כשעוז גואטה שמע על החלטת חבר המושבעים האמריקני אמש לחייב את הרשות הפלסטינית ואש"ף (הארגון לשחרור פלסטין) בתשלום פיצויים לקורבנות פיגועים, הוא חש שמחה מהולה באכזבה. גואטה, ישראלי בן 21 בעל אזרחות אמריקנית, היה אמור להיות אחד הקורבנות שיפוצו, אלא שהשופט שדן בתביעה החליט להשמיט את התיק שלו בטענה שאין תיעוד המוכיח כי אכן נפגע בפיגוע.
חבר המושבעים בבית המשפט הפדרלי במנהטן הורה אתמול לרשות הפלסטינית ולאש"ף לשלם יותר מ-218 מיליון דולרים פיצויים לעשר משפחות. זאת, לאחר שנקבע כי סיפקו תמיכה חומרית לפעילי טרור בשישה פיגועים שונים שביצעה הזרוע הצבאית של חמאס בין השנים 2002-2004. את התביעה הגישו אמריקנים, קורבנות פיגועים ובני משפחותיהם, בגין שורת הפיגועים שבוצעו באזור ירושלים במהלך האינתיפאדה השנייה, ושבהם נהרגו בסך הכול 33 בני אדם ונפצעו יותר מ-450.
עוד בוואלה חדשות:
אחרי הפיגוע בהר דב: צה"ל הציב בטונדות בצפון רמת הגולן
בתום 5 ימי חיפושים: גופת הנעדר מהסערה נמצאה בים המלח
אב הבית הגיש תביעת דיבה: "שרה ניפחה את ההוצאות - לא אני"
הסיפור של גואטה מתחיל בינואר 2001. "הייתי בדרך בחזרה הביתה עם אמא שלי לאחר אימון בבית"ר ירושלים", שחזר בשיחה עם וואלה חדשות את היום ששינה את חייו. "לאחר שהורדנו את חבר שלי בבית שלו, המשכנו לביתנו. במהלך הנסיעה בין גבעת זאב לגבעון החדשה, (התנחלויות מצפון לירושלים, ש"ב) אמא שלי עצרה בתמרור עצור כשלפתע הגיע רכב עם לוחית זיהוי ישראלית שישבו בו ארבעה אנשים. דרך החלונות של הרכב, הם החלו לירות לעברנו ובסך הכול פגעו ברכב כעשרים כדורים והרכב הושבת".
הצעיר הישראלי, שלומד כיום במכללת אבני לעיצוב ואמנות בתל אביב, היה אז רק בן 12. תחילה, הוא חשב שמדובר בזיקוקים. רק כעבור כמה שניות הבין שמדובר בפיגוע. "זה לקח שניות ספורות, אבל אז זה היה נראה הרבה זמן", תיאר. "בהתחלה אמרתי לאמא שלי 'תראי זיקוקים', אבל אמא שלי הבינה מיד שיורים עלינו ולפי מה שאני זוכר היא התנפלה עליי כדי להגן על גופי".
לדבריו, לאחר זמן קצר, היורים נמלטו ואמו החלה לנסות להזעיק עזרה. "אמא שלי יצאה מהרכב ודי איבדה את העשתונות", סיפר גואטה על הרגעים שאחרי הירי. "היא החלה לצעוק לעזרה. בשלב מסוים, התחלתי להרגיש תחושה מוזרה במרפק יד שמאל וכשהרמתי את היד, ראיתי את הדם והרגשתי את הנוזל החם שנוזל מידי. את הפגיעה ברגל גילינו רק בבית חולים".
חלום הכדורגל התנפץ
"לאחר שהבנתי שנפצעתי, יצאתי גם מהרכב בניסיון לקרוא לעזרה", המשיך. "לאחר כמה זמן, הגיע הצבא והתחיל לטפל באירוע כאילו מדובר במבצע. הם נפרשו בשטח, הרימו תאורות לאוויר והחלו בחיפושים. אחר כך הגיע אמבולנס ופינה אותי לבית החולים הדסה עין כרם. כל הזמן שהייתי במקום הפיגוע, וזה היה לא מעט, המשטרה לא הגיעה למקום".
גואטה אושפז במשך חודשיים בבית החולים. הוא נותח במרפק ידו בעקבות פגיעה שנגרמה למערכת העצבים. לדבריו, במשך שנתיים הוא סבל מנכות בידו. עם הזמן, הוא השתקם, אך לחזור ולשחק כדורגל הוא כבר לא היה יכול.
לפני כעשר שנים יצרו נציגים מ"שורת הדין", הארגון שהגיש את התביעה בארה"ב, קשר עם משפחתו של גואטה ועניינו אותם בתביעה המדוברת. גואטה נדרש לשחזר את האירוע פעמים רבות, לטוס לחו"ל לבדיקות רפואיות ולתת הצהרות לקראת הגשת כתב התביעה.
עם זאת, להפתעתו, ימים ספורים לפני שהיה אמור להעיד בבית המשפט, נודע לגואטה שתיקו הוסר מהתביעה בטענה שאין תיעוד שמדובר בפיגוע. זאת, למרות שכל הגופיים הרשמיים בישראל התייחסו לאירוע כאל פיגוע לכל דבר. גם התקשורת סיקרה אותו כאירוע חבלני. אפילו ראש הממשלה דאז אהוד ברק, שבא לבקר את גואטה הצעיר בבית החולים, התייחס לאירוע כך.
"לקראת המשפט, הודיעו לי בפתאומיות כי השופט החליט לבטל את התיק שלי", שחזר גואטה. "הסיבה לכך, כך נמסר לי, הייתה שלא ניתן להגיש את התיק שלי כיוון שהוא מסתמך רק על העדות של אמא שלי. הייתי די בהלם ולא הבנתי איך זה יכול להיות. אם העדות שלה לא רלוונטית אז כל הסיפור שלי לא רלוונטי? מה עם כל המסמכים של האירוע שמוכיחים שמדובר בפיגוע?"
"במשטרה אפילו לא קיים דוח אירוע ראשוני"
גואטה הבין כי עליו להשלים לבד את החסר. מאותו הרגע, הוא החל לפנות לכל גורם אפשרי במטרה להשיג תיעוד שאכן מדובר בפיגוע. בין היתר, פנה למשטרה, לצה"ל, למבקר המדינה ולמשרד הביטחון. לצערו, או שנתקל בחוסר תגובה או שנאמר לו שאין מסמכים בתיק המדובר. "במשטרה אפילו לא קיים דוח אירוע ראשוני, כאילו הם לא היו במקום בכלל", טען. "אחר כך התברר לי שהיה תיק, אך משום מה גורם מסוים החליט לשרוף אותו למרות שמדובר בפיגוע".
הוא הביע תסכול רב מהעובדה שהפיגוע לא מתועד בשום מקום. "אני מוכר בביטוח לאומי ומקבל קצבת נכות כנפגע טרור, משרד הביטחון מכיר בי כנפגע פעולות איבה וכשרציתי להתגייס הצבא הודיע לי שאני לא יכול בגלל שאני סובל מנכות חלקית ובגלל שאני נפגע טרור. לכן, אני לא מבין למה השופט לא היה מוכן אפילו לשמוע את הגרסה שלי ולאפשר, כמתחייב בחוק בארה"ב, לתת למושבעים להתרשם מהסיפור שלי".
גואטה מרגיש שהוא נבגד אפילו על ידי "שורת הדין". "עורכי הדין של הארגון אמרו לי שהשופט התעקש על הורדת התיק שלי מהתביעה", הסביר. "הם הבטיחו שיעשו מאמצים לשנות את ההחלטה, אבל בסוף שום דבר. בתקופה האחרונה הם מתעלמים ממני ולא עונים להודעות שלי. אני מרגיש סוג של צביעות מצדם. היינו קרובים, ישבנו המון ותיארתי ועשיתי הכול. וזה לא פשוט לשחזר את האירוע. זה נמשך שנים וברגע האמת הם נטשו אותי".
"אני מאוכזב מאוד", ציין. "הרגשתי סוג של ניקור והתעלמות. כנראה שבמדינה מתייחסים יותר למתים. הבנתי מעורך הדין של הארגון שעלתה סברה שאולי מדובר בקרב כנופיות ושאין מספיק הוכחות שנפגעתי בפיגוע. אני לא מבין את זה - לא רק שנפגעתי, אני גם צריך להוכיח שלא נקלעתי בטעות לקרב בין כנופיות? זה ממש הזוי".
עם זאת, הדגיש כי עדיין לא איבד תקווה. "כרגע אני מתכנן להמשיך ולבדוק איך אפשר להתקדם עם זה ואם יש סיכוי שאוכר ואפוצה על ידי הרשות הפלסטינית. נכון לעכשיו, אני לא מוותר ואני מקווה שזה יסתיים בטוב".
תגובת המשטרה לא התקבלה עד לפרסום הכתבה, והיא תובא לכשתושג.
לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.co.il