אין החלטה על גורלם של כאלף עולים מאתיופיה, שמרכז הקליטה שלהם עומד למכירה: בית משפט המחוזי בירושלים נמנע מלתת היום (רביעי) פסק דין מחייב בנוגע למכירת הקרקע שעליה ניצב מרכז הקליטה שבמבשרת ציון, אולם השופט הורה לעו"ד שמייצב את הסוכנות היהודית להגיש את החומרים הנוגעים לעסקת הענק לרכישת המתחם בשווי מוערך של רבע מיליארד שקלים, וזאת על פי חוק חופש המידע.
ההודעה של בית המשפט באה בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד רשות מקרקעי ישראל בבקשה להורות למנהל מקרקעי ישראל להעביר מידע ומסמכים הנוגעים לעסקאות שנעשו בקרקע האמורה.
עוד ידיעות בוואלה חדשות
הטיסות בארץ בוטלו בשל האובך, זיהום האוויר - פי 50 מהרגיל
"לא ידעו על הסכנה": תחקיר פיצוץ המוקש שבו קצינה איבדה רגל
לאחר 20 שנים: פיצוי לילדות שהוחלפו בלידתן
במאי 2014 פורסם בוואלה חדשות כי החברה לניהול קופת התמלוגים והפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לארץ ישראל מוכרת את הקרקע שעליה מרכז הקליטה של יהודים מאתיופיה, בהם אנשים קשי יום שלא הצליחו להשתלב בחברה, וזאת לטובת כרישי נדל"ן. החברה פרסמה מכרז שבו הצעה לרכוש את 93 המבנים המהווים את מרכז הקליטה בעלות של רבע מיליארד שקלים. מבנים אלו הושכרו לחברה פרטית בשם "אנקופ גרופ". בעקבות המהלך עלה חשש לעתידם של כאלף העולים המתגוררים במתחם.
מרכז הקליטה הוקם לפני כ-30 שנה על ידי הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה בזכות תרומה של יהודים מפלורידה. בשלב מסוים, ובהליך שנוי במחלוקת - שאותו ביקשה התנועה לאיכות השלטון לחקור, עברה הקרקע מידי הסוכנות לידי החברה אשר בימים אלו מציעה אותה למכרז.
בעקבות השאלות הקשות שעלו בנוגע להליך העברת השליטה לידי החברה לניהול קופת התמלוגים והפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פנתה התנועה לאיכות השלטון למנהל מקרקעי ישראל בבקשה כי יעביר לידה פרטים הנוגעים למקרה לפי חוק חופש המידע. "לאחר התעלמות מנהל מקרקעי ישראל מפניות התנועה, תוך שהוא מפר את לשון החוק הברורה המורה להשיב בתוך 30 ימים, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבית המשפט מחוזי בירושלים, בדרישה כי יחייב את המנהל להשיב לה", אמרו בתנועה.
"מה יעשו העולים החדשים?"
העולים נדרשו להתפנות עד תום 2014, אולם ביוני האחרון בית המשפט המחוזי בירושלים העניק ארכה של שנתיים לעולים בכדי למצוא להם פתרון דיור עם אופציה להארכה של שנה נוספת במידה והדבר יידרש. "מדוע משהו שנתרם לסוכנות היהודית לשימושו של כל עם ישראל מצא את עצמו כקופת הגמל של עובדי הסוכנות היהודית? האם הם עשו מכרז? האם הם מכרו את זה בתמורה? האם זה היה למקורבים?", תהה אז עורך הדין חגי אדורם אשר ייצג את העולים במרכז.
"עכשיו, כשקופת הגמל מוכרת את מרכז הקליטה לכרישי נדל"ן במחיר מינימום של 250 מיליון שקלים, אני רוצה לשאול את התורמים אם זה מה שהם התכוונו שיעשה בכספם. מה יעשו בדיוק העולים החדשים? האם מי שהשקיע סכומי כסף כאלו ירצה להמשיך את קיומו של מרכז הקליטה או לפנות אותם ולבנות את הווילות שלו כמה שיותר מהר? צריך להבין, אלו לא פולשים, מסתננים או עובדים זרים", הוסיף, "מדובר באזרחי ישראל, שנשלחו על ידי ממשלת ישראל אל מרכז הקליטה באין אלטרנטיבה אחרת. אין להם כסף לרכוש דירות או לשלם שכירויות במחירים של היום. הם ימצאו את עצמם ברחוב".
מבחינת הסוכנות, האחריות למרכז יתגלגל לקונה שירכוש את השטח, והוא יחליט אם להאריך את הסכם השכירות או לפנות את הדיירים. במאי האחרון פנה אדורם אל שרת הקליטה סופה לנדבר, אל ראשי הסוכנות היהודית, אל חבר הנאמנים של הסוכנות ואף אל קופת הגמל - אך לא קיבל כל תגובה, פרט למכתב מנומס מהיועצת המשפטית של הסוכנות שהבטיחה שהעולים לא יופקרו.
סמוך על סמוך
"היועצת המשפטית כתבה שיהיה בסדר, אבל מעבר לזה אין שום אמירה אופרטיבית", המשיך אדורם. "איך יהיה בסדר, מי ידאג לכך שיהיה בסדר ומתי? בז'רגון העממי קוראים לזה 'סמוך על סמוך', זה מדאיג אותנו מאוד ואנו נפעל בכל האמצעים החוקיים להגן על זכויות הדיירים, שאין להם לאן ללכת. משרד הקליטה והסוכנות היהודית שלחו את העולים החדשים לגור שם, ולכן הם אחראים עליהם. אם הם רוצים למכור ולהרוס את המקום הם צריכים למצוא פתרון אחר ולא לגלגל את האחריות לקבלן בנייה".
כ-200 מאלף הדיירים מצאו פתרון בדיור קבע בחצי שנה האחרונה אך מי שנשאר זה הקשישים, משפחות חד הוריות וילדים רבים, הסביר ד"ר אברהם נגוסה - מנכ"ל ארגון "מענף דרום לציון" הפועל למען יוצאי אתיופיה בישראל. "מדובר באנשים שמשתכרים מקצבאות מינימליות וחלקם עובדים, אך משתכרים במשכורת מינימום ומטה, ולכן אין להם אפשרות לשכור דירה במחירים של היום, וכל שכן לרכוש דירה ולצאת מהמעגל הזה".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "לעמדת התנועה לאיכות השלטון, קיימת חשיבות כי המידע אשר נתבקש המנהל להעביר יגיע לידי הציבור במיוחד לאור העובדה כי למקרה עשויות להיות השלכות של ממש על חייהם של כאלף עולים חדשים וקשי יום המתגוררים במבנים האמורים, וכן על האוכלוסייה המקומית והתוואי העירוני בו היא מתגוררת. כמו כן, טובת הציבור מחייבת תיקון הליקויים אשר ייתכן כי מצביע עליהם המידע המבוקש על ידי התנועה לאיכות השלטון, דבר אשר בסופו של יום יקדם את רווחתם ואת אמונם במערכת. משנמנע מנהל מקרקעי ישראל מלעשות כן, מרוקן הוא מתוכן את חובת נאמנותו כלפי התושבים ורומסים את אמון הציבור בהם".
לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com