עתירת המדינה התקבלה: אתי אלון לא תשוחרר לפני 2019

בית המשפט קיבל את ערעור המדינה על החלטת ועדת השחרורים לקצר שליש מעונש המאסר של אלון, שהורשעה ב-2003 במעילה בבנק למסחר, והיא תישאר בכלא לעוד ארבע שנים. פרקליטותיה בתגובה: "זה לא סוף פסוק"

03/02/2015
צילום: יותם רונן, דוד קורן; עריכה: יאיר דניאל

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל היום (שלישי) את הערעור שהגישה המדינה על החלטת ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר לקצר שליש מעונשה, והיא תישאר במאסר עד 2019. אלון הורשעה במעילה בבנק למסחר בשנת 2003 ונשפטה ל-17 שנות מאסר, מתוכן ריצתה כמעט 12 שנים.

בין הנימוקים שנתן השופט בהחלטתו, הוא ציין את חומרת מעשיה של אלון, את הנזקים העצומים שגרמה לכלכלת המדינה ולאמון שנתנו אזרחיה במוסדות הבנקאיים ואת הנזק הרב שגרמה ללקוחות הבנק. "הם לא פוצו בגין הנזקים הכספיים והנפשיים שנגרמו להם כתוצאה ממעשי המשיבה ובמכתב שכתבו לוועדה התנגדו לשחרורה המוקדם", נכתב. עוד התייחס השופט לעובדה שהכספים שימשו למימון פעילויותיהם של ארגוני פשיעה.

המעילה ששינתה את עולם הפשע הישראלי

פרקליטותיה של אלון, עו"ד מור לימאי ועו"ד שני אילוז, אמרו בתגובה על ההחלטה כי לא מדובר בסוף פסוק. "אנו נלמד את ההחלטה ולאחריה נערער לעליון", מסרו עורכות הדין. "אתי מאוכזבת והמומה. זו לא ההחלטה שציפינו לה. המסר שעובר מבית המשפט לציבור ולאסירים הוא שאסיר שעשה דרך ארוכה וטובה יישאר בכלא".

עוד ידיעות בנושא משפט ופלילים:
חשד: קצין שב"ס ביצע עבירות מין וסחט אסיר בכלא במרכז
תלונה: מפקד תחנה הטריד מינית שוטרת שהייתה בהיריון
חשד לרצח כפול: בן 22 ובן 17 נורו למוות בשרון

טוב לדעת (מקודם)

הסוד לשיפור חיי המין שלכם – כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם "גברא"
אתי אלון בדיון בעתירה נגד שחרורה, בחודש שעבר(צילום: ראובן קסטרו)

לפני כחודש קבעה ועדת השחרורים כי אלון תשתחרר מהכלא לאחר ניכוי שליש מתקופת מאסרה, אולם המדינה התנגדה לשחרור ועתרה לבית המשפט. לטענת המדינה, ועדת השחרורים לא ידעה שאלון לא שילמה קנס בגובה חמישה מיליון שקלים שהוטל עליה בהליך הפלילי, לאחר שהכריזה על עצמה כפושטת רגל ב-2007. "האסירה הייתה חייבת ליידע את הוועדה על צו הכינוס שנפתח שנים קודם לכן, וחשיפת נתון זה היה מחייב את הוועדה לתת משקל גבוה יותר לאי תשלום מלוא הקנס בעתיד. אי תשלום מלוא הקנס בפועל מהווה למעשה אי ריצוי העונש ואי החזרת החוב לחברה", כתבו עורכות הדין גנית גדות ועינת לב-ארי מפרקליטות מחוז מרכז.

"התנהלות זו של האסירה היא דוגמה נוספת ליכולתה לנהוג באופן מניפולטיבי וליצור מצג שווא כאילו בכוונתה לשלם את מלוא סכום הקנס", הוסיפו. עוד נטען בעתירה כי הכספים שגנבה אלון מהבנק למסחר מימנו, הניעו והעצימו ארגוני פשיעה ואף שימשו לביצוע עבירות רבות בידי הארגונים הללו. "למרות חלוף השנים, כספי הבנק למסחר עדיין ממשיכים להניע ארגוני פשיעה וסכסוכים, ועד היום לא נחשפה התמונה המלאה של 'נתיבי הכספים'", נכתב בעתירה.

בדיון שנערך לפני כחודש התעניין השופט אברהם טל אם נמצאה לה מסגרת שיקומית הולמת. נוסף על כך, תקף השופט טל את טענות הפרקליטות על אודות תשלום מזערי בלבד מהקנס שהוטל על אלון. לדברי טל, אין לפרקליטות על מי להלין משום שבהליך הפלילי לא התנו את תשלום הקנס בהארכת עונש מאסרה של אלון. כמו כן, בדיון דחו עורכות דינה של אלון, מור לימאי ושני אילוז, את טענות המדינה שלפיהן אלון עלולה לחזור על העבירות שביצעה. "זה לא הגיוני, אף אחד לא יקבל את אתי לעבוד בבנק, בטח לא במסגרת מוסדות גדולים, לכן אנו סבורים שאין בטענה הזו ממש", אמרו.

אלון, שכיהנה כסגנית ראש מחלקת ההשקעות של הבנק, התייצבה באפריל 2002 במשרדי מחלקת ההונאה של משטרת ישראל והודתה שגנבה רבע מיליארד שקל מחשבונותיהם של לקוחות הבנק במשך יותר מחמש שנים. את הכסף העבירה אלון לאחיה עופר מקסימוב, שנחשב במשך שנים למהמר הכבד ביותר בבתי הקזינו הבלתי-חוקיים בישראל וכן בבתי קזינו שפעלו בטורקיה וברומניה. כספי הבנק הגיעו בסופו של דבר לידי עבריינים ובכלל זה לארגוני פשע בישראל.

בית המשפט הרשיע את אלון שנה לאחר מכן בשורה של עבירות שכללו גניבה, מרמה, זיוף, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. אלון הביעה חרטה על מעשיה, וסיפרה כי לא לקחה כסף לעצמה אלא העבירה את כל הכסף לאחיה. המעילה הגדולה הביאה לקריסתו של הבנק ועלתה למדינה - שהייתה ערבה לאזרחים שהפקידו שם את כספם - חצי מיליארד שקל.

לפניות לכתבת: gali.gnt@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully