וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בקרוב חברות הביטוח יוכלו לדעת מתי אתם משקרים?

19.11.2014 / 14:05

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מעלה כי באמצעות ניתוח כתב היד ניתן לזהות הצהרה בריאותית כוזבת. הניתוח מתבצע על ידי מערכת ממוחשבת שנרשמה כפטנט. "גם רופא בעל ידע רב מתקשה לגלות הונאה רפואית"

מערכת ממוחשבת שתגלה מי משקר לחברת הביטוח  נובמבר 2014. אוניברסיטת חיפה,
בקרוב עשויות חברות ביטוח להשתמש במכשיר/אוניברסיטת חיפה

מחקר שנערך במשך ארבע שנים באוניברסיטת חיפה ופורסם לפני כחמישה חודשים גילה כי ניתן לזהות מתי אנו מספקים מידע כוזב לגבי מצבנו הבריאותי, וזאת באמצעות ניתוח כתב היד שלנו. ניתוח כתב היד נעשה על ידי מערכת ממוחשבת להערכת תהליך הכתיבה, שפותחה על ידי פרופ' שרה רוזנבלום מאוניברסיטת חיפה. לאחרונה המערכת נרשמה כפטנט מוכר ועשויה לשמש חברות ביטוח שונות במשק.

הונאות רפואיות נועדו לשם רישום ימי מחלה או לקבלת פיצוי מחברות הביטוח. ההערכה היא כי העלויות הכספיות לחברות ביטוחי הבריאות בארצות הברית בעקבות דיווחים כוזבים של מבוטחים נאמד בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. לפני כמה שנים ביצעה פרופ' רוזנבלום יחד עם ד"ר גיל לוריא מחקר פיילוט למערכת הכתיבה הממוחשבת, שבו הם מצאו שניתן לזהות באופן כללי כתיבת דברי אמת ושקר. במחקר הנוכחי, שבו השתתף חוקר נוסף, ד"ר אלון כהנא, התמקדו החוקרים בבדיקת אמינותו של מידע רפואי ספציפי.

עוד בוואלה! חדשות:
פצועי הפיגוע מתאוששים: "יש עוד דרך לעשות"
הצעה: לשלול תושבות לערביי מזרח ירושלים שהורשעו בטרור
עובד זר וחולה סופני מוחזק במעצר - אף שביקש לשוב לארצו

במחקר השתתפה קבוצת מדגם שכללה 98 נבדקים. הם התבקשו לכתוב שתי פסקאות על מצבם הבריאותי. בפסקה הראשונה תיארו הנבדקים את מצבם הבריאותי האמיתי ובפסקה השנייה המציאו הנבדקים סימפטומים רפואיים שקריים. את הפסקאות הללו כתבו הנבדקים בערכת הכתיבה הממוחשבת, שפותחה על ידי פרופ' רוזנבלום.

המערכת מאפשרת לקבל נתונים שונים על הכותב, כמו מידת הלחץ שהוא מפעיל על הדף, קצב ומהירות הכתיבה, משך הזמן וכמות הפעמים שהעט נמצא באוויר לעומת משך הזמן ומספר הפעמים שהוא על הנייר וגודל האותיות. באמצעות ניתוח הנתונים הללו המערכת זיהתה מתי הנבדקים כתבו דבר אמת ומתי שיקרו. החוקרים גילו כי הלחץ שהפעילו הנבדקים על הדף בעת כתיבת הסימפטומים השקריים היה גבוה מאשר בעת כתיבת מצבם הרפואי האמיתי.

עוד מצאו החוקרים, כי סדירות משיכת היד בעת כתיבת דברי השקר, שהתבטאה בגובה ובעובי של האותיות, הייתה שונה באופן משמעותי מאשר כתיבת דברי האמת. כמו כן, נמצאו פערים בממדי הזמן, המרחב והלחץ של שהופעל בזמן הכתיבה השקרית. החוקרים אף הצליחו לחלק את סוגי כתבי היד לפרופילים מובחנים יותר, דוגמת כתב קטן מאוד או כתב יד גדול, ולמצוא הבדלים נוספים ומעמיקים יותר הקשורים לכל פרופיל כתיבה.

השקר יוצר עומס קוגניטיבי במוח

לדברי החוקרים, כשאדם כותב דבר שקר נוצר עומס קוגניטיבי במוח. עומס זה יוצר תחרות על משאבים במוח ולכן נפגעות פעולות אותן אנו עושים בדרך כלל באופן אוטומטי, כמו כתיבה. הם הוסיפו כי במחקר הנוכחי נמצא ש"בתנאי מעבדה" כתיבת מידע רפואי כוזב יוצר עומס קוגניטיבי שמאפשר למערכת הממוחשבת לזהות את השינוי בכתב היד, ויש להניח שבסביבה אמיתית, ומול הצורך לשקר לרופא, העומס הקוגניטיבי אף יגדל.

"גם רופא שהינו בעל ידע רב מתקשה לגלות הונאה רפואית כאשר עומד מולו חולה המציג בפניו סימפטומים שקריים", הסבירו החוקרים. "לכן הרופאים מנסים לפתח לעצמם כלים לפתרון הבעיה, בהצלחה מאוד מוגבלת". לטענתם, "ערכת הכתיבה מאפשרת מכשיר בדיקה בלתי פולשני ופשוט. למרות ההתפתחות הטכנולוגית כתב היד הוא עדיין האמצעי הנפוץ ביותר לתקשורת יום-יומית ואנו רואים בצורה ברורה שלכל אדם יש סגנון כתיבה משלו".

"הממצאים שלנו ", הסביר ד"ר לוריא, "יכולים להעניק למערכת הבריאות ולחברות הביטוח כלי שבעזרתו ניתן יהיה לגלות הונאות רפואיות בצורה די פשוטה, וללא צורך במכשירים פולשניים כדוגמת הפוליגרף שמנסה לזהות שינויים פיזיולוגיים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully