תמונה משנה מציאות

חכו שנייה. לפני שתמונת הזוועה מהפיגוע בהר נוף, שבה מופיע יהודי מתבוסס בדמו כשהוא עטוף בטלית ובתפילין, יורדת לארכיון הלאומי, בואו נברר עם מה באמת היא משאירה אותנו.

רוב התגובות לתמונה התרכזו במישור הלאומי ובשדי החרדה הקיומית שהיא עוררה. מאות טילים שהתעופפו עד לא מזמן ברחבי הארץ לא הצליחו לעשות לנו מה שעשתה לנו התמונה הזו: להחזיר אותנו בבת אחת לעולם האסוציאציות של ימי הפרהוד ופרעות קישינב. מה שהוביל במחנה הימין הן לתחרות ריאליטי חדשה "מי צועק יותר חזק" (בנט מוביל בינתיים) והן לגישושו של ראש ממשלתנו אחר ממשלת אחדות. מה שלא עשו 50 ימי הלחימה של מבצע "צוק איתן" על 67 החיילים ועשרת האזרחים שנהרגו בו, עשתה תמונה זו. היא נתנה לנתניהו, שבימים האחרונים זגזג בחוסר וודאות בין הניסיון לתחזוק הקואליציה לבין בחינת אופציית הפלת הממשלה, הזדמנות פז לחיזוק שלטונו במעטה של "שעת חירום".

אין שעת כושר טובה מזו להכנסת שותפים לממשלה ולניסיון להביא לדיכוי האופוזיציה הפנימית, שמציקה לו כמו יתוש טורדני ב"זוטות" כגון יוקר המחיה, רפורמה בבריאות, ניסיון לשמור על איזונה של הדמוקרטיה הישראלית ו"הרעיון ההזוי" של תהליך מדיני. הרעיון לא צלח, וגם הח"כים מהימין ימשיכו כנראה לצעוק את עצמם לדעת עד הבחירות. בזאת סיימה התמונה את תפקידה הפוליטי.

אבל מבלי שנשים לב, היה לתמונה מסר חברתי חזק. היא הכניסה את החרדים לתוך מרכז השיח הישראלי. מה שחוק הגיוס, על מאבקיו ודרך יישומו לא הצליח לעשות - היא עשתה: זקניהם ולבושם לא נראו לפתע כה מנוכרים, אלא נגעו בשורשי היהדות של הישראלים. בניגוד לדימוי הגלותי שלהם סיפורי גבורה נכרכו בשמם. ציונותם הועלתה על נס. ככה זה. כרטיס הכניסה לישראליות מתומחר בדם.

זה נכון לא פחות גם לגבי הדרוזים. אותם נוכחים נפקדים שסיפורי גבורה שלהם הם חלק מהשגרה, אבל אך אחד לא באמת סופר אותם. חוסר התשתיות וניתוקי החשמל ביישוביהם מעידים על כך. תמונת "הדם יהודי בטלית" איחדה לרגע ובאופן מפתיע שתי קבוצות אלה. המוני חרדים השתתפו בהלווייתו של השוטר הדרוזי, רס"מ זידאן סייף, אשר מנע בגופו רצח של מתפללים יהודים נוספים. בסולידריות שקשה למצוא במחוזותינו הם כינו אותו חסיד אומות עולם.

אז שנייה לפני שאנחנו נכנעים להיסטריה של בנט שמקפץ באולפנים כאחוז אמוק, מפחיד את המראיינות וגורר את כולנו להבעיר שוב את ירושלים, להמשיך להפנות עורף לעולם או סתם לקרוא להתפטרותו של כל בכיר שדעתו המקצועית אינה מתיישבת עם מדיניותם, בואו נזכור שיש עוד פרשנות. בואו נזכור שמאחורי תמונת "הדם יהודי בטלית" כבר לא עומדים פרעות הפרהוד וקישינב אלא עומדת מדינה חזקה עם צבא וכוחות משטרה. בואו נזכור שמאחורי התמונה עומדות קבוצות שוליים שלפתע התגלה המשותף ביניהן. קבוצות בעלות רוח חזקה שיודעות לעשות שימוש הומאני בדתן. קבוצות שמקדשות את הרוח על פני המקום. קבוצות שבשם הערכים הקהילתיים שלהן אינן מאמצות רטוריקה מתלהמת של שנאה. הן מפנות מבטן פנימה, מבקשות לחבוש את פצעיהן ולמצוא את המאחד והמשותף. בזה כוחן.

אם רק תסיט את מבטה, החברה הישראלית למודת השסעים תבין שיש לה הרבה מה ללמוד משתי קבוצות אלה שבדרך כלל נסתרות מהעין. הן ניצבות כעת מולנו כאי של שפיות בתוך ים הצעקנות שמאיים להטביע את כולנו. מעבר לתגבור סידורי הביטחון תמונת "הדם יהודי בטלית" צריכה, אם כן, להזכיר לנו שגם קבוצות אלה הן חלק מהחוסן הלאומי שלנו.

ד"ר עמירן היא מומחית למדע המדינה

לשליחת מאמרים לוואלה! דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד