אני זוכרת את הטיול השנתי הראשון שלי. לילה מחוץ לבית, מסלולים בהר, ביבשה ובמים, ובעיקר חוויה בלתי נשכחת. כל מקום שביקרנו בו השפיע עליי, העשיר אותי, כל מסלול סחרר אותי ביופיו. פגשתי אנשים, שמעתי סיפורים וצברתי ידע שלא הייתי מגיעה אליו ללא הטיול.
אני חמוטל רוזן, תלמידה בכיתה י"א באולפנת נווה שרה הרצוג, יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער בבני ברק, מזכ"לית המועצה המחוזית במחוז תל אביב ונגידה ארצית בפרויקט גירים. אני חלק ממערך הדוברות של מועצת התלמידים והנוער הארצית וסביר להניח שממש ברגעים אלה, בעודכם קוראים את הטור שלי, אני עונה לפניה של תלמיד בדף הפייסבוק שלנו או מטפלת באחד מצרכי הנוער בבני ברק. היום אני גאה.
סיפור השביתה שלנו התחיל לפני מספר שנים, כשתלמיד טבע בטיול שנתי. הוריו פתחו את תיק התביעה והוגשה תביעה פלילית נגד מנהל בית הספר שלו והמורה שליווה את הטיול, שהואשמו בגרימת מוות ברשלנות. לפני כחודשיים, יצא ארגון המורים בדרישה ממשרד החינוך למתן חיסיון משפטי ופלילי במקרה בו תלמיד נפגע בטיול. עד אז הם החליטו, הטיולים השנתיים מבוטלים.
אנחנו כמועצה ארצית וגם התלמידים עצמם, לחצנו על משרד החינוך לפעול ואכן, שר החינוך דאז, שי פירון, קיים דיון עם הצדדים והושג הסכם להקפאת העיצומים. כשהשר פירון התפטר בוטל ההסכם והעיצומים חזרו. ולא סתם חזרו, ארגון המורים הוסיף וביטל לנו כל פעילות חוץ בית-ספרית מלבד ימי שדה. אז סיורים לבגרות ב"ביוחקר" לא היו, וגם בהיכרות שלי עם צה"ל פגעו - הרי גם הגדנ"ע בוטל. אפילו בהיכרות עם המדינה והערכים שלנו פגעו, עם ביטול "המסע הישראלי".
אני, חבריי לכיתה ועוד 750 אלף תלמידים הודרנו מכל פעילות ערכית, שימשנו כקלף המיקוח של ארגון המורים זו הפעם השנייה תוך שנה. כחברי מועצת התלמידים והנוער הארצית לא שתקנו, ארגנו שביתת תלמידים ארצית כמחאה על ביטול הטיולים ואפילו בתי הספר היו לצדנו, מעודדים את השביתה ולא פוגעים בתלמידים השובתים. וכמו שציפינו, השביתה עוררה רעש גדול בתקשורת ואף הביאה לדיון של בית הדין לעבודה בנושא עיצומי המורים.
ואז, ממש אתמול, בשעה 20:00, בעודנו יושבים דרוכים להערכת המצב, מחכים לתוצאות הפגישה של יו"ר ארגון המורים, היועץ המשפטי לממשלה ומנכ"לית משרד החינוך, התבשרנו כי עשינו את זה. החזרנו את התלמידים לשבילים ומהמורים הוסרה האחריות במקרה של פגיעת תלמיד. וחשוב באותה מידה - החזרנו את אמון התלמידים במועצה, הוכחנו שאנחנו לא קלף מיקוח, שיש לנו כוח עצום ביד, כוח שניצלנו ביעילות שאין כמותה - ניצחנו. החזרנו את התלמידים לשבילים.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד