פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בשל מחדל המשטרה: זוכה נהג שדרס הולך רגל בקריית ים

      הנהג, שהורשע בגרימת מוות ברשלנות, היה אמור לשאת עונש של שישה חודשי עבודות שירות. המחוזי קבע כי ספק באשר לנתוני המשטרה ולקביעת בית משפט השלום. "יש לשמור על הממד האנושי בהחלת הנורמה הפלילית"

      אילוסטרציה (רותם דרוב)
      הולך הרגל חצה את הכביש שלא במעבר חצייה, הנהג הורשע בגרימת מוות ברשלנות (צילום ארכיון: רותם דרוב)

      בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל השבוע את ערעורו של נהג, תושב הצפון, שהורשע בשנת 2012 בגרימת מוות ברשלנות של הולך רגל שבו פגע. הנהג זוכה מחמת הספק, בין השאר בגלל מחדלי חקירה של המשטרה, ונחלץ מעונש של שישה חודשי עבודות שירות.

      תאונת הדרכים אירעה בספטמבר 2009. הנהג נסע בשעת בוקר מוקדמת בשדרות ירושלים בקריית ים במהירות של 45 קמ"ש, כשהמהירות המותרת בכביש זה היא 50 קמ"ש. בשלב מסוים, גבר בן 78 חצה את הכביש שלא במעבר חצייה, והנהג פגע בו וכתוצאה מכך הוא נפצע באורח קשה. כעבור שבועיים וחצי, הוא מת מפצעיו בבית החולים. בית משפט השלום לתעבורה בחיפה קבע בזמנו כי הנהג היה צריך לצפות כניסת הולך רגל לכביש והוסיף כי תגובתו הייתה מאוחרת.

      בעקבות ערעור הנהג על הרשעתו, באמצעות עו"ד בוריס שרמן מהסניגוריה הציבורית, קבע ביום ראשון האחרון השופט רון שפירא בבית המשפט המחוזי בחיפה, כי לא ניתן לסמוך על הנתונים שנקבעו לגבי מהירות נסיעת הרכב, ובעיקר לגבי מהירות ריצתו של המנוח וזמן התגובה של הנהג, במידת הביטחון הדרושה להרשעה בפלילים. נוסף על כך, קבע השופט שפירא כי בניגוד לקביעת בית משפט השלום, לא ניתן לדרוש מהנהג הממוצע לצפות כניסה של הולך רגל לכביש שלא במעבר חצייה.

      עוד בוואלה! חדשות:
      חשיפה: הערוץ החשאי שהכשיל את המו"מ עם הרשות
      רופאים בהדסה שובתים לשעתיים; ההנהלה: "אל תתראיינו"
      לראשונה בצה"ל: קצינה תוסמך לפקד על כלי שיט

      "הנתונים שנקבעו על ידי בית משפט השלום לגבי מהירות הריצה של המנוח, מהירות הנסיעה של הרכב וזמן התגובה, הם נתונים שנקבעו על פי הערכה וקיים ספק בנוגע למידת דיוקם", כתבו שופטי המחוזי. השופט שפירא ציטט גם פסיקה של בית המשפט העליון ואמר: "יש לשמור על הממד האנושי בהחלת הנורמה הפלילית, כפי שהיא מסתברת ביחס לאדם ממוצע שומר חוק, להבדיל מיחיד סגולה".

      עוד ציין הרכב השופטים את מחדלי החקירה בתיק, ובהם העובדה כי אמו של הנהג, שישבה לידו בכיסא הנוסע בזמן התאונה, לא נחקרה. זאת, אף שמהראיות עולה שהבחינה בהולך הרגל והזהירה את בנה. לדברי השופטים אין בחומר הראיות כל הסבר להימנעות המשטרה מחקירתה. גם הולך הרגל שנפגע לא נחקר במהלך הימים שקדמו למותו. עוד הצביעו השופטים על כך שלא נעשה כל מאמץ לאתר את התיק שנשא הולך הרגל בזמן התאונה ולא נבדקו תכולתו ומשקלו - נתון חשוב בקביעת המהירות שבה פרץ לכביש.