מפקד חטיבת גבעתי אלוף-משנה עופר וינטר לא מפסיק למשוך אש. לפני מבצע צוק איתן הוא עמד בלב מחלוקת ציבורית בשל איגרת שכתב ללוחמיו בטרם יצאו לשדה הקרב, איגרת שבה קרא להילחם באויב ש"מנאץ ומגדף אלוקי מערכות ישראל". הגלישה לעולם מושגים דתי, טענו מבקריו, חטאה לחובתו של המפקד לדבר לכל החיילים - יהודים דתיים, חילונים ולא יהודים - בשפה משותפת. לאחר מכן נקשר שמו של וינטר בהפעלת נוהל חניבעל לסיכול חטיפת הדר גולדין ז"ל; הפלסטינים טענו להרג חסר הבחנה של אזרחים ברפיח. הפרקליט הצבאי הראשי האלוף דני עפרוני טרם קיבל החלטה בנושא, אך לטענת גורמים המצויים בפרטי התחקיר, לא נמצא ביסוס לטענה. בתום הלחימה, זכו וינטר ויתר המפקדים בגבעתי לשבחים. המח"ט אף נחשב לאחד האחראים לגיבוש היכולת להתמודד עם מנהרות הטרור. התקשורת פיארה אותו על אומץ לבו, אך במקביל היה מי שייחס לו קשר הדוק מדי ליו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט - קשר שבצמרת הצבא ובלשכת שר הביטחון לא ראו אותו בעין יפה.
ואז הגיעה החקירה. בשבוע שעבר נודע שהמשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) בודקת חשדות לשורת עבירות חמורות בגדוד צבר של גבעתי, ובהם החשד שמפקד הגדוד סגן-אלוף לירן חג'בי הטריד מינית חיילת ועשה בה מעשה מגונה. היום הדיח הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ את חג'בי מתפקידו. במהלך החקירה עלה חשד סביר כי וינטר ידע על חלק מהאירועים החמורים בגדוד ולא דיווח. הוא נחקר באזהרה וטען שהעביר הלאה כל מה שידע. סנגורו סגן-אלוף (מיל') עודד סבוראי מסר כי "לא היה טיוח בשום שלב. שום דבר לא נשאר על שולחנו".
גם על עצם חקירתו של וינטר התעוררה ביקורת בצבא. מדוע זימנו מח"ט מוערך לחקירה באזהרה ולא הסתפקו בבדיקת גרסתו? גורמים מקצועיים הבהירו השבוע כי המהלך נעשה בשיקול דעת ובהתאם להערכת המצב. סא"ל (מיל') עו"ד דנה נוף, המייצגת נאשמים בבתי הדין הצבאיים, טוענת בהקשר זה כי "נכון עשה הפצ"ר כשהורה על פתיחת חקירה ולא הסתפק בבדיקה כללית ובלתי מחייבת. בעניינים רגישים כאלה ראוי כי ההחלטות יתקבלו באופן מהיר כדי למנוע פגיעה קשה ומתמשכת בחשוד וביחידתו".
מפקדו של וינטר הוא מפקד פיקוד הדרום אלוף סמי תורג'מן. עוד לפני שהתפוצצה הפרשה, נדרש תורג'מן לעסוק בחיכוכים שהתגלעו בין מג"ד צבר לסגן מפקד הגדוד, שלימים קבל על התנהלות מפקדו והוביל לפתיחת החקירה. תורג'מן הגיע לגדוד, בדק, שקל ולבסוף החליט לאשר את העברת הסמג"ד מתפקידו. גם החלטה זו שנויה במחלוקת. במצ"ח מנסים לברר: מה ידעו המפקדים הבכירים? כיצד פעלו ברצף אירועים שנראה בלתי סביר, גם אם מדובר בצירוף מקרים? האם ירדו לעומק הדברים ומה עשו עם המידע שגילו? החקירה עוסקת גם בסוגיות שחורגות מהחשדות הראשוניים - כמו שגרת החיים של היחידה והמשמעת הקרבית שלה - ומעל הכול מרחפת השאלה כיצד רצף של אירועים חמורים מתרחש בגדוד אחד, ואם יש ביניהם קשר.
"עובדים מסביב לשעון"
כעת העיניים נשואות למצ"ח ולפרקליט הצבאי הראשי האלוף דני עפרוני. בצל החקירה שמטלטלת את הצבא, עולה השאלה אם המערכת הצבאית מסוגלת לחקור את עצמה, להעמיד לדין חשודים במדים ובמקביל לסנגר עליהם, וכל זאת למרות הלחצים בתוך הצבא ומחוצה לו; מחד להגיע אל האמת ולהעניש את העבריינים, ומנגד לשמור על שלמות היחידה הנערכת למלחמה.
את החקירה בפיקוד הדרום מנהל מפקד מצ"ח, אלוף-משנה ארז רבן, קצין מוערך שגדל במשטרה הצבאית ופיקד בעבר על גדוד מעברים. רבן כפוף למפקד המשטרה הצבאית, אך הוא נהנה מסמכויות מרובות. "מצ"ח היא כלי מטכ"לי ויש לה יכולות מגוונות - כולל חקירת קצינים בכירים", מסביר מפקד המשטרה הצבאית לשעבר תת-אלוף (מיל') מיקי בראל, שמתאר בריאיון לוואלה! חדשות את רצף הפעולות שנוקטים במצ"ח מהרגע שבו עולה החשד ונופלת ההחלטה לפתוח בחקירה.
"בדרך כלל בחקירות מהסוג הזה משלבים פרקליט צבאי מלווה כדי למנוע איבוד זמן. הפרקליט המלווה קורא עדויות ומוסיף שאלות", מסביר בראל. "אם צריך מגייסים גם חוקרים במילואים. יש הערכות מצב, דיוני ביניים וקבלת החלטות - לפעמים כמה פעמים ביום". בנוגע למשך החקירה, אומר בראל כי לעתים נדרשת גביית עשרות עדויות ומטבע הדברים לא כל העדים זמינים לחקירה חלקם נמצאים בתעסוקה מבצעית או באימון בשטח. "מצד שני", הוא מציין, "ברור שבתיק חקירה כזה מתאמצים יותר. עובדים מסביב לשעון". לאחר שהפרקליטים מכריזים כי מרבית השלמות החקירה בוצעו, עובר תיק החקירה עם המלצת מצ"ח לפרקליט הצבאי הראשי, שנדרש להכריע אם להגיש כתבי אישום או לסגור את תיקי החקירה.
הרמטכ"ל התבטא בשבוע שעבר בנוגע לחקירה בגבעתי והדגיש כי הוא מאמין בחוקרים ומעניק להם גיבוי. בתוך הצבא היה מי שראה בדבריו ניסיון להשפיע על המוטיבציה של החוקרים להביא תוצאות בכל מחיר, אך בראל משבח את הצעד. "מדובר באמירה חשובה של הרמטכ"ל. ברור שיש לחצים על מצ"ח, לחצים מכל מיני סוגים, ואמירה כזו מכניסה את החקירה לפרופורציה ומעניקה גיבוי של ממש".
"הסנגור הצבאי מופיע ב'לונדון וקירנשבאום'"
הצבא לא רק חוקר ותובע, הוא גם דואג להגנה משפטית. את החשודים מלווים סנגורים צבאיים, שממלאים תפקיד מורכב לאור העובדה שמדובר בלובשי מדים שמגנים על לובשי מדים. הסנגוריה הצבאית אמנם כפופה פיקודית לפרקליטות הצבאית, אך מבחינה מקצועית היא לא נתונה למרות מפקדיה; בראש ובראשונה היא רואה לנגד עיניה את טובת הנאשם. הסנגורית הצבאית הראשית לשעבר תת-אלוף (מיל') רחל דולב מסבירה כי מערכת המשפט הצבאית נדרשת כל העת להוכיח את עצמאותה. באותה נשימה היא מזכירה כי שופט בית המשפט העליון לשעבר יעקב טירקל קבע במסגרת בדיקת אירועי המשט לעזה שהמערכת אכן שומרת על עצמאות - גם אם הציע כלים לחיזוקה בהיבט הבינלאומי, כדי שתהיה "מערכת עילאית", כהגדרתו.
דולב, שכיהנה בתפקיד הסנגורית הראשית בשנות התשעים, אומרת כי לא תמיד נהנו הסנגורים הצבאיים מחופש הפעולה שנחשב לחלק מהמשחק במערכת האזרחית. "אם אני הייתי מדליפה לתקשורת בחשאי (כחלק מאסטרטגיית ההגנה ובמסגרת תפקידה כסנגורית, א"ב), או-הו, מה היה קורה. היום זה מובן מאליו. הסנגור הצבאי הראשי מופיע באופן קבוע ב'לונדון וקירשנבאום'. בעבר זה לא היה עולה על הדעת. היום זה חלק מהעצמאות של הסנגור הצבאי הראשי".
הסנגור הצבאי הראשי הנוכחי אלוף-משנה אשר הלפרין מייצג בפרשת גבעתי את המג"ד לירן חג'בי. בשנה וחצי האחרונות הוא גילה עצמאות יתרה כשהתעקש להשוות את משך המעצר הראשוני בצבא לזה האזרחי ולקצרו מ-48 ל-24 שעות. הוא קידם את המהלך עם הפרקליטות הצבאית, שלא התנגדה. עם זאת, נוצר הרושם שהפרקליטות גוררת רגליים. לבסוף פנה הלפרין ליועץ המשפטי לממשלה והבהיר כי אם לא יקבל אישור לקיצור משך המעצר, יפנה לבג"ץ. המאבק הסתיים בניצחון. כעת הוא מנהל מאבק דומה בנוגע לסמכות החיפוש במכשירים סלולריים של חיילים. כסנגור, הלפרין מבין שהוא נדרש לעמוד בסטנדרט שמוצב לא על ידי חבריו במערכת המשפט הצבאית, אלא גם בידי הקולגות באזרחות.
לעת עתה, הפרקליט הצבאי הראשי מתבונן בחקירה מהצד, מקבל עדכונים שוטפים ובקרוב יידרש לקבל החלטות כבדות משקל בעניינם של מג"ד צבר ומח"ט גבעתי. כדי להעיד על מידת הנחישות של עפרוני בחקירות רגישות די להזכיר שבניגוד לדעת בכירי המטה הכללי, הוא התעקש והצליח להביא לפתיחה בחקירה מחודשת בפרשת מסמכי הרפז.
"הפרקליט הצבאי הראשי רואה עצמו כשומר הגבולות של הצבא", מסביר עו"ד אבי עמירם סנגור ותיק ומומחה לדיני צבא. "הפצ"ר בסופו של יום מסמן מבחינה משפטית לרמטכ"ל את הטרפז עליו הצבא אמור לנחות. ברור שיש לחצים ובחישות, אבל אני בהחלט חושב שלצה"ל יש יכולת ותבונה לנווט חקירה שכזו. לא מדובר בחקירה מסובכת אלא בחקירה עדינה ורגישה מאחר שמדובר ביחידה לוחמת. עפרוני שלא צמח במערכת המשפט אלא בקהילת המודיעין בשדה המבצעי מבין היטב את המשמעויות הללו".
עמירם ועפרוני ייצגו את מפקד חטיבת גבעתי לשעבר עימאד פארס, שנחשד לפני כעשור בתקיפת שוטרים. "אני הייתי סנגור צבאי בשירות מילואים ודני עפרוני היה אז סנגור צבאי ראשי", נזכר עמירם. "עפרוני נלחם בשיניים בשביל פארס שימשיך לכהן כמח"ט. רצנו יחד לאלופים כדי שיבואו לתת עדות אופי לטובתו של פארס. אני זוכר שירדנו לבור כדי לדבר עם גדי שמני ועם סגן הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי. זה היה תיק מורכב וקשה. לבסוף פארס זוכה מכל העבירות הקשות והורשע רק בהתנהגות שאינה הולמת. זו דוגמה קלאסית לעצמאות המערכת הצבאית. היום עפרוני עומד בראש כפרקליט צבאי ראשי והוא מבין היטב את ההשלכות".