המעילה ששינתה את עולם הפשע הישראלי

"שיהיה בריא עופר, הכי חשוב זה עופר". כך נשמע אהרון ציון, אחד ממלכי השוק האפור הירושלמי, מתאר בפני העבריין הירושלמי איציק בר מוחא את עופר מקסימוב, מהמר כבד דרכו זרמו 250 מיליון שקלים לשורה של ארגוני פשע ועיצבו במידה רבה את מפת הפשע הישראלית גם עשור לאחר מכן. את הסכום האסטרונומי הצליח להשיג מקסימוב ירקן משכונת התקווה, מאחותו אתי אלון, פקידה בבנק למסחר שמעלה בכספיו, גרמה לקריסתו, נשלחה בשנת 2002 ל-17 שנות מאסר ועשויה להשתחרר בקרוב מהכלא בניכוי שליש מתקופת מאסרה. בר מוחא, שהיה מודע למעיין המזומנים המתגבר שהיה מקסימוב מורה לציון לטפל בו בכפפות של משי. "זה תתנהג איתו בעדינות. קם בבוקר, בום מיליון, שני מיליון. זה מה אנחנו צריכים אחי".

במהלך שנת 2002 הבינו במשטרה כי עסקי ההימורים של ארגוני פשיעה קטנים ולווים בשוק האפור משגשגים. החוקרים ידעו גם שהמזומנים זורמים דרך מקסימוב, אך לא ידעו שלמעשה מגיעים הכספים מעשרות לקוחות של הבנק שמרוקנים בשיטתיות על ידי אלון בניסיון לסייע לאחיה לצאת מהחובות אליהן נקלע בשל בעיית ההימורים שלו.

עד היום, אומרים בפרקליטות, לא נחשפו עד סופן "נתיבי הכספים" בהם הועברו כספי מעילת הענק. כדי לתמוך בטענה שאין לשחרר את אלון מן הכלא, טענו נציגי הפרקליטות בערעור שהגישו נגד השחרור כי "למרות חלוף השנים, כספי הבנק למסחר עדיין ממשיכים להניע ארגוני פשיעה וסכסוכים". ובפרקליטות יודעים על מה הם מדברים: אותם עבריינים שהצליחו להיות מעורבים בפרשה התעשרו בצורה מהירה וחלקם גם הפכו ארגונים אלימים שמטילים אימה עד ימינו ברחובות ישראל.

זמן קצר אחרי שהבין כי אתי אלון ניגשה למשטרה ו"זימרה" על המעילה, מתחיל גבי בן הרוש, אחד האנשים החזקים בארגונם של האחים אברג'יל והמתווכים במעילה, לפעול. בן הרוש היה ראש מה שכונה "הכנופיה הירושלמית" שבשטחה פעל מקסימוב וכספים רבים הגיעו לידיו. הוא יודע שהזמן קצר ושבסופו של דבר חקירת המעילה בבנק למסחר תוביל את החוקרים אליו. הוא יוצא את הארץ יחד עם ששון בראשי בדרכם לדרום אמריקה, ומשם לארה"ב – שם פוגשים השניים את האחים אברג'יל. בן הרוש מעביר בדרך שעדיין לא ברורה לחוקרי המשטרה כספים רבים מהמעילה ומזרים לארגון הברחת הסמים הקטן של האחים חמצן במזומן לו היו זקוקים כדי להפוך לאימפריה, שכמה שנים נכנסה לרשימת חמשת קרטלי הסמים המצליחים של עיתון הגרדיאן הבריטי.

באותן שנים הכירו בישראל את השם אברג'יל, אבל הארגון לא הותיר עדיין חותם על שוק הסמים האמריקני והבינלאומי. כדי לתחזק את נתיב הברחת הסמים העיקרי של הארגון, שיצא מארה"ב, עבר במדינות בדרום אמריקה ונעצר בהולנד, צריך היה לאחד כמה ארגונים לארגון-גג אחד. באמצעות הכסף מהמעילה, הצליחו האחים אברג'יל לשמן את גלגלי מכונת הברחות הסמים חובקת העולם שהקימו בעזרת מבריחים כחול-לבן שכבר פעלו וקיבלו פיצוי כספי על שיתוף הפעולה.

אלא שכספי הסמים הרבים שהצטברו בארגון יצרו בעיה שהיתה זקוקה להלבנה. את הלבנת הכספים התחילו האברג'ילים לבצע באמצעות מתן הלוואות לכל דורש, לעתים בריבית בגובה של 65% מסכום ההלוואה. מאוחר יותר, כשהאחים יתייצבו בבית המשפט האמריקני, הם יואשמו שהלוו כספים לשורה של אנשי עסקים ישראלים שנקלעו לצרה.

באחת השיחות הנדירות שהצליחו ליירט חוקרי הסוכנות למלחמה בסמים (DEA) נשמע בן הרוש משוחח עם מאיר אברג'יל על בעיות בגביית חוב של איש העסקים הישראלי מוטי עטיה.

מאיר אברג'יל: "הבן אדם אין לו לימון סחוט בבית, זה המצב".
בן הרוש: "חייבים לטפל בחוב".

מאיר אברג'יל: "אולי חודשית (תשלום חודשי. י"א) להוציא ממנו, אז אני אלך, אדבר איתו על זה, אני אדבר, אני אצוד. מחר אני אצוד לך אותו על הבוקר".

בן הרוש: "תשאיר את החיוך בבית".

לפי כתב האישום שהוגש נגד האברג'ילים, עסקי הסמים וההלוואות הקצוצות הזרים סכומים אסטרונומים לכיסם של השניים והפך אותם לארגון הברחת סמים עולמי. הכסף הגדול תרם גם לסובבים אותם ושלוש מאותן דמויות שהכספים של הבנק למסחר רוממו הפכו ברבות הימים לראשי ארגונים בעצמם: יעקב (עקא) שמעון, מוטי חסין ואבי רוחן. השלושה האלו, שנכחו בשקט באולמות בית המשפט בכל דיון של אברג'יל בישראל, שמרו על נאמנותם לבוס, והוא החזיר להם באותו היחס. חסין קיבל אחריות לאזור המשולש ראשון לציון-בת ים-חולון; עקא קיבל את אזור ירושלים ורוחן שלט באזור הוד השרון. הרשת של אברג'יל, שמרביתה נבנתה מהמעילה בבנק למסחר, הביאה להתרחבות בערוצי פשיעה נוספים, בהם שוק ההימורים באילת, מערך איסוף הבקבוקים למחזור בירושלים ובגוש דן, רשת של סחיטה באיומים באזור פתח תקווה ועוד. מלבד הכסף הגדול, הביאה הפרשה גם למלחמת חיסולים שהדהדה בכל רחבי הארץ, כאשר ממשיכי דרכם של האברג'ילים מסומנים במשטרה כאחראים לכך.

בשלהי שנות ה-90', היה גבי בן הרוש אחד העבריינים המשפיעים והמצליחים בישראלי. העבריין הירושלמי שהחל את דרכו בכנופיות שכונת הקטמונים היה זה שלמעשה "גילה" את עופר מקסימוב. כמו בשיטת פירמידה, גם בן הרוש גידל שורה של עבריינים תחתיו שיהפכו ביום מן הימים לראשי ארגונים בעצמם. על תחום הגבייה בארגונו היה אמון איציק בר מוחא מיודענו, הזרוע המבצעית הופקדו האחים יוסי וסם מלכה, ובנוסף, שורה ארוכה של עבריינים מקומיים נהנו ממה שהיה למקסימוב להציע.

בן הרוש, בר מוחא והאחים מלכה, דאגו שמקסימוב ימשיך להמר ולהפסיד כספים כשפתחו בפניו כל בית הימורים אפשרי שהיה בבעלותם, מרומניה עד ליפתא בירושלים, ממבשרת ציון ועד אילת. השיטה היתה פשוטה למדי – בר מוחא היה "פותח חשבון" למקסימוב בבית ההימורים, האחרון היה מפסיד כספים ופונה לקבלת הלוואה ממלך השוק האפור בני רביזדה ומחזיר את הכסף שהיה חייב או שהימר בהלוואה בעלת הריבית הרצחנית שקיבל. בשלב מסוים הכיר מקסימוב את אחותו – אתי אלון – לרביזדה, והיא העבירה לו ישירות את הכספים.

הצצה למערכת היחסים ולהתנהלות במשולש רביזדה-מקסימוב-אלון כפי שהיתה בשנת 1998 ניתן למצוא בעדותו של איש השוק האפור רביזדה במשטרה. "אחרי איזה שנתיים שעבדנו, אמר לי עופר, בוא נכיר לך את אחותי, תראה שיש לי כסף. לפני שהיא נתנה צ'קים, ביקשה אלון להתקשר אליה ולתאם איתה לאילו תאריכים להוציא צ'קים. היא התחייבה שעופר יביא לו את הכסף או שהיא בעצמה תעביר את הכסף. עופר שיגע אותנו במשך שנתיים. פעם ראשונה שעופר הביא לי צ'ק אמרתי לו 'של מי הצ'יק הזה?', אז הוא אמר 'זה של אחותי. היא עובדת בבנק למסחר'. בשבילי פקידת בנק נחשבת, היא אמינה, אחרת לא היינו נותנים לה גם את העבודה הזאת בבנק ובטוח שהיא רוצה לשמור על שמה הטוב והיא לא תיתן לזה להתקלקל. אמרתי לו 'אוקיי, אני חייב לצלצל אליה לבקש ממנה אישור' ואז צלצלתי אליה וביקשתי על מנת לוודא שאני גם מדבר עם הבנק למסחר כי הוא נתן לי את הטלפון שלה. ביקשתי ממנה לשלוח לי פקס, זה היה בהתחלה, שהיא מתחייבת לעמוד אחרי הצ'ק הזה".

נתיב נוסף עליו לכאורה הגיעו כספי המעילה בבנק למסחר עבר בחברת הבנייה הירושלמית ב. יאיר. כחלק מההתעניינות הגוברת שלו בשוק הנדל"ן, הכיר בן הרוש עוד בשנות ה-90' את יאיר ביטון – יזם נדל"ן צעיר ולא מוצלח במיוחד. על פי מידע מודיעיני שבידי המשטרה, הציע בן הרוש לביטון לכסות חובות אליהן נקלע ובתמורה קיבל נתח מהחברה שבבעלותו. כך נולדה חברת ב. יאיר.

אלא שבמשטרה חושדים שבזה לא הסתיימה השותפות בין בן הרוש לביטון ובמסגרת שיתוף הפעולה הזרימו בן הרוש ואברג'יל סכומי עתק שהולבנו בספרי החשבונות של חברת הבנייה שהלכה וגדלה. בחודש מאי האחרון נחשפה החקירה נגד ב. יאיר שבסופה הוחלט להעמיד את ביטון לדין בגין הלבנת כספים לארגון הפשע של אברג'יל. בן הרוש שוהה כיום בגלות, לאחר ניסיון כושל של הרשויות להפוך אותו לעד מדינה נגד אברג'יל. מארה"ב הוא גורש למרוקו, שם קיבל אזרחות וכיום הוא מפקח על המושבה היהודית בקזבלנקה וחזרתו לארץ לא נראית באופק שכן כאן הוא עדיין מבוקש לחקירה.

המוציא לפועל של הכנופיה הירושלמית היה למשעה אחראי על "חליבת" כספיו של מקסימוב והיה גם העבריין המוכר עליו נגזר העונש הכבד ביותר במסגרת הפרשה. מעורבותו של בר מוחא בלטה בבתי הקזינו הבלתי חוקיים שניהל באזור ירושלים, בהם בילה מקסימוב את רוב זמנו, בעיקר בליפתא ובמבשרת ציון. יחד עם בני רביזדה שהוזכר לעיל הצליח בר מוחא לשלשל לכיסו מיליוני שקלים שהגיעו מהבנק למסחר. לפי ההערכות המשטרה, בר מוחא היה אחראי בין היתר על מתן אישורים למהמרים ללוות כספים, וקבע את גובה הסכום בו מותר להם להמר מדי יום.

"אהרון, הרשימה של האישורים (לסכומים שניתנים ללווים כדי להמר. י"א) אצלך?", נקלט בר מוחא שואל את אהרון ציון, אחד מאנשיו בקזינו במבשרת ציון שהוזכר בתחילת הכתבה.

ציון: "אני בא בבוקר, נותן לו (למקסימוב. י"א) את כל הכסף, לוקח לו עוד חמישה אחוזים", על ההלוואה.

בר מוחא: "האישורים זה הכי טוב. 10 אחוזים אתה מקבל בשבוע".

ציון: "הלוואי שירוויח, לא רוצה שיפסיד, אני רוצה חמישה אחוז".

בר מוחא: "נכון".

ציון: "שיפסיד אצלנו".

בר מוחא: "בעזרת השם".

עד היום ממשיך בר מוחא לרצות את עונש שלוש שנות המאסר במעורבות בפרשה, לבד משבע שנות מאסר נוספות שנגזרו עליו בגין עבירות אחרות. זמן קצר לפני התפוצצות הפרשה, מעידים דוחות מודיעיניים במשטרה, הצליחו בר מוחא ויוסי מלכה לחטוף בדרך כלשהי את מקסימוב, ששוחרר רק לאחר שאחותו העבירה להם 30 מיליון שקלים. עד היום לא עלתה המשטרה על עקבות הכסף הגנוב.

יוסי ואלי מוסלי היו, למעשה, האנשים הנאמנים ביותר של יצחק אברג'יל. האחים היו מעסיקיו של מקסימוב בשכונת התקווה והכניסו אותו לשוק ההימורים הבלתי חוקיים. למרות קרבתם למהמר מעולם לא נמצאו ראיות שקשרו אותם למעילה שביצעה אחותו של מקסימוב. עם זאת, קשריהם עם בני רביזדה שבאותם ימים שלט בבתי קזינו ברומניה והורשע במסגרת הפרשה במעילה של 150 מיליון שקלים הוביל אותם ככל הנראה לנתח יפה מהמעילה.

עם הכסף שזרם ברומניה, בא התיאבון. עד מהרה, הצליחו האחים מוסלי להקים בתי קזינו מפוארים בבוקרשט בירת רומניה, שהפכו אותם לאנשים עשירים מאוד. במשטרה סבורים כי ארגונם של האחים מוסלי הוא העשיר ביותר הפועל כעת בישראל. לאחר שהתפתחו ועזבו את הבית שהיווה להם אברג'יל הפכו האחים לאויביו המרים של האחרון במאבק שגבה עד כה 17 קורבנות, הכל תולדה של הכסף מהבנק למסחר.

"כשאני רואה את עופר, אני מקבל דלק וממשיך את היום כמו טווס". המשפט הזה של ריקו שירזי שנאמר למקורביו של מקסימוב שופך אור על האופן בו התקבל המהמר הכבד בקרב העבריינים עמם היה במגע, בסך הכל חודשיים לפני היום הגורלי בו החליטה אתי אלון להתייצב בתחנת המשטרה ולהתוודות. עד שהכיר את מקסימוב היה ריקו שירזי עבריין לא מוכר בנתניה. אלא שתוך זמן קצר הוא הפך, גם באמצעות כספים מהמעילה, למתחרה הקשה ביותר של משפחת אבוטבול ששלטה בעיר. שירזי לווה למקסימוב כספים בריבית הורגת ומקסימוב גם הימר בבתי קזינו שבבעלותו של שירזי שכך צבר את הונו.