פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "פרי הגליל" עושה נזק לחצור הגלילית

      רק 5% מתושבי היישוב הצפוני מועסקים במפעל שעתיד להיסגר, ולהם יש לשלם פיצויים הוגנים. אחר כך, צריך להקים תחתיו תעשייה מתקדמת שתתאים לאתגרי 2015. אחרת חצור הגלילית תיתפס רק כמקום שבו שורפים צמיגים

      עוד חודשיים יתקיימו בחירות, ומה טוב יותר למתמודדים החדשים וחברי הכנסת מלהצטלם עם הפועלים המסתגרים במפעל "פרי הגליל", עדיף בחולצת פועלים כחולה, ומיד להעלות פוסט בפייסבוק בזו הלשון: "היום ביקרתי את עובדי 'פרי הגליל' בחצור הגלילית, וראיתי אנשים טובים, אנשים קשי יום, שרק רוצים להביא הביתה פרנסה, בלה בלה בלה" על החתום, אני.

      יותר משהמפעל הארור הזה בחצור מביא תועלת לחמישה אחוזים מתושבי היישוב, הוא מזיק לו. בילדותי אני זוכר את האוטובוסים החונים ממתינים לפועלים תושבי המקום, הבאים לקחת אותם לאחד מהמפעלים באזור - בקיבוץ כפר הנשיא, בקיבוץ איילת השחר, בקריית שמונה, או אפילו "פרי הגליל" ביישוב.

      כל המפעלים בקיבוצים נסגרו כבר מזמן, "פרי הגליל" נשאר, ואיתו נשארה התדמית של המקום. כולנו כבר הבנו שהיום הכול עובד על תדמית. כשאתה מוכר במבה, אתה מוכר תדמית, וכשאתה מוכר צימר בגליל, אתה מוכר תדמית, וזה מה שחסר לחצור הגלילית היום – תדמית חיובית. כשאנשים מחפשים לצאת לסוף שבוע עם המשפחה באיזה צימר חורפי, אז כפר הנשיא יקסום להם, ראש פינה תדליק להם נורה רומנטית, אבל חצור תעורר בהם זיכרון של אבטלה, צמיגים שרופים ומפעל שימורים.

      עובדי מפעל פרי הגליל מחוץ למפעל הבוקר, ינואר 2015 (סוכנות ג'יני)
      "יותר משהמפעל הארור הזה בחצור מביא תועלת לחמישה אחוזים מתושבי היישוב, הוא מזיק לו". עובדי המפעל מפגינים מחוצה לו (צילום: סוכנות ג'יני)

      במדינה בה נוהגים לכבות שריפות ולא למנוע אותן, הגיע הזמן לעשות את הדבר הנכון ולמצוא פתרון אמיתי לבעיית התעסוקה בפריפריה. במקום שאדוני שר האוצר לשעבר לפיד, יורה על הקמת מפעל תנובה בערד בעקבות אחר שנסגר זה מכבר, ושוב ינציח את המשכורות הנמוכות, את התדמית הנוראית, ובריחת התושבים תימשך, הגיע הזמן לפתור את הבעיות, עוד לפני שהן מגיעות לכותרות העיתונים והאינטרנט.

      אם ראש הרשות המקומית בחצור הגלילית רוצה לעשות את המעשה הנכון, מיד אחרי שיימצא פתרון זמני לבעיית "פרי הגליל", צריך הוא לומר לבעלי המפעל, בצער רב וביגון לא קודר "שלום ולא להתראות". נכון, זה לא נעים לראות עובדים, במיוחד כאלה שכבר לא מסוגלים למצוא תעסוקה בגילם ובהכשרתם, מחפשים עבודה. אבל גם לזה ניתן למצוא פתרון, לא מאוד יקר אגב, קוראים לזה מתן פיצויים הולמים. זה בטח עדיף ממשכורות הרעב אותן הם מקבלים כבר שנים.

      אבל אם אתה רוצה לתת לצעירים סיבה להישאר באזור, סגור את המפעל, שב לראש הממשלה על הצוואר, ולא משנה מי יהיה זה בעוד חודשיים, עד שתמצאו פתרון אמיתי לבעיות התעסוקה באזור. בקריית גת זה קורה כבר כעשור. תהליך של התפתחות, שנותן תקווה לדור הבא. ביקנעם זו עובדה מוגמרת, אפילו בירוחם, ועוד לא הזכרתי את מעלות ואזור התעשייה תפן.

      במקום לבכות כל חצי שנה בתכניות בוקר, הגיע הזמן ליזום. רק כשהמפעל הזה ייסגר, מקומות תעסוקה אלטרנטיביים וכאלה שמתאימים לשנת 2015 ייפתחו, ואיתם תשתנה התדמית, הלא נכונה, של המקום המקסים הזה, חצור הגלילית.

      לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד