פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בדיקת וואלה חדשות: היכן לומדים פחות מ-20 תלמידים בכיתה?

      על רקע התלונות ההולכות וגוברות על צפיפות בכיתות, עשרות בתי ספר ממלכתיים בארץ דווקא נהנים מכיתות קטנות ומרווחות. "נמצאים באידיליה, כל תלמיד יכול לבטא את עצמו"

      פתיחת שנת הלימודים בביה"ס היובל בת"א (יותם רונן)
      הכיתות בישראל - מהצפופות בעולם המערבי (צילום ארכיון: יותם רונן)

      צפיפות התלמידים בכיתות מטרידה את רוב הורי תלמידי בתי ספר יסודיים בישראל. "מחאת הסרדינים" שפרצה בקיץ האחרון והשתתפות ההורים בישיבות סוערות בוועדת החינוך בכנסת בדרישה להתערבות הממשלה לא הביאו עדיין לפתרון המיוחל. גם נתוני ה-OECD לשנת 2013 מעלים כי הכיתות בישראל הן מהצפופות בעולם המערבי – בעוד בישראל לומדים בממוצע 28.4 תלמידים בכיתה, בשאר המדינות החברות הממוצע עומד על 21.3 תלמידים בכיתה.

      הנחיות משרד החינוך מגדירות כיתה תקנית ככזו שלומדים בה עד 40 תלמידים בכיתה. עשרות כיתות קטנות שנפתחו בבתי ספר ממלכתיים ביישובים חזקים מבחינה כלכלית, במימון הרשויות והורי התלמידים תוך העלמת עין של מחוזות החינוך, ייסגרו בהוראת משרד החינוך החל משנת הלימודים הבאה, תשע"ו.

      עוד ידיעות חינוך:
      מטפלות משפחתוני משרד הכלכלה הפגינו: "אין לנו מעמד"
      "בריאלי רוצים ליהנות מתקצוב אך נוהגים בחוסר שקיפות"
      שליש מהמורים פורשים בתחילת הדרך: "המערכת רקובה מהיסוד"

      בתי הספר עם הכיתות הכי מרווחות (עיבוד תמונה)

      בעוד במקומות רבים מצטופפים 35-40 תלמידים בכיתה אחת ובתנאי לימוד לא נוחים, בדיקת וואלה! חדשות מעלה כי בעשרות בתי ספר בארץ נהנים תלמידים מכיתות קטנות של 20 תלמידים בממוצע ומסביבת למידה מיטבית, כל זאת באותה מערכת חינוך ממלכתית רגילה. גם בחינוך הדתי והחרדי נהנים התלמידים מממוצע תלמידים נמוך, 24.5 תלמידים בכיתה, על פי נתוני משרד החינוך לשנת 2015. הסיבה לכך טמונה באישורי פתיחת כיתות קטנות להפרדת בנים ובנות, וכן בעובדה שמוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים והחרדיים זוכים לתקצוב גבוה בהרבה ממוסדות חינוך ממלכתיים רגילים.

      איך נראה שיעור בכיתה של 20 תלמידים?

      עינת גרינברג, מנהלת בית הספר "לוריא" הוותיק בירושלים, שבו לומדים בממוצע 19 תלמידים, סיפרה כי ככל שיש פחות תלמידים בכיתה, כך מתאפשרים קשר משמעותי יותר עם התלמידים והיכרות טובה יותר. "בית הספר הוא בית, והילדים הם הילדים שלנו. הצוות אוהב, מסור ואיכותי. הוא מכיר כל ילד וילד, וזה החוזק של בית הספר", אמרה גרינברג. אורית חזון מנדל, אם לשני ילדים בכיתה א' ובכיתה ד' בבית ספר טענה כי הכיתות הקטנות מאפשרות לילדים יותר יחס אישי. "כל תלמיד יכול לבטא את עצמו, זו הסיבה שרשמנו את הילדים שלנו לשם, מעבר לעובדה שאנחנו גרים באזור", הסבירה. "זו גם הסיבה שבאים לכאן משכונות רחוקות".

      עם זאת, חזון מנדל הצביעה גם על החסרונות בכיתות קטנות: "המינוס הגדול ביותר הוא חברתי – אם תלמיד לא מסתדר עם שני חברים מכיתתו, אין לו הרבה אפשרויות נוספות, בייחוד אם אין כיתות מקבילות". חזון מנדל הכניסה השנה את בנה הצעיר לכיתה א', שלראשונה השנה האפילה ל-32 תלמידים בכיתה בשל הצטרפות ירושלים למיזם אזורי רישום פתוחים להורים, והביקוש ללמוד בבית ספר קטן רק גובר. "בקיץ הבנו שהולכת להיות לנו כיתה ענקית ונלחצנו, ניסינו ממש עד הרגע האחרון לשנות את זה ושלחנו מכתבים, אבל זה לא עזר לנו", סיפרה. זה יהיה מאוד עצוב אם ישנו את הנורמה של הכיתות הקטנות מעכשיו". גרינברג ציינה כי בשל הכיתה הגדולה היא גייסה משאבים חיצוניים כמו סטודנטים של פר"ח ומורים שהיא מעסיקה דרך תל"ן (תכנית לימודים נוספת), וכך מחולקים תלמידי הכיתה למשך 20 שעות שיעור שבועיות לשתי קבוצות קטנות.

      אסנת נשיא שילדיה לומדים בבית ספר "רקפת כרמיאל". ברואר 2015 (אדריאן הרבשטיין)
      "לא יכולה לחשוב על אופציה אחרת". אסנת נשיא מחוץ לבית הספר "רקפת" בכרמיאל (צילום: אדריאן הרבשטיין)

      אסנת נשיא, שבנה הצעיר לומד בכיתה ד' בבית ספר "רקפת" בכרמיאל, שבו 20.1 תלמידים בממוצע בכיתה, מודעת למה שקורה בבתי ספר אחרים. "הלוואי עלינו בכל הארץ מציאות כמו אצלנו", אמרה. "אני לא יכולה לחשוב בכלל על אופציה אחרת, המחנכת לא תוכל להגיע בשום מצב לכל התלמידים. הצוות פה מקפיד על הפרטים הקטנים, האצבע על הדופק, לכל ילד יש שם מענה. אני ארבע שנים בהנהגה הורית ואני רואה את הדברים מקרוב".

      נשיא קושרת את הכיתות הקטנות למיקום בית הספר בשכונת גבעת רם הוותיקה, שבה שיעור הילודה הצעירה מזערי, לעומת בתי ספר אחרים בשכונות צעירות שנאלצות להידחס 37 תלמידים בכיתה. "אם מישהו מצפון העיר ירצה לרשום את הילד שלו אצלנו אנחנו לא נתנגד, וגם אי אפשר לומר לו לא. יתרה מכך, בתי הספר הקטנים תמיד בסכנת קריסה מבחינה תקציבית, הרי להפעיל מזגן בכיתה של 20 תלמידים לעומת 30 תלמידים זה אותו חשבון חשמל, אבל בית הספר יקבל יותר תקציבים ככל שמספר התלמידים עולה", אמרה, אך סייגה: "זה לא שאני מקווה שנגיע ל-30, אנחנו נמצאים פה באידיליה, אבל אני לא מאמינה שתהיה נהירה, בגלל התחבורה. לא פשוט לדאוג להם להסעה".

      ממחאת הסרדינים (מערכת וואלה! NEWS , אורטל שניצר)
      הפגנת "מחאת הסרדינים" נגד הצפיפות בכיתות, יוני 2014 (צילום: אורטל שניצר)

      בבית ספר "הרצל" בהרצליה ממוצע התלמידים קטן מהרגיל. בכיתה ד', לדוגמה, לומדים תשעה תלמידים בלבד. "פשוט לא נרשמים לכאן הרבה. המספר הולך ויורד כי הורים רושמים את הילדים לבתי ספר ירוקים או לבתי ספר לאמנויות", הסבירה יו"ר וועד ההורים בבית ספר, נעמי ברגיגי. משום שמצבת התלמידים בבית הספר ירד ל-99 השנה, הנהלת בית הספר כינסה את ההורים והתריעה בפני סגירה אפשרית. "מבחינתי זה יהיה הפסד", אמרה ברגיגי. "זה ממוקם בשכונה וזה נוח, ויש לנו מורות עירייה מקסימות ונהדרות. זה עצוב לי מאוד, זה היה בית ספר שלי, אני למדתי בו. יש אפילו נכדים שלומדים פה".

      לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com