דוח: אפליה ממוסדת ושיטתית נגד פלסטינים בגדה המערבית

דוח של האגודה לזכויות האזרח קובע כי בשטחים ישנן שתי מערכות משפט שונות עבור המתנחלים והפלסטינים, שנענשים בצורה חמורה יותר על פשעים זהים. "האפליה חלה גם בתחומים שאין להם נגיעה ביטחונית"

"שתי מערכות משפט נפרדות על בסיס אתני ולאומי". הפגנות בשטחים ביום הנכבה, מאי (צילום: רויטרס)

דוח של האגודה לזכויות האזרח שפורסם הבוקר (ראשון) קובע כי ברחבי הגדה המערבית מתקיימות הלכה למעשה שתי מערכות שיפוט שונות - אחת עבור האוכלוסייה היהודית והשנייה עבור האוכלוסייה הפלסטינית. על פי הדוח, במציאות הקיימת העונש שיקבלו יהודי ופלסטיני על עבירה זהה שביצעו יהיה שונה וייטה באופן מובהק לטובת היהודי.

"אחד ממאפייניו הבולטים והמטרידים של השלטון הצבאי הישראלי בגדה המערבית הוא יצירת משטר משפטי רשמי וממוסד של שתי מערכות חוק ומשפט נפרדות על בסיס אתני לאומי ופיתוחו", נכתב בדוח. "ישיבתם ארוכת השנים של אזרחי מדינת ישראל - הכוח הכובש - בהתנחלויות הנמצאות בלב השטח הכבוש - שהן כשלעצמן נוגדות את המשפט הבינלאומי - הובילה לאפליה שיטתית, המעוגנת בחקיקה ובפסיקה, ומשפיעה על כל היבט בחייהם של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית".

לאחר כיבוש הגדה ב-1967 והחלת השלטון הצבאי בה, הורה המנהל הצבאי על שינויים בחוקים בגדה באמצעות צווים וחוקים הנוגעים אך ורק לאוכלוסייה הפלסטינית באזור. על פי הדוח, "המפקד הצבאי הכפיף את ההתנחלויות על תושביהן לשורה ארוכה של דברי חקיקה ישראלית במגוון תחומים אזרחיים, באמצעות צווים שהוחלו על יישובים יהודיים בלבד באזור. כך נוצרו בגדה המערבית שני סוגים של יישובים - ערים וכפרים פלסטיניים, הכפופים לחוק הירדני ולפקודות הצבאיות, ומועצות מקומיות ואזוריות יהודיות, הכפופות לחוק הישראלי ונהנות מההטבות ומהתקציבים שמקנה החקיקה הישראלית".

עוד בנושא צבא וביטחון
גורם ביטחוני בכיר: "מתגבש הסכם רע מאוד עם איראן"
חייל שהחזיק בכמות גדולה של "נייס גאי" זוכה מסחר בסמים
דובר חמאס: ליברמן הוא מטרה לגיטימית

עוד בוואלה! NEWS

מתכוננים ללמידה מהבית - כך תקנו לילד מחשב בהכי זול שיש

בשיתוף וואלה!שופס
לכתבה המלאה
"מ-1967 הוקמו 130 התנחלויות ועוד מאה מאחזים" (צילום: נועם מושקוביץ)
"קטינים פלסטינים אינם זכאים לנוכחות הוריהם בחקירה"

מחברי הדוח ציינו כי "לכפילות הדינים בגדה המערבית יש משמעויות מרחיקות לכת מבחינת זכויותיהם של התושבים הפלסטינים וחיי היום יום שלהם. ככלל, התחיקה הצבאית שלה הם כפופים מחמירה בהרבה מן החקיקה הישראלית החלה על המתנחלים, והאפליה נוגעת כמעט בכל תחומי החיים". בנוגע לדין הפלילי, נכתב בדוח, כי זהות החשוד או הנאשם היא הקובעת איזה דין יחול עליו ולמי תהיה סמכות השיפוט בעניינו. "בעוד שפלסטיני החשוד בביצוע עבירה בגדה יישפט על פי חקיקת הביטחון בפני בית משפט צבאי, לעומתו, המתנחלים בגדה יעמדו לדין רק בפני בתי המשפט בישראל. במערכת החוקים הצבאית ישנן עבירות שכלל אינן מופיעות בחקיקה הישראלית, והעונש הנקוב לצדן הוא חמש שנות מאסר או יותר". עוד טוענים מחברי הדוח כי הדין הצבאי מחמיר יותר בענישה למי שמואשמים בהם לעומת הדין הפלילי.

גם סדרי הדין הפליליים שונים באופן מובהק על פי הדוח. "בזמן שהדין הישראלי שומר בדרך כלל על זכויות החשודים הנאשמים, הדין הצבאי חסר רבות מההגנות הללו. כך, למשל, פלסטיני שנעצר בחשד לאלימות, יוחזק זמן רב יותר במעצר בטרם יובא לראשונה בפני שופט וגישתו לעורך דין תהיה מוגבלת בהשוואה לזו של ישראלים". האפליה הזו חמורה יותר כאשר מדובר בקטינים, כפי שמצוין בדוח האגודה. "שני ילדים, ישראלי ופלסטיני, המואשמים בביצוע אותו המעשה - לדוגמה יידוי אבנים - יזכו לטיפול שונה מהותית על ידי שתי מערכות משפט נפרדות".

על פי חוק הנוער הישראלי, קטינים בין גיל 12 לגיל 14 צריכים להיות מובאים בפני שופט תוך 12 שעות ממעצרם, וקטינים מעל גיל 14 תוך 24 שעות. הדין הצבאי, לעומת זאת, מאפשר להחזיק קטינים בני 12 עד 14 יממה שלמה במעצר, ואף שתי יממות במקרים חריגים. קטינים בני 14 ומעלה מאפשר הדין הצבאי להחזיק עד 48 שעות ובמקרים חריגים 48 שעות נוספות. במקרים של עבירות ביטחון מאפשר החוק הצבאי להחזיק קטינים בני 16-18 עד ארבעה ימים, ואף שמונה ימים בנסיבות מסוימות, ללא ביקורת שיפוטית. ההבדל קיים גם בנוגע לעונשי המאסר נגד קטינים. "בעוד שקטינים ישראלים מתחת לגיל 14 מוגנים מפני עונשי מאסר, קטינים פלסטינים בני 12 ו-13 נאסרים באופן שוטף. נוסף על כך, קטינים פלסטינים אינם זכאים לנוכחות הוריהם בחקירה, בשונה מהקטינים הישראלים, והדין אינו מחייב תיעוד קולי או חזותי של חקירותיהם".

"אסור לפלסטינים לפרסם כרוזים נגד הכיבוש"

ביחס לחופש הביטוי נכתב כי "בדין הישראלי נדרש אישור להתקהלות המונה 50 אנשים ומעלה, והעונש המקסימלי על קיום התקהלות ללא רישיון הוא שנת מאסר. לעומת זאת, על פי הדין הצבאי, כל הפגנה או מפגש של למעלה מעשרה אנשים, שנישאים בהם נאומים בעניין מדיני או בעניין היכול להתפרש ככזה, אף אם הם מתקיימים במרחב הפרטי, מצריכים רישיון, והעונש המקסימלי על חריגה מהכלל הוא עד עשר שנות מאסר. פרסום כרוזים או כתיבת סיסמאות נגד הכיבוש אסורים על הפלסטינים. על פי הדין הצבאי, כל מקרה שבו אדם מנסה להשפיע על דעת הקהל באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי, מוגדר כעבירת הסתה שבצדה עשר שנות מאסר. לעומתו, החוק הישראלי אוסר רק על הסתה לאלימות או לטרור, וגם זה רק בתנאי שיש בפרסום אפשרות ממשית שיוביל למעשה. העונש המקסימלי על עבירה זו הוא חמש שנות מאסר".

בנוגע לחוקי הבנייה בשטחים נכתב בדוח כי משנת 1967 הוקמו כ-130 התנחלויות ועוד מאה מאחזים בלתי חוקיים, אך מנגד לא הוקם שום כפר פלסטיני חדש. "במהלך השנים, יצרה החקיקה הצבאית מערכת תכנון כפולה ונפרדת לישראלים בהתנחלויות ולפלסטינים. כך, משמשת מערכת התכנון להגבלת בנייה פלסטינית ולתכנון בנייה בהתנחלויות". עוד נכתב כי המתנחלים מיוצגים בוועדות התכנון, ואילו הפלסטינים לא, וכך הם אינם יכולים לקדם את צרכיהם. עוד נכתב כי בין השנים 2013-1987 היקף אכיפת חוקי הבנייה כלפי הפלסטינים הייתה פי 2.5 מהיקף האכיפה כלפי ישראלים המתגוררים בהתנחלויות.

גם בתחום חוקי התעבורה נטען כי ישנן הבדלים מהותיים. "בניגוד לישראלים, פלסטיני שביצע עבירת תנועה נדרש להפקיד ערבות כספית, להבטחת הגעתו למשפט. איחור בתשלום קנס תעבורה עלול לגרור שלילת אישור הכניסה לישראל למספר חודשים והחרמת הרישיון ומסמכי הרכב. דוח תעבורה למי שטרם שילם קנס קודם עלול להביא לפסילת רישיון הנהיגה והחרמת הרכב".

"החברה הישראלית צריכה להכיר את המציאות הזו"

לדברי עו"ד תמר פלדמן, מנהלת "מחלקת זכויות האדם בשטחים הכבושים" באגודה, "הדוח מראה כי האפליה בין ישראלים לפלסטינים, החיים באותו שטח ותחת אותו שלטון, אינה עניין נקודתי כי אם אפליה ממוסדת, והיא חלה גם בתחומים שאין להם נגיעה ביטחונית. החברה הישראלית צריכה להכיר את המציאות הזו".

ממשרד המשפטים נמסר כי "הדוח מבקש לתאר את מערכות הדינים השונות שחלות על ישראלים ופלסטינים בגדה המערבית, תמונה שהנה חלק מהמציאות המורכבת, העובדתית והמשפטית של הגדה המערבית. יחד עם זאת, בניגוד לתמונה שמנסה הדוח לצייר, ההבדלים בין מערכות הדינים אינם תוצר של מניעים פסולים וניסיון ליצירת הפליה מכוונת, אלא נובעים מטעמים ענייניים הנובעים מהמצב הביטחוני והמעמד המשפטי השונה בין ישראל לגדה המערבית, ומהצורך ליצור איזון בין אחריותו של המפקד הצבאי לשמירה על ביטחון הגדה המערבית לבן צרכיה של האוכלוסייה המקומית וחובותיו של המפקד הצבאי כלפיה מכוח הדין הבין לאומי".

עוד נמסר כי "לעתים איזון זה מחייב החלת מערכת נורמות שונה, בין אם בשל קיומן של מסגרות נורמטיביות שונות החלות במקביל על אותם אנשים או אותה סיטואציה ובין אם בשל מצב עובדתי שונה בעת החלת אותן הנורמות על אוכלוסיות שונות. כמו בכל מערכת, גם במערכת הדינים המורכבת והמסועפת החלה בגדה המערבית ניתן לאתר פגמים וכשלים הראויים לתיקון. המפקד הצבאי, בשיתוף עם כלל הגורמים הפועלים בשטח, יחד עם משרד המשפטים, פועלים ללא לאות לשיפור מתמיד של תחיקת הביטחון ושל המדיניות הנהוגה, בין היתר באמצעות שיח שוטף ומתמיד מול ארגוני זכויות האדם הפועלים בגדה המערבית".

לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully