במשך עשרות שנים נותרה בעינה תעלומת ברכת יום הולדת, שאוירה לרגל יום הולדתו של אסיר במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, זמן קצר לפני שחרורו. לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שמצוין היום (שלישי) מתפרסם כעת מחקר חדש שנערך ב"יד ושם", ובזכותו אותר בעל כרטיס הברכה שזוהה כדוד גולדשטיין.
זמן קצר לאחר שחרור מחנה אושוויץ בידי חיילי הצבא האדום, לפני 70 שנה, נמצא כרטיס הברכה המאויר על ערמת גרוטאות על ידי אחד מאסירי המחנה. האסיר לקח את הכרטיס ושמר עליו לאורך השנים עד שבשנת 1983 תרם אותו ל"יד ושם". כשקיבלו לידיהם אנשי מוזיאון ההנצחה את הכרטיס ניסו לאתר מתוכו פרטים נוספים שיעידו על בעליו, אלא שפרט למילה "איחולים" ושלושה שמות: פיינר, גולדברג וז'ק, לא היה בו מידע על האירוע שלכבודו נוצר, מי יצר אותו ולמען מי.
לקריאה נוספת:
השמדה בשם הרפואה: התערוכה שמציגה את מעשי ד"ר מנגלה
צרפת תפצה ניצולי שואה שגירשה ברכבות למחנות
אחרי 70 שנה: ניצולת שואה פגשה את האישה שהצילה אותה
את הברכה פותח איור הולדתו של תינוק ב-8 בינואר 1912. לפי האיור והתאריך שרשום עליו, ה-8 בינואר 1945, הכרטיס הוכן לרגל יום הולדתו ה-33 של אחד מאסירי המחנה. תוכן האיורים האחרים וכותרותיהם חיזקו השערה זו, וכך החל להיחשף הסיפור שמאחורי הברכה. הדמויות בברכה שעוצבה כפנקס מספרות את קורות חייו של אותו אדם שיום הולדתו חל כעשרה ימים לפני פינוי מחנה אושוויץ ושבועות ספורים לפני שחרור המחנה. ניכר כי האסירים שהכינו את הברכה הכירו היטב את חברם, שכן האיורים מלמדים רבות על חייו ועל קורותיו במלחמה.
האסיר נולד למשפחה יהודית דתית, וכשהיה ילד למד ב"חדר". אביו הסנדלר לימד את בנו סנדלרות, וכשהיה נער למד להיות חייט אצל דודו בעיר לודז'. יחסיו של הצעיר עם נשים מתוארים באיורים השמיני והתשיעי. האיור התשיעי מרמז על נישואיו או על אירוסיו עם בחירת לבו, אך באיור הקודם הוא מתואר כרווק מבוקש.
"מסיבה מוצלחת" הוא האיור האחרון המתאר את התקופה שלפני המלחמה. באיור הבא הוא כבר אסיר במחנה בוכנוולד, דוחף עגלות בעבודות כפייה מפרכות, ואחר כך הוא אסיר הנושא לבנה שעליה נרשם "אלסה", רמז לעבודות כפייה שביצע במפעל המלט "פורטלנד צמנט וורקה". ממחנה בוכנוולד הועבר האסיר למחנה אושוויץ, ומשם נשלח לעבודת כפייה במחנה הריכוז בונה מונוביץ, תת מחנה של אושוויץ שכונה גם אושוויץ 3. הוא עבד במחסן הבגדים ושימש, בית היתר, חייט. בסצנה האחרונה בברכת יום ההולדת מאוירים ככל הנראה שלושת חבריו האסירים ששמותיהם חותמים את הברכה.
מאז שהתקבל הכרטיס לאוסף החפצים ועד היום נעשו ניסיונות לגלות את זהותם של האנשים המתועדים בכרטיס. בעקבות שיפור הגישה למסמכי ארכיונים באירופה זוהו שניים משלושת החותמים עליו. הזיהוי התאפשר בזכות העובדה שהעברתם של אסירים ממחנה בוכנוולד לאושוויץ שמתוארת בפנקס הייתה יוצאת דופן, משום שרק העברות מעטות עשו את דרכן בכיוון זה. שניים משלושת השמות החותמים את הברכה פיינר וגולדברג נמצאים ברשימות האסירים שהועברו לאושוויץ ב-16 באוקטובר 1942 ממחנה בוכנוולד. שמותיהם נמצאו ברשימה נוספת בארכיון אושוויץ רשימת שמות עובדי מחסן הבגדים במונוביץ.
תיעוד שמותיהם אפשר למצוא פרטים נוספים. מקס פיינר נולד ב-1909, חי בקרקוב שבפולין ונעצר בשנת 1940. מרדכי גולדברג נולד ב-1907 בטומשוב מזובייצקי שבפולין, היה נשוי ואב לילד ונעצר בשנת 1939. פיינר וגולדברג, שניהם חייטים במקצועם, כמו חברם, עשו מסלול זהה למסלול המאויר בפנקס: מבוכנוולד הם הועברו לאושוויץ ומשם נשלחו לעבודת כפייה בבונה מונוביץ. לקראת סוף המלחמה הוצאו השניים לצעדת המוות, הגיעו למחנה בוכנוולד בפעם השנייה, ושם על פי הרישומים שוכנו בבלוק החייטים. לבסוף הגיע פיינר למחנה דכאו, שם נשאר עד תום המלחמה. גולדברג נותר במחנה בוכנוולד.
ניסיונות רבים שנעשו לאורך השנים להצליב בין מידע זה לבין פרטי הכרטיס ולאתר את בעליו כשלו. לקראת ציון 70 שנה לשחרור מחנה אושוויץ החליטו ביד ושם לבצע ניסיון נוסף. בדיקה נוספת בארכיונים השונים הובילה לדוד גולדשטיין. הוא נולד ב-8 בינואר 1912, נכלא בגטו לודז', נשלח למחנה בוכנוולד, וכמו פיינר וגולדברג היה באסירים המעטים שהועברו מבוכנוולד למחנה אושוויץ. גם הוא נשלח למחנה בונה מונוביץ והיה שם עד ינואר 1945. הוא נלקח לצעדת המוות והגיע עד גלייביץ, מרחק של כ-80 ק"מ מבונה מונוביץ. הוא שרד, שוחרר בגלייביץ ועלה בשנת 1946 לישראל. עם זאת עדיין נעשים מאמצים לברר מה עלה בגורלו לאחר שהגיע לארץ.
"במחלקת החפצים אנחנו מתעדים כל פריט שמגיע אלינו בצורה מקיפה, במטרה להבין לעומק את סיפורם של האנשים שעומדים מאחוריו", הסביר אוצר ומנהל מחלקת החפצים באגף המוזיאונים של יד ושם, מיכאל טל. "חשוב לנו להעניק תמונה רחבה ככל האפשר על החיים של האנשים שמאחורי השמות שקשורים לחפצים. לשם כך מתבצעים תחקירים נרחבים בעזרת המידע הרב הנמצא בארכיון 'יד ושם' ובארכיונים המקושרים אליו. ככל שעוברות השנים מסדי המידע ביד ושם מתרחבים, הדבר מאפשר הצלבה של נתונים שמסייעים לאתר פרטים משמעותיים על גורלם של האנשים שהחפצים קשורים אליהם".
סיפורה של הברכה מתוך תערוכה המוצגת באתר האינטרנט של "יד ושם" על חפצים הקשורים לשחרור מחנה ההשמדה אשוויץ: www.yadvashem.org
לפניות לכתב: talk2yaira@walla.com