פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המבקר: חלק ממערך המילואים אינו מוכן למלחמה הבאה

      מבקר המדינה יוסף שפירא חושף ליקויים ברמת האימונים של חלק מיחידות המילואים של זרוע היבשה ובהיקפם. עוד כתב בדוח כי למרות הנחיות הממשלה, המתקנים הביטחוניים הרגישים מוגנו רק באופן חלקי

      הרמטכ"ל, רא"ל בנימין (בני) גנץ, באימון חטיבתי של יחידת העילית במילואים של פיקוד המרכז, נובמבר 2014 (דובר צה"ל)
      הרמטכ"ל בני גנץ באימון חטיבתי של יחידת העילית של פיקוד המרכז, בחודש שעבר (צילום: דובר צה"ל)

      לא לומדים מלקחי העבר: חלק ממערך המילואים של צה"ל אינו מוכן למלחמה הבאה – כך קובע מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח שפרסם היום (שני). מהדוח עולה, בין היתר, כי קיימים ליקויים ברמת האימונים של חלק מיחידות המילואים של זרוע היבשה ובהיקפם. עוד עולה כי חלק מהיחידות אינן עומדות במחזוריות האימון.

      המבקר בחן את הכשירות והמוכנות למלחמה של מערך המילואים בכוחות היבשה מינואר 2013 ועד מרץ 2014. הוא קובע כי בין השנים 2012-2010 נפגעו תרגילי החטיבות, וכי בשנת 2013 נפגעה תכנית האימונים בכל הרמות. בהתאם לדיווח של צה"ל, קובע המבקר גם כי אימוני מערך המילואים של זרוע היבשה נעצרו בחודש יוני 2014. כל אלה, בין היתר, בשל העובדה שכל מפקדי האוגדות שסיימו את תפקידם בשנים 2013-2011, וכן 70% ממפקדי חטיבות ואגדים ארטילריים במילואים שסיימו את תפקידם בשנים הללו, מילאו את תפקידיהם פחות משלוש שנים (פחות ממחזור אימונים שלם, א"ב).

      עוד בנושא צבא וביטחון:
      קיצוצים בצבא? את בה"ד 1 תנקה חברה פרטית, ולא הצוערים
      אחרי צוק איתן: הגששים מתאמנים על לוחמה בשטח בנוי
      סוללות כיפת ברזל הוצבו באזור באר שבע ונתיבות

      מבקר המדינה יוסף שפירא בועידת המשפט באשקלון. אוגוסט 2014 (ראובן קסטרו)
      דוח חמור על מוכנות צה"ל למלחמה. מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: ראובן קסטרו)

      המבקר מצא גם כי בחלק מהגדודים היקף הלוחמים עולה על התקן בעשרות אחוזים. כך נוצר מצב שזרוע היבשה מתקצבת אימון של 80% מכוחו של הגדוד בלבד וקיים פער בין הלוחמים באותו גדוד מילואים. במצב זה, לא נשמר רצף אימונים ונפגעת רמת הכשירות המבצעית של היחידה. כמו כן, נקבע כי משך האימונים אינו מאפשר להשיג את הכשירות הנדרשת ללחימה.

      מממצאי הדוח עולה כי מעבר להתייחסות כללית לרמת הכשירות והמוכנות הנדרשת מצה"ל בפקודות מטכ"ל, אין בהן התייחסות לרמה הנדרשת מיחידות מערך המילואים של זרוע היבשה. כתוצאה מכך, הדרג המדיני והכנסת אינם יכולים לפקח כראוי על רמת היחידות. זאת ועוד, שר הביטחון אינו מאשר את רמת הכשירות הנדרשת למערך המילואים ואינו מציג אותה בפני הממשלה או ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כנדרש בחוק המילואים.

      הכשירות המבצעית לא הוצגה לפורום מטכ"ל

      המבקר מגלה כי במהלך שנת 2012 לא הציגה חטיבת המבצעים את הכשירות המבצעית לראש אגף המבצעים (אמ"ץ) בצה"ל, כפי שהיא אמורה לעשות על פי הפקודות. הקצין הבכיר ביותר שלו הוצגה הכשירות המבצעית היה ראש מחלקת תכנון בחטיבת המבצעים באמ"ץ, במאי 2012. מעבר לכך, על אף קביעתו של ראש חטיבת המבצעים, לא הוצגו עיקרי הכשירות המבצעית לרמטכ"ל. ב-2013 הכשירות המבצעית הוצגה רק לראש אמ"ץ ולא לסגן הרמטכ"ל ולפורום מטכ"ל, כנדרש.

      במרץ 2012 התריע קצין המילואים הראשי לשעבר, תת-אלוף (מיל') שוקי בן ענת, על אודות מוכנות מערך המילואים למלחמה. "היות שבמרבית היחידות לא ניתן לזמן את כל תקן היחידה לאימון ולא כל היחידה מגיעה לתעסוקה מבצעית, בכמות הזימונים במודל התלת-שנתי נוצר חלק חלש ביחידה, לא מאומן ולא מחובר. בדילמה של המפקד אם לזמן את מי שלא היה באימון הקודם על מנת לחזקו ולהחליש את החזק, הפתרון ברור למדי והחלש יוחלש וידהה לאיטו אל מחוץ למסגרת המאומנת, שבגודלה קטנה מגודל היחידה".

      חיילי צה"ל נחים בשטחי הכינוס באזור צפון רצועת עזה, אוגוסט 2014 (רויטרס)
      חיילים נחים בשטחי הכינוס בגבול רצועת עזה במהלך מבצע "צוק איתן" (צילום: רויטרס)

      במאי 2013 התריע גם ראש מחלקת כושר קרבי בזרוע היבשה, אלוף-משנה אורן גיל, מפני כושרם הגופני של לוחמי המילואים. בדוח, מתייחס המבקר לדבריו של תא"ל בן ענת וטוען כי "אין בפקודות עבודה אלה התייחסות כוללת בדבר כשירותו ומוכנותו של מערך המילואים והפעולות השנתיות הנדרשות לחיזוקו".

      המבקר מעריך כי פערי הכשירות במערך המילואים ילכו ויגדלו בשנים הקרובות. לכן, הוא ממליץ בדוח לקבוע תקציב מינימום לשמירת הכשירות של מערך המילואים שבמרכזה האימונים.

      אין גורם המרכז את הטיפול במיגון המתקנים הרגישים

      בזמן שהאיום על עורף מדינת ישראל נמצא במגמת עלייה, מבקר המדינה מגלה כי לא חלה התקדמות ממשית במתן המענה לאיום זה על המתקנים הרגישים - האזרחיים והביטחוניים - מאז החל הטיפול בכך בשנת 2004. על פי הדוח, למרות הנחיות הממשלה למיגון, מתקנים אלה מוגנו באופן חלקי בלבד. המצב, טוען מבקר המדינה, משקף את הליקוי הבסיסי בהסדרת תפיסת המיגון על המתקנים הרגישים האזרחיים במדינת ישראל, והוא היעדר גורם אחד הנושא בסמכות ובאחריות לריכוז ולתיאום כלל הגורמים הרלוונטיים האמורים לטפל בסוגיה זאת. מבקר המדינה קורא למשרד הביטחון לקדם נושא זה בדחיפות.

      מעבר לליקויים בכשירות לוחמי המילואים ובמיגון מתקנים רגישים, מתריע המבקר בדוח מפני פערים משמעותיים במוכנות יחידות מחסני חירום (הימ"חים) והאחזקה ביחידות המילואים. הוא גם חושף ליקויים באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בהם איוש נמוך של כוח אדם סדיר, פערי מקצועיות, היקף רחב של נשירה מתפקידים, פערים בכשירות כלי רכב, אלפי צמיגים פגי תוקף בכל פיקוד מרחבי ופיגור בטיפול תקופתי בכלי רכב קרביים משוריינים. כמו כן, נמצאו פערים בערכות הציוד הרפואי.

      ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה בצה"ל, אלוף קובי ברק, הגדיר את מצב האחזקה בצה"ל "מגמה מדאיגה ומחייבת טיפול מידי". מבקר המדינה קרא לצה"ל לטפל בדחיפות במצב האחזקה באוגדות המילואים ולתת מענה מידי לפערים הקיימים.

      השר משה בוגי יעלון בישיבת ממשלה, דצמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , אמיל סלמן)
      טענות חמורות. שר הביטחון משה יעלון (צילום: אמיל סלמן)

      מלחמת לבנון השנייה הותירה אחריה צלקות רבות. תחקירי המלחמה לא הותירו מקום לספק בעניין הכשירות הלקויה של מערך המילואים של צה"ל ומצבם המחריד של הימ"חים טרם המלחמה. צה"ל, בפיקודו של הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף (מיל') גבי אשכנזי, פתח בתכנית הצטיידות. תקציב התכנית שפרס צה"ל לשיפור מצב הימ"חים על פני השנים 2011-2006, עמד על כ-1.8 מיליארד שקלים (וכן כ-40 מיליון דולר סיוע). כמו כן, השקיעו בצה"ל המון מחשבה כיצד להחזיר את האמון לחייל מערך המילואים ביבשה ואת רמת הכשירות. עם זאת, לאור ממצאי הדוח, נראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה.

      משרד הביטחון: "היקף האימונים נגזר מגודל התקציב"

      בתגובה לטענות על חוסר המוכנות של אגף המילואים למלחמה הבאה, אמרו במשרד הביטחון: "במחצית 2014 קיים שר הביטחון פורום עדכון ואישור תכניות צה"ל, שבמסגרתו עמד השר על עמידה ביעדי הכשירות של צה"ל, מול האתגרים שעמם אמור צה"ל להתמודד בעידן הקרוב. שר הביטחון אף נתן דגשים שונים לשימור וטיפול במערך המילואים של צה"ל. לקראת 2015 יעשה מאמץ לקבוע תקציב ייעודי לאימון במערך המילואים, תוך הישענות על המלצות אלוף רוני נומה (מפקד מפקדת העומק, א"ב)". במשרד האשימו את משרד האוצר והוסיפו: "היקף האימונים נגזר מגודל התקציב והיעדר תקציב מדינה מאושר, ובכלל זה תקציב ביטחון נדרש, יקשה על מערכת הביטחון לממש באופן מלא מהלך זה".

      הרמטכ"ל, רא"ל בנימין (בני) גנץ, באימון חטיבתי של יחידת העילית במילואים של פיקוד המרכז, נובמבר 2014 (דובר צה"ל)
      הרטמכ"ל גנץ באימון חטיבתי של יחידת העילית של פיקוד המרכז, בחודש שעבר (צילום: דובר צה"ל)

      בנוגע למיגון החלקי במתקנים הרגישים, נמסר: "מערכת הביטחון מיפתה את מגוון התשתיות החיוניות במדינת ישראל, בהתאם לשיוכן ולמידת השפעתן על החוסן הלאומי... רשימת המתקנים הוסדרה בהחלטת ממשלה, והחל בפועל ביצוע מיגון להעלאת שרידותם על פי סדרי עדיפויות מבצעיים".

      צה"ל: "פועלים למיצוי האימונים באופן מיטבי"

      מצה"ל נמסר בתגובה כי הצבא "מקדם בברכה את דוח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים". בנוגע כשירות מערך המילואים, נמסר: "המלצה על היקף סדר כוח המילואים חייבת להיעשות בראיה כוללת של סדיר ומילואים, על רקע הזיקות הקיימות בין שני מערכים אלה. על מנת לאפשר גמישות למפקדים הוחלט כי אחוז האיוש יעמוד על 120%, אך ימי המילואים יוקצו בהתאם לתקן הנדרש ולא בהתאם לאחוז האיוש. צה"ל פועל למיצוי האימונים באופן מיטבי, בהתאם לצרכיו ובהתחשבות באילוצים תקציביים ומבצעיים. כמו כן, לקראת שנת 2015 יעשה מאמץ לקבוע תקציב ייעודי לאימון מערך המילואים, בהתאם להמלצות ועדת המילואים.

      לגבי המיגון במתקנים הרגישים, נמסר: "הערכת פיקוד העורף על אודות משך הזמן הנדרש למיגונם של המתקנים האמורים הינה עבור משך ביצוע עבודות המיגון בלבד. הערכה זו אינה כוללת בתוכה נושאים הנמצאים באחריות משרדי הממשלה והחברות הפרטיות, כגון משך ההיערכות התקציבית והמשאבית, וכן הזמן הנדרש לקבל את הסכמת המפעלים לביצוע עבודות המיגון".

      לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com