80 שנים אחרי שהחלו להשתלט על גדות נחל הקישון, פתחה השבוע רשות הנחל במבצע מסיבי לסילוק הצמחים שפלשו למקום ואיימו לערער את האיזון האקולוגי באזור. אחרי שהכינו תכנית קרב מסודרת, מיפו את מיקומם ומידת האיום של כל אחד מ-14 המינים הפולשים שאותרו על גדות הנחל, התייצבו במקום לא פחות מ-60 משאיות ופינו 180 טונות של צמחייה פולשנית מגדות הנחל.
"התחלנו לעשות סקר אקולוגי לפני כשנה, והוא צפוי להימשך כשלוש שנים בסך הכול. בסקר סומנו 14 מינים פולשים, מיקומם, דרגת האיום שלהם על הסביבה והשיטות והכלים למיגורם", הסבירה מנכ"לית רשות נחל הקישון, שרון ניסים. "המיגור נערך בהתאם לאופי של כל צמח ועץ פולש, והוא כולל בין היתר כריתה, עקירת שורשים והזרקת חומרי הדברה. במבצע המסיבי הנוכחי סילקנו 40% מהמינים הפולשים, אך לפנינו עוד עבודה מרובה".
לקריאה נוספת:
שומר הספארי ברמת גן נרדם שלוש קרנפיות ברחו
היעדר המיגון, הזיהום והפאניקה: השאלות שאחרי האסון בערבה
תיעוד נדיר: יצור ימי חדש התגלה במקום העמוק ביותר בעולם
צמחים פולשים הם מינים שהפיצו בני אדם באזור שמחוץ לתחום תפוצתם הטבעי, וממשיכים להתרבות ללא התערבות חיצונית. מינים אלו מסכנים את המערכת האקולוגית הטבעית בכך שהם דוחקים מיני צמחים האופייניים למקום, ומכאן שהם עלולים גם לשנות את מגוון מיני בעלי החיים המתבססים על הצומח הטבעי. זאת ועוד, מינים פולשים מוגדרים כמינים חזקים, המאופיינים ביכולות צימוח או בדרכי הפצת זרעים יעילות ביותר.
תופעת ההשתלטות של הצמחים החלה עוד בימי המנדט הבריטי. העצים פרקינסוניה שיכנית ושיטה כחלחלה, למשל, הובאו לארץ באותם ימים לצורכי ייעור, ייצוב חולות ונוי. ברשות נחל הקישון מסבירים כי המינים הובאו לסביבת מורד הנחל באזור מפרץ חיפה בשל פעילות של בסיס הצבא הבריטי ונמל חיפה, אולם עם הזמן הם התפתחו וזרעיהם התפזרו במהלך השנים במרחב הנחל עד כדי שינוי פני הנוף למרבדים צפופים בעלי פריחה צהובה, האופייניים למיני צמחיה אלה. "פרקינסוניה שיכנית הוא עץ נורא. הוא נובט בכמויות אדירות וקשה מאוד למגר אותו, כי הוא קוצני", הסביר ד"ר דידי קפלן, עורך הסקר הבוטני של רשות נחל הקישון. "הוא סתם כמעט לחלוטין קטע מיובל של נחל ציפורי שנכנס לקישון. קשה מאוד להשתלט עליו כשהוא מתחיל להתפשט. אפשר למגר אותו רק באמצעות כלים מכניים כבדים".
ברבות השנים הצטרפו לפולשים הוותיקים מינים חדשים בעקבות התגברות בפעילות האדם. כך, למשל, רק לפני שנתיים וחצי נאלצה רשות נחל הקישון להוציא לפועל מבצעי לוגיסטי מורכב שבמהלכו פונו יותר מעשר טונות של "אלף עלה מימי" שהשתלט בצורה עוינת על מעיין אלרועי, שהוא אחד ממקורות המים העיקריים של נחל הקישון. המבצע המסובך, שבמהלכו הוכנסו כלים מכניים כבדים למעיין שנסתם כמעט כליל, החל בכלל לאחר שאזרח שרצה לשחרר את דגי הנוי שלו לטבע, שפך למעיין את כל תכולת האקווריום, שכלל בין היתר גם את צמח המים המשמש לנוי.
האקולוגים שעורכים את הסקר, שכאמור צפוי להימשך גם בשנתיים הקרובות, הופתעו גם משפע מיני הצמחים הנדירים שהם איתרו במהלך הסריקות. "מה שהרשים אותי מאוד זה שהתדמית של הקישון היא כל כך גרועה, והנה פתאום את הולכת על גדות הנחל ואת רואה גן עדן של צמחים", הוסיף קפלן. "זה עומד בניגוד גמור למים העכורים ולבוצה של הנחל. את מתרחקת עשרה סנטימטרים מהמים ואת רואה עושר מדהים של צמחים ושל הצפיפות שלהם. בגלל המלחה המיוחדת באזור הקישון, יש שם הרבה מאוד מינים נדירים שחשוב לאושש אותם".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.com