3,400 המשפחתונים של משרד הכלכלה השביתו היום (שני) את פעילותם במחאה על פגיעה מתמשכת בתנאי העסקתם. כמו כן, צוותי המשפחתונים הפגינו מול משרד הכלכלה בירושלים. עשרות מטפלות מכל המגזרים השתתפו היום בהפגנה, מלוות בחברי הכנסת עמיר פרץ, דב חנין ומשה גפני, וקראו לשר הכלכלה נפתלי בנט לצאת אליהם ולפתור את המשבר. השביתה, המוגדרת שביתת אזהרה ותימשך יום אחד, הותירה כ-15 אלף פעוטות בני 0-3, מהם כשליש מטופלי משרד הרווחה, בבתיהם. איגוד מטפלות משפחתוני משרד הכלכלה אומרים שזהו רק הצעד הראשון במחאה.
"פתחתי את המעון ב-91', כשהמשכורת שלי הייתה פי שלושה מהשכר הממוצע במשק. היום השכר שלי כל כך שחוק שאני מגיעה ל-4,300 שקלים נטו", סיפרה נינט ששון, מטפלת במשפחתון בבאר שבע ואחת המפגינות בירושלים. "אני עובדת 24 שנים ואין לי פנסיה, אין לנו מעמד של עובדות משרד הכלכלה, ולכן אני לא יכולה לחתום אבטלה. אני לא מרשה לעצמי לקחת ימי מחלה, אפילו בימי אבל אני מחויבת להחזיר את הכסף להורים על השבוע הזה. הרבה בעלות משפחתונים מוציאות מכספן ומשלמות למחליפה שתנהל את המעון בתוך הבית שלהן, בזמן שהמשפחה צועקת ובוכה בסלון". לדברי ששון, במשרד הכלכלה החליטו שהן יוגדרו כעצמאיות, אף שמבחינות אחרות הן כפופות לו. "אני לא בוחרת את הילדים או התוכן וגם לא יכולה לדון על שכר", טענה. "המטפלות עושות עבודת קודש. אני קוראת את המכתבים של ההורים, כמה הם מעריכים. אבל אני שקופה לגמרי בעיני המעסיקים שלי".
עוד ידיעות חינוך:
"בריאלי רוצים ליהנות מתקצוב אך נוהגים בחוסר שקיפות"
שליש מהמורים פורשים בתחילת הדרך: "המערכת רקובה מהיסוד"
הילדים נדקרים בבית הספר: "שולחים אותם בבוקר לשדה קרב"
"מי שלא עבדה ב'צוק איתן' לא קיבלה שכר"
משפחתוני משרד הכלכלה פועלים כזיכיונות למטפלות המקימות משפחתון לחמישה ילדים בבתיהן. ההורים משלמים למטפלות, אך מתקבל גם סבסוד חלקי מהמדינה בהתאם לרמות ההשתכרות של ההורים, זאת במטרה לאפשר לשני בני הזוג לצאת לעבוד, ולהעניק במקביל למטפלת מסגרת תעסוקה, בפיקוח משרד ממשלה.
איגוד מטפלות משפחתוני משרד הכלכלה התאגד באמצעות ארגון "כוח לעובדים" לפני שבע שנים, הצליח מאז לשפר בכמה אחוזים את התשלום הניתן להן מהמשרד ואף ביטל את כוונת המדינה להטיל מע"מ על המטפלות. כעת מבקשות המטפלות לשפר את מעמדן, ודורשות בין היתר כי ישוו אותו לזה של המטפלות במעונות הציבוריים, דוגמת ויצ"ו, אמונה ונעמ"ת, שגם הן כפופות למשרד הכלכלה ושכרן הועלה רק בשנה שעברה ויצר פער של 500-700 שקלים לילד לטובת המעונות הציבוריים.
"הן מקבלות 700 שקל על כל ילד, וזה לא רק למשכורות של המטפלות אלא גם לשירות יותר טוב לילדים, לציוד ולתחזוקה שוטפת של המעון, כאשר אנחנו נותנים את אותם השירותים למשרד הכלכלה, ואצלנו הילדים מגיעים מבתים שהוריהם אינם יכולים לשלם סכומים גבוהים. שכרם נמוך והם מקבלים את זה כסיוע כדי שיצאו מהבית", אמרה לוואלה! חדשות רחל אברהם, מטפלת ב 22 השנים האחרונות בבני ברק וממובילות המאבק. "ב'צוק איתן' החליט משרד הכלכלה שמי שלא עובדת לא מקבלת כסף, אבל זאת לא אשמתה, לא היה לה אמצעי הגנה לקלוט את הילדים. למעונות יש ממ"דים והם עבדו".
ששון חוותה זאת על בשרה, כתושבת באר שבע שנאלצה לסגור את המשפחתון שלה למשך יותר מחודש מאחר שלא היה ממוגן. "ב'צוק איתן' החליט פיקוד הדרום לסגור את המשפחתונים. תבענו את רשות המסים אבל קיבלנו רק 55% מערך הכסף, וגם מזה הורידו מס. שאלנו למה, אמרו לנו: 'אתן עצמאיות, לא עבדתן, זאת בעיה שלכן', אבל זה אבסורד". אמרה ששון בכעס. "בחודש הזה הייתי צריכה לא לחיות? גם ככה אנחנו נופלות בין הכיסאות כל כך הרבה שנים. המצב שלנו חמור מאוד. אני יודעת שיש הרבה אימהות שהן חד-הוריות שמטפלות במשפחתונים והיו אמורות להחזיר להורים את הכסף עבור החודש הזה. הן נשארו מסובכות כספית עד היום". לדבריה, במשרד הכלכלה יצאו בהצהרה ואמרו שאם לא היו תומכים במשפחתונים הם לא היו יכולים להתנהל, אולם התמיכה הזאת אינה מתקיימת בפועל. "אני לא יודעת על איזו רשת תמיכה הם מדברים, בכל פעם שאני באה בשאלה או בבעיה אומרים לי: 'סליחה, את עצמאית. אין לך זכות'".
המטפלות מוחות גם על דחיית תשלומי שכר משום שמעמדן אינו מוסדר, וכל נפילתן ככלי שרת בידי המעסיקים העקיפים שלהם, חברות קבלן. "יש רשויות שמפעילות אותנו. אם יש גירעון בשלטון המקומי, הכסף מהממשלה נבלע בתוך המינוסים. הם לא מעבירים כספים לחברות הקבלן ואנחנו לא מקבלות משכורות או שמקבלות באיחור גדול", הסבירה אברהם. "צריך להבין אין לנו מעמד של שכירות, אנחנו לא זוכות לתנאים סוציאליים או לתלושי שכר, ואנחנו עובדות בדיוק כמו במעונות של משרד הכלכלה".
משרד הכלכלה: "אין יחסי עובד-מעביד"
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "סוגיית מעמדן של המטפלות נידונה כמה פעמים בבתי המשפט ונפסק כי לא מתקיימים בין המדינה/הרשויות המקומיות/נותני השירותים והמטפלת יחסי עובד-מעביד. מסגרת המשפחתון היא מסגרת פרטית, המופעלת על ידי מנהלת המשפחתון, שהיא מטפלת עצמאית (בעלת עסק זעיר) בביתה, אשר מחליטה מדי שנה אם ברצונה להפעיל את המשפחתון, כמשפחתון מוכר, או לאו. כל טענה על עיכוב בשכר היא חמורה ותיבדק על ידי המשרד, ככל שיעודכן. באשר לעיכוב בהעברת התשלום עבור תקופת מבצע 'צוק איתן', אכן הנושא התעכב מסיבות שונות, אך עד סוף השבוע יועברו ההפרשים לרשויות ולמפעילים.
נציין כי התקשרות זו עם נותני השירותים והרשויות המקומיות מעמידה לרשות המטפלות רשת פעילות תומכת, לרבות השתלמויות, פרסום מידע, ביצוע הרשמה, סיוע ברכישת ביטוח ועוד, המסייעת להן בהפעלת העסק, ומרבית המשפחתונים, 3,700 במספר, היו מתקשים לפעיל את העסק ללא סיוע זה. בדיוק כמו כל עסק עצמאי אחר, כולל מעונות פרטיים, לא ניתן להפעיל את העסק בהתעלם מהצרכנים במקרה זה אימהות עובדות, ולכן כל סוגיית החופשות, למשל, הקבועות ואלה הנדרשות באופן חריג, מוסדרת בנוהל מוסדר, לרבות עבודה בזמן אבל. בהנחיית שר הכלכלה, הפונות נמצאות בקשר ישיר ורציף עם מנהלת האגף למעונות יום ועם מנהלת תחום המשפחתונים, וכל טענותיהן מקבלות התייחסות".
לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com