הייתי בן 15 כשאירע האסון האקולוגי באלסקה בו מכלית נפט ענקית התנגשה בשוגג בשונית בקרבת היבשה. השנה הייתה 1989 ו-41 מיליון ליטרים של נפט זרמו אז לאוקיינוס וגרמו לנזק אקולוגי חסר תקדים. יותר מכול זכורות לי תמונות הקורמרנים חסרי האונים מצופים בנפט השחור, מנסים למצוא מפלט בים המזוהם. גם תמונות השבוע של חמישה מיליון קוב של נחלי נפט בלתי פוסקים שזורמים על פני קילומטרים ארוכים בשטחים רגישים בערבה, ותמונותיהם של עשרות עצי שיטה נדירים המתבוססים בשלוליות נפט ענקיות, מכאיבות ונצרבות בזיכרון ומעידות יותר מהכול על כישלון עמוק של ממשלת ישראל בניהול משאבי האנרגיה שלה.
יחד עם הכמויות העצומות של הנפט הזורם בערבה, נכתבו בימים האחרונים, מילים רבות על המחדל שבהתנהלות חברת קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א), על חוסר השקיפות, על היעדר אמצעי הפיקוח והבקרה, ועל המינויים הפוליטיים והניהול מעורר החשד של החברה. לאור כל מה שפורסם, אין זה מפליא שראש הממשלה נתניהו, המכהן כרגע גם כשר האוצר וגם כשר להגנת הסביבה, אינו מגנה את המחדל ואינו מתייחס לקריאות שעולות מצד אלפי מוחים ברשת למנות ועדת חקירה ממלכתית לאסון ולהעביר את קצא"א להתנהלות שקופה ומבוקרת.
קצא"א במקרה הזה, לצערנו, היא קצה הקרחון, לחוסר היכולת של מדינת ישראל, לאורך שנים ארוכות, לנהל את משק האנרגיה שלה. כבר שנים שארגוני הסביבה מלינים על היעדר תכנית אב למשק האנרגיה ועל כך שהממשלה מובילה מדיניות אנרגיה סהרורית ולא ברורה, החשודה, לא פעם, במניעים זרים. דוגמא קלה מהשנים האחרונות: מצד אחד מחליטה הממשלה על ייצוא של למעלה מ-50% מהכמויות הוודאיות במאגרי הגז הטבעי שלנו ובצד השני מקדמת תכניות פוגעניות ומסוכנות של הפקה מסחרית של נפט מפצלי שמן בחבל עדולם ומקידוחי נפט בלתי קונבנציונליים ברמת הגולן.
בניגוד למדינות המתקדמות בעולם, מדינת ישראל, למרות השמש הבוהקת וה"קלין-טק" הישראלי, מכורה לנפט ולדלקים מזהמים. בעוד שמדינות אלו מפתחות במשך שנים מקורות אנרגיה מתחדשים ובלתי מזהמים, ממשלת ישראל אינה מצליחה לעמוד בפרץ הלחצים הכבדים שמופעלים עליה מצד תאגידי האנרגיה הגלובליים והמקומיים, והם אלו המשפיעים בסופו של דבר על המדיניות הכושלת שלה. תכנית אב למשק האנרגיה שלנו, תוכל למנוע בוודאות אסונות אקולוגיים כמו זה שאנחנו חווים כעת בערבה ותמנע את היכולת לחלק מתנות חינם ליצחק תשובה ולברוני הגז, ולחברות אנרגיה גלובליות כמו IEI וחברת "אפק" שמנוהלות על ידי אנשי ממשל לשעבר ומיליארדרים אמריקאים שבוחשים בפוליטיקה המקומית שלנו.
בשנים האחרונות הצליחה ממשלת ישראל, בראשותו של נתניהו, לחסל את הסיכוי הענק שהיה לנו לפיתוח תעשייה מבוססת גז טבעי שתאפשר חיזוק של הכלכלה המקומית, הרווחה והבריאות של כולנו. בניגוד לעמדתו הבעייתית של ראש הממשלה גם בעניין פצלי השמן, הצלחנו לעת עתה להציל את חבל עדולם מציפורניה של חברת הנפט Genie Energy אבל האיומים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים, סביב ניהול משק האנרגיה שלנו, עדיין רבים: הגולן והכנרת מצויים בסכנת זיהום ממשית ביותר עקב הקידוחים הלא קונבנציונליים הצפויים שם על ידי אותה חברת Genie הגלובלית שנבלמה בעדולם, מתחם התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה מאיים להתרחב תחת לחציה של משפחת עופר, ולהמשיך להגביר את הסכנה הבריאותית והביטחונית לחצי מיליון תושבי האזור. ממשלת ישראל מתנערת מהתחייבויותיה הבינלאומיות לצמצום זיהום האוויר ולקידום מסיבי של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים.
את האסון האקולוגי הבא אנחנו יכולים וחייבים למנוע. הבחירות הקרובות יכולות להיות תחנה ראשונה בדרך, אם רק נזכור להצביע למועמדים שהעשייה הפוליטית והחברתית שלהם מוכיחה שהם פועלים לקידום משק אנרגיה בר-קיימא ששומר על הסביבה ודואג לרווחה החברתית והכלכלית שלנו ושל הדורות הבאים שיחיו כאן.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד