כמעט שבוע חלף מאז התקרית הביטחונית החמורה שהתרחשה בהר דב והרוחות בכפר רג'ר שברמת הגולן מסרבות להירגע. רס"ן יוחאי קלנגל וסמל-ראשון דור חיים ניני מחטיבת גבעתי נהרגו בתקרית שאירעה ביום רביעי שעבר, לאחר שטיל נ"ט שנורה על ידי חיזבאללה פגע בכלי רכב לא ממוגן שנסעו בו. באותה מתקפה נורו פצצות מרגמה (פצמ"רים) על מורדותיו המערביים של הר דב, אחת מהן פגעה ישירות בבית בכפר רג'ר. הפגיעה הובילה להתלקחות השטח ולדיון סוער סביב דגל ישראל שהתנוסס במשך 42 שנה על בניין המועצה.
במהלך המתקפה נפגעו שני תושבי הכפר באורח קל מרסיסי הפצמ"רים שנורו, וכל התושבים הונחו להישאר במקלטים ובמרחבים המוגנים למשך שעות ארוכות. באותן שעות דרמטיות, שבהן תושבי הכפר היו תחת אש, החלה סערה נוספת: תושבים רבים הביעו את זעמם כשהבחינו שדגל המדינה הוסר מגג בניין המועצה, לדבריהם בהוראת ראש המועצה, אחמד פאתלי.
"רק ביום שישי החזירו את הדגל, אחרי שנודע כי הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים תיאם ביקור בכפר ליום שבת", סיפר תושב הכפר לוואלה! חדשות. "מאז 1973 דגל ישראל מונף על ראש התורן בבניין המועצה. זאת בושה וחרפה שהורידו אותו. הסרתו של הדגל היא חציית קו אדום".
לקריאה נוספת:
תיעוד: ירי הפגזים בדרום לבנון שממנו נהרג חייל יוניפי"ל
נסראללה על החיסול בסוריה: "התנקשות ישראלית לאור יום"
במערכת הביטחון מעריכים: חיזבאללה תכנן לחסל מח"ט או מג"ד בצפון
ראש המועצה הכחיש תחילה שהדגל הוסר ודחה בתקיפות את טענות התושבים. "התמונות שהגיעו אליכם בטח זויפו בפוטושופ, או שהדגל עף ברוח לאיזה עץ סמוך ולא שמנו לב כי היינו עסוקים באירוע", אמר פאתלי. "באותו יום רצתי לבית הספר כדי להכניס את הילדים למקלטים. כל עובדי המועצה היו עסוקים בלטפל בצורכי התושבים, ויכול להיות שמישהו ניצל את המצב, התגנב לבניין המועצה שהיה ריק והסיר את הדגל מהתורן שעל גג הבניין, כל זאת רק על מנת להשחיר את שמי. אני יושב כל הזמן מתחת לדגל. גם במשרד שלי מוצב דגל ישראל, ועל הקיר תלויות תמונות של נשיא המדינה ושל ראש הממשלה", הוסיף ראש המועצה.
"מבודדים ומרוחקים"
כפר רג'ר, הממוקם על משולש הגבולות שבין ישראל, לבנון וסוריה, הוכרז מאז נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000 שטח צבאי סגור, שרק תושביו מורשים להיכנס אליו. באופן נדיר ביותר, ובשל מורכבות המקום, הרוחות הסוערות גלשו גם אל מחוץ לגבולותיו.
תושבי כפר רג'ר משתייכים לעדה העלאווית, וזהו הכפר העלוואי היחיד בישראל. הוא נכבש במהלך מלחמת ששת הימים, בדומה לארבעת הכפרים הדרוזים הנמצאים בצפון רמת הגולן. הם קיבלו את ריבונותה של המדינה והסכימו לקבל תעודות זהות כחולות. בשל כך, הם נתפסו כבוגדים בעיני בני עמם הדרוזים מצפון הרמה.
"בגלל המיקום שבו יושב הכפר שלהם ובשל היותם עדה קטנה ביותר, היחסים בינם לבין המדינה היו שונים מהיחסים שבין הדרוזים בצפון רמת הגולן לבין מדינת ישראל", הסביר ד"ר מוסטפא עבאסי, היסטוריון של החברה הערבית בישראל מהמכללה האקדמית תל חי."מטבע הדברים מצבם היה ועודו רגיש יותר. הם מרוחקים, הם מבודדים, הם עדה קטנה, מרגישים שאין להם גב ותמיכה. גם מבחינה חברתית הקהילה שלהם שמרנית וסגורה יותר", הוסיף ד"ר עבאסי.
"כאן אנחנו מרגישים בטוחים יותר"
עם נסיגת צה"ל מלבנון ב-2000, החליט האו"ם כי הקו הכחול המסמן את הגבול בין ישראל ללבנון יעבור בלב הכפר. התושבים, שהתנגדו לחלוקה ודרשו להשאיר אותו מאוחד. בשל המצב הייחודי והמורכבות החברתית, הוחלט כי הקו הכחול יהיה קו דמיוני ולא יסומן באמצעות גדר גבול פיזית.
בתקיפה בשבוע שעבר, רג'ר היה היישוב האזרחי היחיד בשטח ישראל שהותקף בפצצות מרגמה, שירו דווקא אנשי חיזבאללה, בעל בריתו של בן עדתם, נשיא סוריה בשאר אסד. בעקבות המתקפה הוצבו בשבוע שעבר בטונדות בסמוך לכפר, בנתיב העלייה לרכס הר דב. "אנחנו חיים תחת השלטון הישראלי כבר כמעט 50 שנה", אמרו תושבים שזעמו על הסרת הדגל. "אנחנו רוצים להישאר מאוחדים, וכאן אנחנו מרגישים בטוחים יותר, בייחוד כשאנחנו רואים את חוסר היציבות מסביבנו".
לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.co.il
בהכנת הידיעה השתתף הכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com