שבע בבוקר, שבוע לאחר הפיגוע הרצחני, רחוב אגסי בשכונת הר נוף מתעורר ליום חדש. כל כמה דקות ניתן לראות כמה מתפללים מגיעים לכיוון "קהילת בני תורה", בית הכנסת שבו רק לפני שבוע באותה השעה נרצחו ארבעה מתפללים ונהרג שוטר אחד במסע ההרג שהתרחש במקום. על קירות בית הכנסת ועל לוח המודעות מתנוססים כרזות אבל גדולות והודעה על עצרת תפילה גדולה שתתקיים הערב (שלישי) במקום. ליד הכרזות מוצב שולחן גדול עם קופות צדקה שעליהן כתוב "צדקה לזכר הקדושים".
החלון המנוקב, לצד דריכות המתפללים, שמפנים את ראשם לעבר דלת הכניסה בכל פעם שנכנס אדם חדש למקום, מזכירים שהחשש עדיין נוכח בצורה משמעותית. כל מתפלל שמגיע לבית הכנסת עושה זאת בדממה, מניח תפילין וטלית ומצטרף בשקט לתפילה. באולם התפילה שבו אירע האסון התפללו הבוקר יותר מחמישים מתפללים - מניין מכובד לימים כשגרתם, הודות לקבוצה של בחורי ישיבה שהגיעו מחו"ל והחליטו לתמוך ולהתפלל עם יושביו הקבועים של המקום.
עוד בוואלה! חדשות:
בגלל שיר: בית הנשיא ביטל הופעה לעמיר בניון
משפחת הפועל שנפל אל מותו ביקשה לפרסם את פרטי החקירה
בנו של ראש חמאס בגדה: על ישראל לצאת למלחמה בעזה - בהקדם
אוסטין, צעיר מקולורדו, שהגיע לארץ בחודש אוגוסט האחרון בכוונה לעשות עלייה ולהתגייס לצה"ל, סיפר כי הוא וחבריו הגיעו הבוקר להתפלל בבית הכנסת "כדי להזדהות ולתמוך במתפללים. אחד הרבנים שלנו בישיבה מתפלל כאן והוא סיפר לנו מה קרה וזה גרם לנו להלם גדול והיה חשוב לנו לבוא ולתמוך". למרות מה שקרה, הוא וחבריו סיפרו כי הם לא חששו להגיע למקום.
בין המתפללים ניתן היה למצוא גם את שגריר ארצות הברית בישראל, דן שפירו. בסיום התפילה הוא דיבר עם מתפללי הקבע והם תיארו לו את שאירע. במהלך ההסברים הראו לו המתפללים את חורי הכדורים במשקוף הדלת, בחלון ובארון הקודש. זמן קצר לאחר מכן בירך שפירו את המתפללים ועזב את המקום. "ביקרתי כבר את המשפחות במהלך השבעה ורציתי לבוא לפה, להביע סולידריות עם הקהילה, להתפלל איתם שחרית ולהבין מהם מה קרה". שפירו התייחס לעלייה במספר הפיגועים בירושלים וברחבי המדינה וציין: "זה ברור אין הצדקה לאלימות ולטרור".
השגריר קרא לכל מנהיגי העולם לגנות את הפיגוע ואת ההסתה לאלימות הנלווית לכל אירוע מסוג זה. "עכשיו יש מתח בירושלים ויש צורך להוריד את המתח. מה שצריך הוא שכל מנהיג מכל צד יעשה כל מה שצריך כדי לשים סוף לאלימות. אני מקווה שבקרוב תהיה הזדמנות לחזור למשא ומתן. רק זה יכול לפתור את כל הבעיות. אבל כרגע מה שצריך זה קודם כל להוריד את המתיחות באזור".
אחד האנשים שתיארו לשפירו את רגעי הזוועה הוא דני בן דוד, מתנדב של איחוד הצלה שהגיע ראשון לזירה. בן דוד התקשה לבוא לבית הכנסת בשבוע האחרון וגם היום, שבוע אחרי הפיגוע, היה לו "לא פשוט", כפי שהוא מתאר: "הגעתי לכאן היום לראשונה לאחר הפיגוע וזה עשה לי קצת צביטה בלב. אני לא בן אדם שמתרגש אבל זה לא קל. ראיתי דברים קשים בחיים שלי, הייתי בפיגועים בזירות עם פציעות והמון דם אבל זה משהו אחר".
"היה פה דם בכל מקום", סיפר בן דוד, "השולחנות היו הפוכים והיה שקט, ושקט לפעמים זה הדבר שהכי מפחיד אותנו בתור חובשים. אני רגיל מפיגועים שיש צעקות ורעש ואתה מבין שיש במי לטפל. אבל כשנכנסתי לפה ראיתי חמישה בני אדם ובגלל השקט נכנס החשש שכולם כבר מתים. לאחר זמן קצר ראינו שמישהו פותח עיניים ורק אז התעוררה בנו התקווה שעדיין יש מישהו בחיים וניתן להציל אותו".
מלבד המעורבות הרגשית, במקרה של בן דוד היה קיים סיכוי גם לסכנת חיים. "כשהגעתי עם האמבולנס, במקום לצאת מהדלת שלי, יצאתי מהדלת הצדדית והיה לי מזל כי כשיצאתי מהדלת בדיוק יצא החוצה המחבל עם האקדח, ואם הייתי יוצא מולו רוב הסיכויים שהוא היה יורה בי. משמיים רצו שאצא מהדלת הצדדית שהוא לא יראה אותי". לדבריו, אחרי שיצא מהמקום הוא שמע ירי. "דרכתי את הנשק והתכופפתי, אבל ראיתי את השוטרים, אז לא הייתי צריך להתעמת איתו". כתושב השכונה הוא סבור שללא ספק קיים חשש בקרב התושבים.
בן דוד סיפר שכששמע שהיה פיגוע בהר נוף, שכונה במערב העיר שלרוב לא מוזכרת באותה נשימה יחד עם פעולות איבה, היה בטוח שמדובר בטעות. "יש פה אווירה קשה. אתה לא מצפה לאירוע כזה בהר נוף. כששמעתי שהיה אירוע ירי הייתי בטוח שאיזה תושב שמע גלגל רכב מתפוצץ וחשב שמדובר בירי. אף אחד לא חושב על אירוע כזה בהר נוף, וזה מפחיד - אם זה מגיע להר נוף זה יכול להגיע לכל מקום בארץ". הוא המשיך וסיפר כי "התושבים לא פוחדים לצאת אבל אנשים הרבה יותר נזהרים".
אחרי הפיגוע נשמעה ביקורת על כך שלא הוצב מאבטח בבית הכנסת, ולדברי בן דוד זה הגיוני ומקובל. "אי אפשר לשים מאבטח בכל בית כנסת", הוא אמר והציע שמי שמחזיק ברישיון נשק יישא עמו את נשקו וישתמש בו במידת הצורך.
"הרבה חברים לא הגיעו למניין במקרה באותו יום"
משה אליעזר, מתפלל נוסף, סיפר כי ביום הפיגוע הוא לא נכח בתפילה. הוא איחר קצת ולבסוף החליט להתפלל במקום אחר, קרוב יותר לביתו. לדבריו, היה לו מזל גדול מכיוון שהוא נהג לשבת בצד שמאל של בית הכנסת שבו ישבו שניים מהנרצחים. "היו עוד הרבה חברים שלא הגיעו למניין במקרה מכל מיני סיבות משונות באותו הבוקר, ובאמת היה פה פיגוע קשה, אבל האמת היא שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע", הוא סבור. לאחר ששמע על הפיגוע לא מיהר לחזור למקום. "רק יומיים אחרי זה חזרתי לתפילה, עמדתי ליד אחד הבנים של אחד הפצועים קשה שבכה וממש התפרקתי, לא יכולתי להחזיק את עצמי. המתנתי עוד יומיים, ורק עכשיו אני חוזר להתפלל פה, אבל גם בהדרגה, זה מאוד קשה".
גם לדברי אליעזר יש חשש גדול בקרב תושבי השכונה שמשפיע על כולם. "אחיינית שלי בת ארבע חלמה באחת הלילות אחרי הפיגוע שאימא שלה עומדת מול מחבל והוא שואל אותה אם היא צדיקה או רשעה, שהיא ענתה צדיקה הוא אמר לה שאם כך הוא הורג אותה. מדובר בילדה בת ארבע ואלו החלומות שלה. גם הבת שלי בת 23, נשואה כבר עם ילד הלכה אתמול לעבודה במאה שערים, וכשראתה כמה ערבים לא רחוק ממקום עבודתה, היא ברחה משם ברעד ולחתני לקח כמה שעות להרגיע אותה". אולם לצד הטראומה קיים רצון עז לחזור לשגרה. "המניינים והלימודים חזרו פחות או יותר לשגרה, אבל ללא ספק התושבים חוששים".
