העומס בחדרי המיון: מתוך מאה מיליון שקל הועברו רק עשרה

גם היום (שני) חדרי המיון של בתי החולים ברחבי הארץ ממשיכים להתמודד עם עומס חריג. צוותי הרפואה קורסים תחת הלחץ, והחולים נדרשים להמתין שעות ארוכות כדי לקבל טיפול, שלא לדבר על מיטה לשכב בה. בבית החולים שיבא בתל השומר, שבו נרשמה אמש תפוסת שיא של 350%, עדיין שוהים, לדברי בית החולים, יותר מכפול ממספר החולים שהמחלקה לרפואה דחופה בנויה להכיל.

"אנחנו לא מופתעים", אמר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק. "יש לנו תכנית ארוכת טווח, אבל כל הדברים הללו נתקלים במצוקה של היעדר משאבים". לדבריו, כדי לטפל כנדרש בבעיית המחלקות לרפואה דחופה נדרש סכום של מאה מיליון שקל, אך עד כה הועברו במסגרת תקציב 2015 עשרה מיליון שקלים. "מדובר בתהליכים שלוקחים זמן, לא משהו שיקרה מהיום למחר", הוסיף.

סגנית מנהל בית החולים שיבא, ד"ר דורית טקס-מנובה, הגיעה הבוקר למחלקה כדי לעשות הערכת מצב. "אנחנו כרגע במתכונת של פיגוע המוני. אין מספיק אחיות והצוות קורס. רופא מגיע לפה למלחמת הישרדות", אמרה ד"ר טקס-מנובה. "אמבולנסים כל הזמן מביאים חולים, כל העמדות מלאות, וגם המחלקות למעלה. לכן גם חולים שכבר נבדקו ממתינים. כל חולה שמחכה פה זה כאב לב, והם מחכים פה המון שעות. בדרך כלל ביקור במיון אורך ארבע שעות בממוצע, ועכשיו מדובר במספרים של פי שניים ושלושה".

ד"ר טקס-מנובה הסבירה כי מספר עמדות האשפוז והבדיקות לא השתנה בהתאם לגידול באוכלוסייה, שהפכה לחולה יותר ולזקנה יותר. "יש מחסור ברופאים במדינת ישראל. איש לא הגדיל את התקנים למומחים ולמתמחים, וגם מספר האחיות לא גדל", היא ציינה. "המדינה לא מוסיפה כוח אדם ותקציב, וזו התוצאה". על השאלה מי אשם במצב היא השיבה: "מדינת ישראל חתומה על המצב הזה. התשובה לזה היא כסף".

עוד על העומס בבתי החולים:
"סכנת חיים" ידועה מראש: איך המדינה מטפלת בעומס בחדרי המיון?
עומס קיצוני בחדרי המיון: "החולים מתייאשים והולכים"
130% תפוסה במחלקות הפנימיות: "מי שלא חייב - שלא יגיע"

דבורה הרץ, אחות אחראית בחדר המיון, סיפרה כי המצב הקשה אינו חדש. "אנחנו באים כל יום לשדה קרב. חולים ממתינים במסדרונות שעות לאשפוז. אני מסתכלת להם בעיניים וכואב לי הלב", היא סיפרה על התסכול של צוות הרפואה מכך שאינו יכול להעניק לחולים שירות נאות. "אנשים עובדים פה שעות מבלי לשתות אפילו כוס מים כדי לנסות להגיע לכל החולים, ועדיין אני רואה חולים שמחכים שעות על כיסא גלגלים כי אין לי איפה להשכיב אותם. צוותים של מד"א ממתינים פה שעתיים כי אין איפה לשים את החולים".

לפי הרץ, הצוות מתריע על המחסור במקום וברופאים ואחיות בכל שנה לקראת החורף, שבו הצורך בטיפול בחדר המיון גדל. "אני אומרת את זה בכל שנה, ובכל שנה אומרים לנו שיש פתרונות לטווח ארוך, אבל לפני חמש שנים אמרו אותו דבר. הפתרון הזה כבר היה אמור לבוא לידי ביטוי", היא טענה. "חייבים להגיד מה עושים כרגע, לא בעוד שנה או שנתיים. זו בעיה אמיתית שנמצאת בכל בתי החולים בארץ וצריך לפתור אותה".

רחמים בירזייב, בן 78 מאור יהודה, המתין משעות הלילה לקבלת טיפול, מאשים בעיקר את המדינה בעומס הכבד. "היה לי לחץ דם וסוכר גבוה. אני פה מהשעה 1:00 בלילה ואף אחד לא מטפל בי מאז. לא דיברו איתי. אני לא אשם בזה, זו המדינה, הממשלה ומשרד הבריאות. אפילו כלב לא בא אליי, לא נתן לי כוס מים", סיפר בירזייב בזעם.

יבגנייה, בת 43 , הגיעה כבר אתמול לקבל טיפול במיון, ונכון לשעות הבוקר הייתה עדיין שרויה בייאוש כבד. "הפנו אותי למיון בחשד לאירוע מוחי קל. הגעתי אתמול בערב, מאז אני כאן", סיפרה. "הייתה פה שיירה של חולים בלי הפסקה. עשו לי בדיקות, צילומים, ולא יודעים מה יש לי. עכשיו אני מחכה שיאשפזו אותי במחלקה הנוירולוגית. ב-21:00 בערב אמרו לי שרופא צריך להגיע תוך חצי שעה, והוא הגיע רק ב-4:30. פשוט טרטרו אותי".

בבית החולים רמב"ם בחיפה המצב דומה. 65 המיטות בחדר המיון שם מלאות בכל עת והלילה הגיעה התפוסה, לפי בית החולים, ל-150%. אילנה סימן טוב דודלס, אחות בחדר המיון ברמב"ם ומנהלת מערך ההחייאה, הסבירה כי גם אחרי שאובחנו ונקבע לאיזו מחלקה יועברו, המטופלים נאלצים לחכות שעות רבות, ולעתים אף ימים לפני שמעבירים אותם. "המיון הוא לא מחלקת אשפוז. אחרי שנעשה אבחון, לנו אין את הכלים לתת את הטיפול המיטבי", אמרה סימן טוב דודלס.

"המאושפזים נמצאים על הקצה. הם כאן 30 שעות ויותר, הסבלנות שלהם נגמרת", הוסיפה סימן טוב דודלס. "אנחנו לא אשמים, אבל אנחנו עומדים בקו האש וסופגים את הכאבים שלהם". סימן טוב דודלס עובד כאחות כבר 20 שנה, ולדבריה המצב הזה, שבו לצוות אין רגע פנוי, לא תמיד היה קיים. "העומס הולך וגדל. מי שעובד במיון אוהב את זה וצריך אדרנלין, אבל התחושה כעת היא שאני לא יכולה לתת למאושפזים את הכי טוב שאני יכולה ושהם ראויים לו", הסבירה.

חווה, תושבת קריית מוצקין, ממתינה כבר 24 שעות כדי לעבור למחלקה הפנימית. "סביר להניח שאהיה כאן גם מחר", אמרה בלא שמץ של כעס. "הצעתי ללכת הביתה ולשוב הנה בקיץ", היא הוסיפה בחיוך. "אני מתוסכלת, אבל לא כועסת. כעס לא באמת ישפר את מצבי. אני מצפה שמישהו יבחן את סדרי העדיפויות. האם צריך לקנות עוד טנק או מטוס, או שראוי להשקיע בחלשים? לנו, הקשישים, אין לובי. אין מי שידבר בשמנו".

בבית החולים ברזילי באשקלון טענו כי נאלצו להתמודד עם לא פחות מ-300 איש שהגיעו רק הלילה לחדר המיון. "התפוסה היא למעלה מ-130% בכל בית החולים. אנחנו לא ערוכים למספרים כאלה, גם מבחינת מיטות וגם מבחינת צוות רפואי", אמרה סגנית מנהלת הסיעוד בבית החולים, אסתי פאר בר יוסף. "בגלל השפעת והסיבוכים שלה, מגיעים חולים רבים. התוצאה של זה שאין פרטיות והטיפול מתאחר, ואנחנו מרגישים שלא ניתן לתת את הטיפול המיטבי. גם הרופאים והאחיות שלא חשים בטוב מגיעים לבית החולים כדי לעבוד".

במחלקה הפנימית בבית החולים יש 34 מיטות בלבד, אך הבוקר כבר אושפזו בה 64 חולים. חלקם מוקמו במסדרונות וחלקם בחדרי אוכל. "עמוס נורא, זה בלתי-רגיל", אמר ד"ר בוריס וורצמן, רופא במחלקה. "אין כבר לאן להכניס מיטה. זה מאוד קשה, זה מאוד מתסכל.

אלה פיבורט הגיעה כבר לפני יומיים לבית החולים, כשהיא סובלת מקשיי נשימה ומפרפורים קשים. היא המתינה שעתיים בכניסה לחדר מיון עקב העומס, אך רק אז התחיל הסיוט שלה – היא נלקחה למחלקה פנימית א' ושהתה במסדרון כמעט יממה. לאחר מכן היא "התקדמה" אל חדר האוכל של המחלקה שהוסב לחדרי חולים. "התקבלתי בפרוזדור ועכשיו אני בחדר האוכל. הרופאים והאחיות מנסים לעזור, אך אי אפשר להשתלט על זה", אמרה פיבורט. "הממשלה צריכה לעשות הכול כדי שאני לא אהיה מאושפזת בחדר האוכל".

חווה שמואל, שאמה מאושפזת במחלקה הפנימית בטיפול נמרץ, מפנה אצבע מאשימה לחברי הכנסת ללא יוצא מן הכלל: "יש פה עומס מטורף, הרופאים מנסים לעשות הכול אבל זה לא עוזר. במקום שיוצאו עשרות מיליוני שקלים על הבחירות, היה עדיף שישקיעו אותם בבית החולים, במיטות חדשות, בצוותים נוספים. זו פשוט חרפה".

לפניות לכתבים:
דנה ירקצי - danayark@walla.com
אבי אשכנזי - aviash123@walla.co.il
יניר יגנה - Yanir9310@walla.com