המבצע המיוחד נגד הטרור, שבו החלה אמש המשטרה בבלגיה, הביא הבוקר (שישי) את ההנהלות של בתי הספר היהודיים באנטוורפן ובבריסל להודיע על סגירת שעריהן. זאת מחשש לכך שחברים בתאי טרור איסלאמיים קיצוניים במדינה יחליטו להוציא את זעמם בדמות פיגועים נגד יעדים של הקהילה היהודית. כמה מחברי הקהילה, אשר שוחחו היום (שישי) עם וואלה! חדשות, הביעו את חששם מכך שבכל רגע עלול להתרגש עליהם אירוע חבלני שיגרור אחריו קורבנות רבים.
"זה לא נעים. אנחנו לא יודעים מה המצב וחיים בהרגשה שכל רגע יכול לקרות משהו. באירופה אנחנו חיים בסיטואציה שבה לא משנה נגד מי יש בעיה, תמיד זו תהיה גם הבעיה של היהודים", אמרה ינטי לסקר, אשתו של שליח חב"ד בבריסל. לסקר, אם לשמונה ילדים, סיפרה כי ההודעה על גל המעצרים הצליחה לשבש מעט את שגרת החיים של היהודים בבריסל. לדבריה, קבוצה של 25 נערים ונערות שהיו אמורים להתארח אצלה בערב שבת ביטלה את הגעתה עקב המצב הרגיש. "לפני שבוע הם ביקשו להציב מאבטח בכניסה לבית שלנו, חשבנו שזה מוגזם אבל הסכמנו. אתמול הם הודיעו לנו שההורים שלהם דואגים והם לא יגיעו אלינו", אמרה בעצב.
טרור באירופה - כותרות נוספות:
אחרי הפשיטה בבלגיה: גל מעצרי חשודים בטרור בפריז וברלין
בלגיה: לפחות שני חשודים נהרגו בפשיטה על תא טרור
אמש, במסגרת מבצע נרחב של משטרת בלגיה בכמה מוקדים במדינה, נהרגו לפחות שני בני אדם ואדם נוסף נפצע באורח אנוש בפשיטה של כוחות משטרה מיוחדים בוורויה שבמזרח המדינה. על פי דיווח ברשת CNN מפיו של גורם בכיר ביחידה ללוחמה בטרור בבלגיה, ההרוגים והפצוע בתקרית שבו מסוריה, ותא הטרור שבו הם היו חברים קשור לארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש). במקביל, הודיעו הרשויות בבלגיה כי הוחלט להעלות את רמת ההתרעה מפני טרור במדינה ל-3 מתוך 4. משמעות הדבר היא כי פעולות טרור הן אפשרות סבירה.
הרב מנחם מרגולין, מנכ"ל איגוד הארגונים היהודיים באירופה, אמר כי ההחלטה לסגור את בתי הספר היהודיים הבוקר נבעה מכך שבשונה מימים רגילים שבהם יש התרעות ביטחוניות קשות, "היום יש לנו כאן פצצה מתקתקת". לדבריו, חלק מהחמושים שנלחמו בשורות דאעש וחזרו מסוריה מסתובבים חופשי והחשש הוא שהם ינסו לבצע פיגוע ראווה עוד לפני שיעצרו אותם".
הוא סיפר כי הוא דרש השבוע מכל שרי הפנים באירופה להקל על יהודים לקבל רישיון לשאת נשק מתוך מטרה לאבטח באופן קבוע ומוגבר את בתי הכנסת ובתי הספר, כמו גם שאר מוסדות החינוך. "יש חשש שמסתובבים פה אנשים שמעוניינים לפגוע ביהודים. זה עלול לקרות כל רגע". לשאלה אם החשש בא לידי ביטוי בתוך הקהילה היהודית בבריסל, השיב מרגולין כי אנשים מסורתיים לעתים מעדיפים לשלוח את הילדים שלהם למוסדות חינוך לא יהודיים כדי להימנע מהחשש של פגיעה בהם ויש כאלה שגם מפסיקים להופיע בבתי הכנסת מאותו חשש.
גם בקהילה היהודית באנטוורפן גיבו את ההחלטה לסגור את בתי הספר היהודיים. "זה לא קרה מעולם", אמר שמוליק מרקוביץ', חבר מועצת העיר ששייך לקהילה החרדית. "זו לא הייתה החלטה קלה. אנחנו סומכים על משטרה, אבל אסור לנו לתת לילדים שלנו הרגשה שבית ספר הוא לא מקום בטוח להיות בו". בניגוד לבריסל, מוסדות החינוך של הקהילה החרדית-חסידית נשארו היום פתוחים. "הם נמצאים בקשר הדוק עם המשטרה", הדגיש.
"הרגשה של לחץ אמיתי"
"בפעם הראשונה", כך אומר מרקוביץ, "יש הרגשה של לחץ אמיתי. פחד ממשי. אחרי מה שקרה בשבוע שעבר בצרפת, הבנו שאנחנו דלת ליד וזה יכול לקרות גם לנו. זו הייתה עבורנו סטירת לחי שהעירה אותנו למציאות חדשה. ראש העיר אמור לחתום על החלטה להכניס לאנטוורפן את הצבא כדי לאבטח לקראת הערב את בתי הכנסת ואת מקומות התפילה באזור".
עם זאת, ישנם גורמים בקהילה שהביעו את מורת רוחם מהחלטה לסגור את שערי מוסדות החנוך. הרב אברהם גיגי, רבה של בלגיה ונציג "ועידת רבני אירופה", מתח ביקורת קשה על ההחלטה. "מאז ימי השואה לא נסגר בית כנסת או כל מוסד יהודי אחר וההנחיה הזו חמורה בעינינו מאוד מאוד. זה לא מקובל עלינו והדבר מעיד על פחד וחלילה, חוסר יכולת לאבטח אותנו כיאה למדינה ריבונית. הערב, אני מקווה שכל בתי הכנסת ייפתחו ברחבי בלגיה", אמר.
לדבריו, "ביום רביעי האחרון נועדו איתנו ראש הממשלה ושרי הפנים והמשפטים, שביקשו לשמוע מאתנו על היקף המוסדות ועל שעות פעילות בהם, ותדרכו אותנו על הדרכים המעשיות לאבטחתם. הם חשפו בפנינו את הצעדים שהם מתכוונים לנקוט ואני מנוע, כפי שברור לכולנו, מלומר מהם הצעדים. כפי שנמסר לי מלשכת ראש הממשלה, בשעות אלה נוקטים שירותי הביטחון בבלגיה שורה של אמצעים וכולנו תקווה שהם יצליחו ותבוא עלינו את השקט ואת השלווה".