ים ההכפשות, החקירות והרפש אשר מוטח בימים אלה על חטיבת גבעתי מקומם ומבזה את צה"ל כולו, ובעיקר את הלוחמים שלו. לאירוע, שלא יורד מהכותרות, יש כמה אספקטים ואף אחד מהם לא מחמיא למנהיגות הצבאית והביטחונית. הפרשה של גבעתי מורכבת מכמה סיפורים, אבל דבר אחד שם ברור - אם יש תפוחים רקובים במערכת, חשוב שיטופלו בהתאם ויבודדו מהכלל, שלא ניתפס לספורט הלאומי של לשפוך את מי האמבטיה עם התינוק, מדובר בחטיבה מפוארת עם מפקדים מעולים שתפקדה מצוין במבצע "צוק איתן" והעוול שנעשה לה מעל כל במה ומצד כל אוחז זריז בעט זועק לשמיים.
בואו נבחן כמה מהנושאים שעלו לכותרות בגבעתי, נוריד את האבק ונראה מה באמת מתחבא שם מאחוריהן. הקרב ברפיח לאחר חטיפת סגן הדר גולדין העלתה את זעמם של רבים, והזכירה לי אירוע דומה מהעבר הרחוק שנת 1982.
בפעם האחרונה שצה"ל ביצע לחימה מקפת בשטח בנוי ועירוני היתה בכיבוש בירת לבנון ביירות במלחמת לבנון הראשונה. ביירות נכבשה אז תוך שלושה ימים. פיקדתי אז על אחד הכוחות. טרם הקרב, התקיימה שיחה בין מפקדי הכוחות עם לרמטכ"ל, רפאל (רפול) איתן אשר הנחה בברור ולא השאיר מקום לספקות: כאן לא תהיה "סואץ שנייה" (לזכר הקרב העקוב מדם ביומה האחרון של מלחמת יום הכיפורים), תפעילו את כל עוצמת האש הדרושה על מנת לחסוך בחיי חיילי צה"ל. מסה של אש תקדים את כניסת החיילים לטיהור גורדי השחקים.
ביירות הותקפה ממספר כוונים והכוחות נענו ברחובות העיר לפי תורת הלחימה באותה העת. מקדימה נעו צמד טנקים וצמוד אליהם צמד תותחים ארטילריים. בצדדים נע כוח החי"ר של בה"ד 1. מכל בניין ומכל חלון שנורתה אש לעבר הכוח השבנו מידית במספר פגזי טנקים, ואם הקומה היתה גבוהה יותר ירו לשם התותחים. כך התנהל הקרב, כך השתלט צה"ל על ביירות. במשך יומיים הגבנו באותו אופן על מי שירה עלינו תגובה מהירה וכואבת וקומה שעפה באוויר.
לכל הטורים של אודי שמחוני בוואלה! דעות
האש המסיבית לא פסחה גם על השגרירות הרוסית אשר ספגה אש טנקים כאשר באחד המקרים מפקד הכוח הקדמי - סרן קופר, מ"פ מצטיין מגולני - סבר שהיא מהווה סיכון. אף חייל חי"ר לא נכנס לבתים גבוהי הקומות לפני שהבית ספג מנת אש מתאימה. ביירות נכבשה כמעט ללא נפגעים מקרב כוחותינו, הכול אודות למדיניות האש המאסיבית והתכנון המתוחכם.
סוגיה בעייתית נוספת היא מדיניות התחקירים המאסיבית בעקבות הקרבות שמפעילה הפרקליטות הצבאית אשר מקבלת רוח גבית מהפיקוד הבכיר של צה"ל. כל האגדות באשר לצורך למניעת תחקירים מגופים בינלאומיים אינם משכנעים. בלחימה לעולם יש היו ויהיו תקלות מבצעיות שהן חלק בלתי נפרד מהאווירה העוינת של שדה הקרב, מקור מרביתן בטעויות, או שיקול דעת מוטעה, או חוסר ניסיון מבצעי או כולן יחד.
דבר אחד ברור: כל מי ששולח את צה"ל למשימה מבצעית צריך לקחת בחשבון שתקלות יקרו, וראוי שידע לתת את מלוא הגיבוי למפקדים הלוחמים בשובם משדה הקרב. האופנה החדשה על פיה במקום תחקירים ובדיקה פיקודית של האירועים, כולל החריגים שבהם, מעבירים לפרקליטות את האחריות לבדיקתם היא בעייתית מכל כיוון: מחוסר הידע, הניסיון וטבילת האש, מהמוטיבציה של אנשי הפרקליטות הצבאית להצליח, והצלחה מבחינתם היא הבאת מפקדי צה"ל לדין משמעתי ואף פלילי. כל תועלת אמתית לא תצמח מזה. שום לקח מבצעי לא יופק ולא ילמד אבל העיתונים יתמלאו בתמונות המפקדים שנלחמו.
ההצגה ההזויה הזו חייבת להיעצר עוד בטרם נראה את שלוחותיה מכות בנו ללא רחם דרך ירידה במוטיבציה של המפקדים, הסתרת עובדות משדה הקרב, ורצון מופרך לרצות את גייסות שומרי החוק. הנזק העתידי יכול להיות הרסני.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד