שליש מהמורים פורשים בתחילת הדרך: "המערכת רקובה מהיסוד"

מחקר שהוזמן על ידי מערכת החינוך מגלה כי יותר מורים עוזבים את עבודתם בשלוש השנים הראשונות, רבים מהם משכילים מהמרכז. הסיבות: קשיי השתלבות, היעדר תמיכה ותגמולים לא הולמים. "המערכת לא גמישה ויש הרבה בדידות"

שליש מהמורים נושרים בשנה השלישית לתפקידם (צילום: ShutterStock)

עמוס אבישר (35), מחנך בכיתת מסלול בגרות רגיל (מב"ר) בתיכון בבת ים ומורה לביולוגיה, פרש ממערכת החינוך בשנה השלישית לעבודתו, שבה אמור היה לקבל קביעות. "עזבתי כי מהרגע הראשון הרגשתי שהערכים שאני מאמין בהם הפוכים בהרבה מובנים מהערכים שהמערכת מתנהלת על פיהם", הסביר המורה שבחר בהוראה מתוך אידיאולוגיה. "אני מאמין בשיתוף פעולה אבל יש המון בדידות בתוך המערכת, גם של התלמידים וגם של המורים. אני חשבתי שאני אוכל ללמד בצורה אחרת, אבל צורת הלמידה מוכתבת, המערכת לא גמישה עבור התלמידים והרבה מהם מרגישים שכדי להצליח בתנאים של המערכת הם צריכים לקחת ריטלין".

אבישר מספר שכשפנה להנהלת בית הספר הוא קיבל תגובות תומכות, אבל בגלל יעדים שצריך לעמוד בהם - הידיים כבולות, כלשונו. "יש אנשים מעולים בתוך המערכת, הבעיות הן במבנה המיושן והלא רלוונטי". כיום, אבישר מנהל פעילות ב"מרכז מודע", המרכז הישראלי למודעות, מדע וחברה של המרכז הבינתחומי.

עוד בוואלה! חדשות:
סקר וואלה! חדשות: המחנה הציוני מאבד גובה, יש עתיד מתחזקת
האיש ששלח שישה מניצבי המשטרה הביתה
יולדת בת 29 מתה מתסחיף מי שפיר בירושלים; התינוק ניצל

עוד בוואלה!

"לא רציתי לטפל בבעיות, אבל היום יש לי עבודה": העמותה שעושה שינוי

לכתבה המלאה
"הבעיות הן במבנה המיושן והלא רלוונטי". עמוס אבישר (צילום: ערן גילווארג)

אבישר אינו היחיד. הוא חלק מתופעה מדאיגה של נשירת מורים חדשים במערכת החינוך. מחקר של המכון לפיתוח מקצועי של סגלי הוראה (מופ"ת) שהוזמן ומומן על ידי משרד החינוך מגלה כי שליש מהמורים החדשים בארץ נושרים בשנה השלישית לתפקידם. עוד עולה שמרבית המורים הנושרים הם מאזור המרכז ומשכילים יותר מעמיתיהם. משרד החינוך אמנם הרחיב את התכניות לליווי המורים החדשים משנה אחת לשלוש אך אין חוזר מנכ"ל המעניק למנהלים ומפקחים כלים כדי למנוע את עזיבת המורים מהמערכת.

נשירת מורים ממערכת החינוך היא תופעה חברתית מתרחבת בעשורים האחרונים בעולם המערבי, וגם בישראל. על פי ממצאי המחקר, שליש מהמורים החדשים נושרים בשנתם השלישית, שנת קבלת הקביעות במערכת, וכ-15% נושרים כבר בשנת ההוראה הראשונה. בקרב המורים הנושרים ישנו שיעור לא מבוטל של מורים איכותיים בעלי כישורים קוגניטיביים גבוהים, הון עצמי גבוה ומצטיינים בלימודיהם האקדמיים. עוד עולה מהמחקר כי פרופיל המורים העוזבים את הקריירה המקצועית בהוראה מורכב מבוגרי מכללות אקדמאיות (40%) מפרופסיות שונות כמו מדעים, הנדסה ומשפטים שהשתלבו במערכת החינוך לאחר שהוציאו תעודות הוראה, בוגרי אוניברסיטאות (כ-30%) מפרופסיות שונות שהוציאו תעודת הוראה ובוגרי מכללות לחינוך והוראה (15%). לאחר השנה השלישית במערכת, נתוני הנשירה צונחים ל-2%-3%, נתון נשירה סביר וזהה לשאר התחומים. מפילוח פרופיל "המורה הנושר" עולים הבדלים משמעותיים בין המרכז לפריפריה - מורים ממחוזות תל אביב והמרכז נושרים בשיעורים גבוהים יותר (35%) ממורים שמלמדים במחוזות האחרים (למשל, 18% בצפון), זאת בעיקר בשל אלטרנטיבות התעסוקה הרבות בסביבתם.

פורשים בגלל הפער בין השכלה גבוהה לשכר נמוך

הסיבות לנשירתם מגוונות אך כולן נובעות מסלקציה עצמית ו/או קשיי השתלבות במערכת החינוכית. המורים הנושרים מבינים כי הפער בין המשאבים האישיים שלהם כמו ההשכלה הגבוהה שרכשו, הכישורים האישיים והניסיון לבין תגמולי המשרה כמו שכר נמוך, היקף משרה נמוכה, הזדמנויות קידום מועטות והיעדר יוקרה - גדול מדי. הם חשים נפסדים ומחליטים באופן עצמאי לפרוש מהמקצוע, זו הסלקציה העצמית. גם תנאי העבודה, שבאים לידי ביטוי בקליטת המורים בבתי הספר, שוחקים כבר בתחילת הדרך. מורים רבים מדווחים על תמיכה סוציאלית נמוכה ותמיכה נמוכה מאוד של המנהל, עד כדי תחושת עוינות ונקם כלפיהם. לפי תחושתם, הם מקבלים את הכיתות הכי קשות. כמו כן, מורים דיווחו על דרישות תובעניות - שליטה בידע ובמיומנויות פדגוגיות, ניהול כיתה והובלת תלמידים להישגים טובים, וכי מצופה מהם להתנהל כמורים מנוסים. אך המאיים ביותר עבור המורים הנושרים הוא הקושי בהתנהלות מול התלמידים - קושי הכרוך בתחושות תסכול, לחץ ותשישות בשל עומס המטלות וריבוי השיעורים.

המחקר מבוסס על 22,585 מורים ממסגרות הגן ועד לחטיבה העליונה וכן מהמגזר היהודי והלא יהודי, שהחלו את שנת עבודתם הראשונה בשנים: 2000, 2003 ו- 2005, עד שנת 2010. ניסיונותיה של החוקרת לקבל נתונים עדכניים נתקלו בקשיים גדולים: "נתוני משרד החינוך הם רק עד לשנת 2002, כלומר לפני 12 שנה. התעקשתי לקבל נתונים חדשים ואף נאבקתי מול הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - ר"ב) שגם אינו מפרסם", אומרת החוקרת, ד"ר רינת ארביב אלישיב, מרשות המחקר של מכון מופ"ת ומרצה בסמינר הקיבוצים. עוד טוענת ארביב אלישיב כי הנתונים מדאיגים מאוד ובכל זאת אינם מקבלים הד ציבורי.

במשרד החינוך טוענים כי יש יציבות במספר הנושרים (צילום: ShutterStock)

ב' (32) מורה בבית ספר יסודי ממרכז הארץ, שהגיעה לתחום ההוראה בתכנית "מצוינים להוראה" של משרד החינוך, מספרת על החלטתה לעזוב את תחום ההוראה ממש בסוף השנה הנוכחית. מאחר שהיא עדיין מורה במערכת היא מבקשת שלא להזדהות בשמה. "המערכת רקובה מהיסוד", היא מסבירה. "הציפיות בשמיים והגמול בעבורן מגוחך. יש כאלה שבשבילם זה בסדר להרוויח 3,800 שקלים בחודש אבל אני נאלצת לעבוד בעבודות נוספות. אני לא רוצה לעשות את זה יותר". ב' הרגישה כבר בשנה שעברה כי היא רוצה לפרוש, אבל לקראת סוף השנה כשראתה את הפירות שקצרה, חזרה בה. עכשיו זה סופי. "ב-1 בספטמבר הבנתי שעשיתי טעות, לא הייתי צריכה להישאר. הבנתי שאני חוזרת למרוץ הזה שבו אני לא מרגישה שאני עושה את העבודה שלי טוב, אני לא רוצה להשקיע במשהו שלא נותן לי חזרה", טוענת ב' ומוסיפה: "זה נורא מצער אותי, זאת העבודה הכי חשובה בעולם חוץ מרופאים ואחיות. לרופאים ואחיות יש אפשרות להגדיל את המשכורת שלהם מעבודת לילה אבל כשאת מורה את עושה שעות נוספות ומצפים ממך לענות לטלפונים של הורים - אבל לא תקבלי על זה כסף. זה לעג לרש".

אייל רם, סמנכ"ל מנהל עובדי הוראה במשרד החינוך מסביר כי בעקבות ממצאי המחקר באגף להתמחות בהוראה הורחבה התכנית לליווי וקליטת מורים חדשים משנה אחת לשלוש שנים בכפוף לחוזר מנכ"ל חדש, וכי הוקמו תכניות חדשות לעידוד מורים מצטיינים ומורים מאוכלוסיות מוחלשות כמו גם תחרות "קליטה מיטבית" בקרב מורים חדשים. רם מציג נתונים עדכניים של הלמ"ס, שלא פורסמו לציבור אלא רק שוגרו למשרד החינוך, המעידים על יציבות בשיעור הנושרים ובמקרים מסוימים אף שיפור מינורי של 1%-2%. אך גם נתונים אלו נאספו עד 2009 בלבד בקרב מורים שנשרו תוך שלוש שנות עבודה.

"עד היום אין חוזר מנכ"ל אחד המתייחס לטיפול בנשירת המורים, מלבד קריאה לשיחה עם המנהל", מסבירה ארביב אלישיב. "הן מנהלים והן מפקחים אזוריים מודים כי אין להם את הכלים לטפל בתופעה. גם אם המנהל עורך שיחה עם המורה, הוא לא יודע איך להשאיר את המורים האיכותיים בבית הספר. מנגד, היא טוענת כי "מנהלים עומדים חסרי אונים מול מורים שאינם מתאימים למערכת אבל נאחזים במשרתם מתוקף קביעות. המנהלים עושים איתם 'הסדרים פרטניים', כלומר, נותנים להם המלצה חמה רק כדי שיעברו מבית הספר, וכך מורים גרועים עוברים מבית ספר אחד למשנהו עד לפנסיה. זאת בעיה חמורה מאוד".

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד revital.blumenfeld@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully