חבר ילדות של המחבלים מפריז: "שיחקו להם בראש"

בצרפת מציינים היום (רביעי) שבוע לפיגוע במערכת העיתון הסטירי "שרלי הבדו", שזעזע את המדינה והוציא מיליונים לרחובות. את הפיגוע ביצעו שני אחים בשנות ה-30 לחייהם, סעיד ושריף קואשי, בנים למשפחת מהגרים מוסלמית מאלג'יריה. משטרת צרפת מאמינה שהשניים היו בקשר ישיר עם המחבל אמדי קאליבולי, שביצע את הפיגוע בסופרמרקט היהודי יומיים לאחר מכן.

סרטוני וידאו של האחים במהלך מסע הרצח פורסמו בשבוע האחרון בכל רחבי העולם. מי שצפה בתמונות הללו בתדהמה הוא ר', תושב מרכז צרפת, שלמד יחד עם האחים קואשי באותה פנימייה וזוכר אותם כ"ילדים טובים ושקטים". בריאיון בלעדי לוואלה! חדשות, שנערך השבוע, הסכים ר' לספר על שני הנערים שהפכו לרוצחים בשם האיסלאם הקיצוני, וזאת בתנאי שלא ייחשף שום פרט על אודות זהותו מחשש לביטחונו האישי.

עוד על מתקפת הטרור בצרפת
היסטריה בצרפת: אזלו כל העותקים של "שרלי הבדו" החדש
הטבח ב"שרלי הבדו": תיעוד חדש של המחבלים אחרי הפיגוע
המופתי של מצרים מזהיר: "שרלי הבדו החדש יעורר גל שנאה"

ר' למד יחד עם האחים בפנימייה לילדים ולבני נוער במצוקה. לדבריו, הפנימייה עצמה הייתה מקום טוב להיות בו. "קיבלנו שם כל מה שהיינו צריכים – משחקים, טיולים, חוגי ספורט ושחייה, כסף כיס לכל מה שצריך", הוא סיפר. ר' התרעם על הטענה המוכרת שלפיה הסיבה לכך שאנשים פונים לדרך הטרור היא מתוך מצוקה, ואמר כי האחים קואשי, כמו שאר הילדים ובני הנוער בפנימייה, זכו ל"טיפול טוב ומסור". "הייתה לנו ילדות אידיאלית שם. לא היה נראה שחסר להם משהו".

ובכל זאת, הוא מודה, לאחים שהפכו למחבלים היו תנאי פתיחה לא קלים כלל. הם הגיעו לפנימייה שבמערב צרפת בגיל 12 אחרי שאביהם מת ממחלה. במהלך שהותם במקום, גם אמם הלכה לעולמה. "סעיד היה הבכור, ושריף צעיר ממנו במעט. היו להם אח ואחות צעירים יותר, שגם הגיעו לפנימייה. הם התעסקו הרבה באח ובאחות הקטנים שלהם. הם מאוד הגנו עליהם, התנהגו כאילו הם ההורים של שני האחים הקטנים יותר", סיפר ר'. "היה להם קשה מאוד אחרי שהאימא מתה, אבל עם הזמן הפסקנו לדבר על זה. הם היו כמו כל הילדים האחרים, רק שלאחרים היו הורים ולהם לא".

ר' סיפר כי האחים קואשי היו ילדים מאוד נחמדים, שכיבדו את כולם ולא עשו צרות. "היה לנו קשר חברי טוב. הם חייכו כל הזמן. אהבו לשחק כדורגל", סיפר. ר' אמרעוד כי כמו עם כל חבר ילדות, הוא זוכר גם "ויכוחים קטנים" מדי פעם עם אחד האחים, אבל לא עד כדי שימוש באלימות או כל דבר דומה. רוב הזיכרונות שלו מהשניים, לדבריו, הם חיוביים.

כשנשאל אם האחים קואשי הפגינו בנערותם עניין כלשהו באיסלאם, הוא השיב למרבה הפלא כי לא היה להם קשר מיוחד לדת. "הם לא התפללו, לא עשו כלום, לא דיברו על האיסלאם", סיפר. "הייתה פעם אחת שהם ניסו לצום את צום הרמדאן, אבל הפסיקו אחרי שבוע כי זה היה להם קשה מדי". לדבריו, "היו בפנימייה ילדים מלבנון וממדינות ערביות אחרות שהיו דתיים, אבל האחים קואשי מעולם לא הצטרפו אליהם. לכן היה קשה לנו להבין את השינוי הקיצוני שעבר עליהם".

הוא הוסיף כי בפנימייה לא הייתה אווירה גזענית כלפי מוסלמים, כלפי ערבים או כלפי קבוצות אחרות. "לא הרגשנו שום דבר שקשור לגזענות שם. היו ילדים מאפריקה, ממדינות ערב, מסין, וכולם התערבבו יחד. בכל חדר היינו ישנים ארבעה-חמישה ילדים, ולא הייתה שום הפרדה. נוצרים ומוסלמים באותו חדר. באמת שהאחים קואשי לא היו מוסלמים שקיימו מצוות. זה לא עניין אותם".

את השינוי שחל באחים תלה ר' דווקא בשנותיהם כגברים צעירים, אחרי שעזבו את הסביבה המוגנת של הפנימייה. "השינוי היה רק כשהם גדלו. אנחנו חזרנו כל אחד להורים שלו, אבל אני לא יודע מה קרה איתם אחרי הפנימייה. הם כנראה נפלו על האנשים הלא נכונים, ששיחקו להם בראש. ניצלו את החולשה שלהם. אני מקווה שהאחות והאח הצעירים לא יהפכו להיות כאלה, הערכנו אותם מאוד בתקופת הלימודים".

ר' הודה כי היה המום למראה התמונות של שני האחים מזירת הפיגוע בשבוע שעבר. "הם היו ילדים שמחים, מלאי חיים. לא הייתי מדמיין שהם יעשו כזה דבר. דיברתי עם חברים מתקופת הלימודים בפייסבוק אחר כך, ואף אחד לא הבין. כולם שאלו 'מה קרה? מה עבר להם בראש?'. בהתחלה לא האמנתי שזה הם, שאלה אותם ילדים חמודים, עד שהראו בטלוויזיה את תעודות הזהות שלהם. זה נורא. אני מנסה לשמור על הדימוי שלהם כמו שהכרתי אותם כילדים".

למרות הניסיון לצייר את המחבלים באור אנושי, לר' חשוב להבהיר שהוא תומך בקו תקיף בכל הנוגע להגנה על חופש הביטוי בצרפת: "המוסלמים חייבים לדעת לקבל את הביקורת. לכל אדם צריכה להיות הזכות להביע את דעתו בלי לחשוש מתגובה אלימה. היום יש תחושה שאי אפשר לדבר באופן חופשי". הוא הוסיף כי יש בעיה של גזענות בצרפת, אבל גם בעיה של רגישות יתר: "היום כל אחד שלא מקבלים אותו לעבודה, או שעושים לו בעיות בבנק, ישר 'זה כי אני מוסלמי' או 'כי אני סיני'. אנשים פונים לגזענות כדי לפתור את הבעיות שלהם".

ר' סיפר כי בסמוך למקום העבודה שלו הוא רואה בשבוע האחרון נוכחות מוגברת של המשטרה. למרות זאת, הוא לא רגוע: "רוב האנשים פה חושבים שזו רק ההתחלה. זה הולך להיות יותר ויותר גרוע".

לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il