חלקיים וחסרים שאינם מאפשרים התמודדות סדורה ומלאה עם משבר הדיור שרק העמיק והלך".
לפי המבקר, מחירי הדיור החלו לנסוק כבר ב-2008, אך הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט "לא זיהתה מגמה זו כסיכון הדורש התייחסות ייחודית ולא קיימה כל דיון אסטרטגי בנושא. היא גם לא קבעה כי יש לנקוט אמצעים כלשהם כדי למתן או לבלום את עליית המחירים, וממילא לא גיבשה תוכנית כוללת לשינוי מגמה זו".
לגבי ממשלת נתניהו קובע שפירא: "רק ביולי 2010, יותר משנה לאחר הקמתה, זיהתה ממשלתו של בנימין נתניהו את הצורך לבלום את העלייה הדרמטית במחירי הדיור (...) ביולי 2010 קבעה הממשלה כי יש להוריד את מחירי הדיור, אך לא קבעה יעד עבור שיעור הירידה שיש לשאוף אליו".
המבקר מציין, כי ממשלתו של נתניהו קיבלה כמה החלטות שנועדו להוריד את מחירי הדיור, אך רובן לא הגיעו לכדי ביצוע. לדבריו, הממשלה הציבה יעדים לא ריאליים, פעולות שנקטה התבררו כלא ישימות כלל ואף לא בוצע מעקב אחר ביצוען.
הדו"ח כמעט ואינו מבקר את התנהלות הממשלה הנוכחית. עם זאת, בהתייחסות ישירה לשר השיכון, אורי אריאל (אף ששמו אינו מוזכר), כותב המבקר: "ממועד סיום הביקורת עד יולי 2014 החליטה הממשלה החלטות רבות הנוגעות לשוק הדיור; אולם בפרק הזמן האמור שר הבינוי והשיכון עדיין לא קבע מדיניות דיור ארוכת טווח אף שהממשלה הטילה זאת עליו".
"היעדר ראייה אסטרטגית"
הדו"ח מחולק לארבעה פרקים: תמונת מצב של שוק הדיור בישראל, התוויית וביצוע מדיניות הממשלה, שרשרת המימון והייצור של יחידות הדיור, ופעולות הממשלה בתחום דיור בר השגה. מהממצאים עולה, כי בסוף 2013 היה קיים בישראל מחסור של 115 אלף דירות. בין הסיבות שמונה המבקר: היקפן הנמוך של התחלות הבנייה ביחס לגידול במספר משקי הבית, אישור מצומצם וממושך מדי (12 שנה) של תוכניות בנייה שאינו תואם את צורכי השוק, תוכניות עבודה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ושל משרד הבינוי והשיכון המסתמכות על קרקעות שכלל אינן זמינות לשיווק, כשלים תכנוניים של משרד הפנים ש"אינו יודע כמה יחידות דיור שאושרו בתוכניות אכן זמינות לבנייה, יישומן של חלק מהחלטות התעכב וחלקן אף לא יושם כלל ונותר בגדר 'אות מתה'".
בנוסף, מונה המבקר בין הגורמים שהביאו לעליית מחירי הדיור את הרכישה המסיבית של דירות להשקעה (כ-35% מכלל העסקות), את הירידה החדה בבניית הדירות הקטנות ואת מדיניות הריבית של בנק ישראל.
בנוגע לתחום הדיור בר-השגה מונה המבקר סדרה של כשלים תכנוניים וביצועיים, ומתאר בעיות קשות ביישום יוזמות כמו "מחיר דירה למשתכן" ו"השכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח". "הנתונים והדיווחים מהמקורות הממשלתיים והציבוריים בישראל בשנים האחרונות מלמדים על פגיעה גוברת והולכת ביכולתם של משקי הבית מהשכבות הסוציו-אקונומיות הבינוניות והנמוכות להשיג לעצמם דיור נאות, ברכישה או בהשכרה, וזאת בשל ההוצאות הנדרשות הגבוהות יחסית להכנסותיהם", קובע שפירא.
"צבר ממצאי הביקורת בנושא התוויית מדיניות הדיור הממשלתית בשנים 2012-2005, לפני פרוץ משבר הדיור הנוכחי ובמהלכו, מלמד על פגמים מהותיים בפעולות הממשלתיות לייזום התכנון ולפיתוחה של הקרקע למגורים", מסכם המבקר. "הדבר בא לידי ביטוי בהיעדר ראייה אסטרטגית כוללת של ממשלות ישראל בנוגע ליעדי הפיתוח והדיור הרצויים למדינה. על אף שהביקורת הנוכחית עסקה בעיקר בשנים שקדמו להקמת קבינט הדיור באפריל 2013, מדובר במסקנות מערכתיות ומצופה ממשרדי הממשלה ומהרשויות הנוגעות בדבר כי ממצאי הביקורת העיקריים יילמדו ויופקו מהם הלקחים המתבקשים".
(עדכון ראשון: 18:10)
לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com