פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ה"חוב" של טרכטנברג: 60% מהמלצות הוועדה בראשותו לא יושמו

      במסיבת העיתונאים השבוע אמר המועמד של הרצוג ולבני למשרת שר האוצר כי הוא מתכוון ליישם את המלצות הוועדה שבראשותה עמד לאחר המחאה החברתית. על פי מחקר שנערך בנושא, נראה שיש לו הרבה מאוד עבודה

      פרופ' טרכטנברג הוצג כמועמד העבודה-התנועה לתיק אוצר (צילום מסך)
      פרופ' טרכטנברג במסיבת העיתונאים עם הרצוג ולבני, השבוע (צילום: אבי כהן)

      הציבור נחשף לראשונה לפרופ' מנואל טרכטנברג - שהכריז השבוע על הצטרפותו לרשימה המשותפת של העבודה והתנועה - בקיץ 2011, אז מינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו לעמוד בראש ועדה לטיפול ביוקר המחיה. במסיבת העיתונאים עם חברי הכנסת יצחק הרצוג וציפי לבני ביום רביעי האחרון, אמר טרכטנברג כי מאחר שלא היה בממשלה, לא יכול היה להביא את כל המלצות הוועדה לידי יישום - דבר שהוא מתכוון לתקן. "החלטתי להצטרף כדי ליישם את מה שהממשלה לא עשתה אז, כשהיו לה את ההמלצות ביד", אמר מי שמועמד לתפקיד שר האוצר, "אני פורע את החוב".

      ואכן, מסתמן שלטרכטנברג יש חוב לא קטן לפרוע: על פי מחקר שערך מכון ון ליר בנושא ושפורסם בחודש יולי, 87% מתוך 161 המלצות שהגישה הוועדה אושרו בממשלה, אך בפועל רק 40% מהן - 60 המלצות - יושמו. מתוך 101 ההמלצות שלא יושמו, 57 מוגדרות כ"בטיפול", 20 תקועות, 21 לא אומצו ושלוש אומצו אך בפועל לא טופלו.

      לקריאה נוספת:
      המבקר: כשל בטיפול הרווחה בקטינים שנוצלו לזנות
      העובדת הזרה היתה מבוטחת - עד שלקתה בסרטן
      מספר שיא של דיווחים על התעללות בילדים בישראל

      ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את דו"ח הועדה לשינוי כלכלי חברתי מהפרופסור עמנואל טרכטנברג במשרד ראש הממשלה בירושלים, ספטמבר 2011 (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשום)
      ראש הממשלה נתניהו מקבל מטרכטנברג את המלצות הוועדה, ספטמבר 2011 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      מסקנות הוועדה כללו המלצות בשורה של נושאים, בהם דיור, חינוך, ענף הרכב, ענף הגז והריכוזיות במשק. אולם רק בתחום אחד נרשם יישום של 100%: המסים. זאת, בעוד שבתחום החינוך יושמו רק 35% מההמלצות ובתחום הדיור רק 25%. הסיבה ליישום המופתי והלא אופייני היא כנראה בשל העובדה שמדובר בסעיפים הכוללים העלאת מס הכנסה, העלאת מס חברות ומס על דיבידנדים ורווחי הון. סעיף אחד לטובת הציבור שהיה בפרקים שעסקו בתחום המיסוי והמדיניות והפיסקאלית היה מתן שתי נקודות זיכוי לגברים שהם הורים לילד עד גיל שלוש.

      בתחום החינוך, כאמור, המצב מזהיר הרבה פחות. בנושא, שאולי היווה את גולת הכותרת של הדוח, נרשם הישג בדמות העברת חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש - שגם הוא לא חף מבעיות. אבל על פי דוח מכון לין, נראה כי סעיף זה, שעלותו 7.2 מיליארד שקל, מהווה מעין עלה תאנה שמכסה על כך שרוב ההמלצות בתחום החינוך של הוועדה - 46 מתוך 71 - לא יושמו. בין ההמלצות: סבסוד צהרונים לבני הגילים 9-3, ביצוע בחינות מיצ"ב לכלל תלמידי ישראל, תמרוץ של מעונות יום להיות תחת פיקוח מחירים והפחתת תשלומי הורים לבתי הספר. מנגד, ההמלצות על בניית מעונות יום חדשים ל-30 אלף תלמידים ותקצוב תנועות נוער בעלות של 75 מיליון שקל - יושמו.

      ועדת טרכטנבר, הועדה לשינוי כלכלי חברתי בהתכנסותה הראשונה מול הציבור, אוגוסט 2011 (עומר מירון)
      הישיבה הראשונה של חברי ועדת טרכטנברג, אוגוסט 2011 (צילום: עומר מירון)

      בתחום הדיור, אותו נושא שהצית את המחאה ב-2011 ושמאז רק הידרדר, ניסחה הוועדה 29 המלצות, מהן שמונה בלבד בוצעו. בין הסעיפים שבוצעו נכללים סעיף הקלה בפיצול דירות והיצע דירות קטנות. עם זאת, סעיפים משמעותיים כמו שיווק דירות להשכרה במחיר מוזל ומפוקח, הרחבת מעונות לסטודנטים, הגדלת היצע הדירות המשווקות במכרזי "מחיר למשתכן" ועידוד אכלוס דירות ריקות, מוגדרים כ"בטיפול" ולמעשה לא יצאו אל הפועל.

      לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il