שבוע אחרי שוך הסערה חזרו ביום חמישי האחרון, ולראשונה אחרי שנתיים של יובש, מדריכי הרפטינג במים סוערים לנהר הירדן. "בכל חורף עשינו רפטינג מים סוערים, אבל השנה שעברה הייתה כל כך שחונה עד כדי כך שהיא לראשונה מנעה מאתנו לפתוח את העונה", הסביר איתי שחם, רכז מדריכי הרפטינג במים סוערים של רפטינג נהר הירדן. "בחורף הקודם היה נראה שהירדן ממש עומד להתייבש אבל החורף הנוכחי כבר מחזיר לנו את הצבע ללחיים". לדברי שחם, "הגירעון הגדול שנגרם מהחורף השחון הצליח להיסגר אחרי הסערה", והשבוע, הוא מקווה, יחלו לפעול שוב במקום.
בשונה מאתר הרפטינג הנמצא בחלקו הדרומי של עמק החולה, ליד קיבוץ גדות, מרבית עסקי הקיאקים שלאורך נהר הירדן ומקורותיו, הדן, הבניאס והחצבאני, נוהגים להתחיל את עונת השייט רק לקראת חג הפסח. לפני שנה הם נפגעו בצורה חסרת תקדים מהחורף ששבר שיאים של שפל בכמות המשקעים מאז שהחלו המדידות בגליל העליון. אלא שכבר כעת, כשרק מחצית מעונת הממטרים מאחורינו, ירדו בחבל הארץ החבול כמויות משקעים זהות לאלו שהוא קיבל במשך עונת חורף שלמה בשנה שעברה. המשקעים שירדו באזור עוד לפני המערכת החורפית האחרונה, עברו את הממוצע הרב שנתי לתקופה זו ועזרו להשלים 65% מכמות המשקעים הממוצעת לעונה שלמה.
עוד בוואלה! חדשות:
63 ימים לסוף החורף: המשקעים עברו את הממוצע השנתי
"האג"ח החברתי": המדינה מתכננת להפריט חלק משירותי הרפואה
מס בחירות: כך זיגזג לפיד ביחס לקנס של בנק לאומי
"המדידות באזור הזה החלו כבר לפני כמאה שנים ומעולם לא הייתה כאן שנה שחונה כמו זו שנמדדה כאן בשנה שעברה. מיעוט הגשמים פגע מאוד בשפיעה של הנחלים עד כדי כך שחלק ממפעילי הקיאקים באזור לא הפעילו את עסקיהם בכלל ואחרים הפעילו אותם באופן חלקי בלבד, הסביר עופר כהן, מנכ"למ חברת "קיאקי הגושרים" הפועל בנחל החצבאני. "בשנה שעברה עבדנו רק באפריל ובמאי ואחר כך סגרנו. עכשיו הגענו לכמות שעומדת על כ-400 מ"מ, שזאת בדיוק הכמות שירדה לפני שנה במשך כל העונה.
"אבל השפיעה של מקורות הירדן הגיעה לפני שנה לשפל חסר תקדים ולמרות שהחורף הנוכחי הביא אתו כמות משקעים גבוהה מהממוצע לתקופה הזאת, עדיין לא הגענו לרמת השפיעות שהיו פה עד לחורף של לפני שנתיים", הוסיף. "אנחנו עדיין לא יכולים לדעת מה יהיה כאן באביב ובקיץ, אבל הגשמים והשלג הרב שנערם בסביבה מפיחים בנו אופטימיות זהירה, שהשנה הזאת תהיה שנה טובה".
הסערה הביאה לעלייה בביקוש
עסקי הקיאקים מפרנסים עשרות רבות של משפחות בגליל העליון, אבל לא רק הם תלויים בשפיעות ובזרימות בנחלים. נהר הירדן ומקורותיו נחשבים לעורק חיים מרכזי בפרנסת תושבי הגליל העליון אשר מרביתם מתקיימים מענפי התיירות והחקלאות. "בשנה שעברה היו כל מיני פתרונות יצירתיים של אגודת המים האזורית שעזרו לנו לצלוח את כל העונה ולמנוע את חיכוך הקיאקים בקרקעית הנחל", סיפר גיא ירמק, מנכ"ל חברת "קיאקי כפר בלום", הפועלת בנהר הירדן. "הפתרון המרכזי היה שהם העבירו את נקודת השאיבה של המים המיועדים לחקלאי האזור, למיקום שהוא קצת יותר דרומי מקטע הנחל שבו אנחנו משיטים את הקיאקים. כך גם אנחנו יכולנו לקבל יותר מים לשייט וגם החקלאים קיבלו את כמויות המים הדרושות לגידולים שלהם. אבל למרות הפתרונות ולמרות שהצלחנו לעבוד כל העונה, היקף הפעילות שלנו ירד ב-40%".
מאיר לוי, מנכ"ל החברה הכלכלית הממונה גם על ענף התיירות במועצה האזורית גליל עליון הסביר כי ענף התיירות בגליל העליון תלוי במידה רבה באיכות החורף. הענף מפרנס להערכתו כ-1,200 בתי אב בעסקי הצימרים, חדרי האירוח, בתי המלון, המסעדנות והאטרקציות התיירותיות כדוגמת קיאקים, טיולי טרקטורונים, טיולי סוסים, מוזיאונים, רכבלים וסקי. "השלג והזרימות החזקות בנחלים מחזירים לתיירים את הצבע ללחיים ולא רק בגלל שהמראה של הנופים האלה הוא מרהיב ומשובב נפש", הסביר לוי. "השלג ועוצמת הזרימות בנחלים הם עוגנים מרכזיים ביותר שמושכים תיירים לאזור. בין אם התיירים בוחרים להגיע לחופשת סקי כשיורד פה שלג ובין אם הם בוחרים להגיע בקיץ בגלל אתרי המים המרעננים והשוצפים".
לדברי איתן רחימי, מנכ"ל מלון "הגושרים", בשנה שעברה לא ירד באזור שלג למעט הסערה הגדולה של דצמבר 2013. "את מיעוט השלג הרגשנו גם בתפוסות הנמוכות שהיו לנו בבית המלון", אמר. לדבריו, הסערה הגדולה של השנה הביאה לעלייה בביקוש ולתפוסות גבוהות מאוד. "בקיץ האחרון הושפענו גם מהזרימות החלשות ביותר בנחלים ובאופן פרדוקסלי גם מ'צוק איתן'. למרות שהמלחמה הייתה בדרום, לאנשים כנראה לא היה חשק להגיע לאזורינו, בייחוד שבשנה האחרונה הוא היה פחות אטרקטיבי. בלי לעשות עין הרע, השנה הזאת מתחילה טוב", הוסיף רחימי. "החורף ברוך הגשם שקיבלנו עד עכשיו הופך את הגליל לירוק יותר, יפה יותר ומונע פגיעה בעסקי הקיאקים ובעסקים תיירותיים נוספים שנשענים על שפע האטרקציות באזור. אני מקווה שהמגמה הזאת תימשך ושהקיץ הקרוב יעבור עלינו בשלום ובלי מלחמות".
לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.co.il