באופן אבסורדי, בעוד כנסת ישראל מפזרת את עצמה ועוסקת בפוליטיקה קטנה ולא עניינית, פרלמנטים אחרים בעולם מחליטים בעניינים גורליים ובעלי אינטרס חיוני למדינת ישראל. הפרלמנט הצרפתי הצביע בשבוע שעבר ברוב עצום בעד הכרה במדינה פלסטינית שתוקם ללא משא ומתן עם ישראל ובלי להתחשב בצרכיה. החלטה זו מצטרפת לגל החלטות חד-צדדיות שהתקבלו לאחרונה בפרלמנטים של בריטניה, ספרד ואירלנד ועל ידי ממשלת שבדיה. קרוב לוודאי שזהו רק תחילת הגל וישראל עומדת בפני צונאמי מדיני של הכרה במדינה פלסטינית בבתי מחוקקים רבים נוספים.
למרות שלהחלטות אלו אין משמעות מעשית, הן מעמיקות את בידודה המדיני והכלכלי של ישראל ומצמצמות את יכולת התמרון שלה במשא ומתן מול הפלסטינים. שלוש המדינות הגדולות באיחוד האירופי צרפת, גרמניה ובריטניה, החלו לגבש הצעת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם שתכתיב הקמת מדינה פלסטינית והסכם קבע עם ישראל תוך שנתיים מרגע ההחלטה.
גל זה אינו מקרי אלא תוצאה של מאמצים פלסטינים מתמשכים אל מולם עומדים הדיפלומטים הישראלים חסרי אונים. כבר בשנות ה-70' אמר מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר כי "לישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים". היום יותר מתמיד לישראל אין מדיניות חוץ ברורה, והיא אינה יוזמת או מתמרנת בזירה הבינלאומית. בזירה המדינית, כמו זו הצבאית, הצד המתחפר והמתגונן מפסיד בקרב אל הצד היוזם והתוקף. על כן, ישראל זקוקה בדחיפות למדיניות חוץ מגובשת שתאלץ את הפלסטינים להתמודד עם יוזמות ישראליות - ולא להיפך.
באופן מידי, בכדי לעצור את הסחף, על הדיפלומטים הישראלים לדרוש פסק זמן ולתת הזדמנות לממשלה החדשה שתיבחר בירושלים לגבש את מדיניותה. מקובל בין מדינות שתקופת בחירות הן פסק זמן, ויש לנצל הבנה זו. בהמשך, חשוב שהממשלה החדשה, ללא כל קשר להרכבה, תגבש מדיניות חוץ שמבוססת על יוזמה ותוכנית מדינית סדורה. תכנית כזו כמובן צריכה לקחת בחשבון את לקחי כישלונות העבר ולהתמקד בפתרונות מעשיים. הפתרון המעשי ביותר האפשרי הוא הסכם ביניים ארוך טווח במסגרתו יעוגן ביטחון ישראל תמורת עצמאות פלסטינית וריבונות בשטחים הנשלטים על ידם: עזה, וחלקים מיהודה ושומרון.
סוגיות הליבה עליהן אין אפשרות להסכים כרגע: עתיד ירושלים, הפליטים הפלסטינים, התנחלויות וגבולות הקבע יידונו במשא ומתן ללא הגבלת זמן. ישראל תמשיך להיות אחראית על הביטחון ושתי המדינות יפתחו בינתיים יחסים כלכליים, תרבותיים וחברתיים. יחסים אלו יהוו את הבסיס לשינוי תרבות השנאה וההסתה בחברה הפלסטינית, יגבירו את האמון בשלום ובוויתורים בחברה הישראלית ויסללו את הדרך להסכם קבע. רק אופק מדיני ויוזמות יצליחו לעצור את הסחף המדיני נגד ישראל.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד