בעקבות המתיחות הגואה בין יהודים ופלסטינים בישראל, ניסח ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר קווי פעולה שנועדו למנוע הסלמה. צריך להתריע, כי יישום קווי הפעולה לא ישנה את מהלך האירועים במקרה הטוב, או יעודד את ההסלמה במקרה הרע. לפיכך, נדרש סיבוב פרסה במדיניות הממשלה, להתמודדות עם המשבר הנוכחי. גם הפגישה עם המלך עבדאללה הירדני וג'ון קרי בירדן ספק אם ירגיעו את המתח.
נתניהו הודיע כי בכוונתו, בין השאר, לתגבר את כוחות הביטחון ברחבי הארץ, להרוס בתי מחבלים, לקנוס הורים של ילדים שיידו אבנים ולהוציא מחוץ לחוק גורמים מתסיסים בירושלים. בדרך זו ביקשה הממשלה לדכא את מה שכונה "ההסלמה וההתססה". אכן, פעולות של אכיפה וענישה הן הכרחיות, נוכח הופעת מקרי אלימות בימים האחרונים. אולם הציפייה כי אלו ירתיעו את הציבור הפלסטיני מלפעול באלימות, היא מוטעית.
ההתמודדות עם כל בעיה חברתית מחייבת לזהות תחילה את הגורמים, שהיו הסיבות להופעתה. רק דרך ההשפעה על גורמים אלה ניתן לשנות את תמונת המצב. נראה, כי לאחרונה מתגברת התחושה של פלסטינים אזרחי ישראל, שכוחות הביטחון פועלים נגדם ולא מייצגים אותם וכי הממשלה רואה בהם אזרחים שנאמנותם מוטלת בספק ושניתן לוותר עליהם במסגרת הסכם שלום. אם נוסיף לכך את תחושות הקיפוח כתוצאה מאפליה מתמשכת, ביזוי הנרטיב הלאומי שלהם על ידי המדינה והיעדר תקווה לשינוי המצב, נקבל חבית חומר נפץ, שכל ניצוץ עלול להבעיר אותה. מדיניות האכיפה והענישה אינה מתייחסת אל גורמים אלה כלל, לפיכך השפעתה על הלוך הרוחות תהיה, אם בכלל, שולית.
במקום זאת, ניתן לפעול בשני מישורים מרכזיים, הקשורים זה בזה: הגברת תחושת השייכות בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל במישור הרגשי-סמלי וקידום שוויון הזדמנויות ושוויון בפני רשויות השלטון במישור המעשי.
לצורך קידום המישור הרגשי-סמלי, מתוך הבנה כי מקרי האלימות משקפים מצוקה הולכת וגוברת, יכול ראש הממשלה לשבת יחד עם נציגי הציבור הפלסטיני בישראל ולדון עמם, כראשון בין שווים, בקשיים ובדרכי ההתמודדות. ראוי שפלסטינים אזרחי מדינת ישראל, ירגישו רצויים ושייכים במדינתם שהיא מולדתם. ראוי גם להקנות מקום מכובד ומרכזי לנרטיב הפלסטיני באשר להקמתה ואופייה של מדינת ישראל - מדינה ליברלית חזקה שיכולה לאפשר בולטות במרחב הציבורי גם לנרטיב שאינו ההגמוני.
במישור המעשי, ניתן לפעול להגברת את שוויון ההזדמנויות והשוויון בפני רשויות השלטון. ההחלטה על הקמת עיר ערבית ראשונה בגליל המערבי היא צעד ראשון בכיוון הנכון. גם חיזוק התשתית התחבורתית המתקדמת לפריפריה על ידי ממשלת נתניהו היא חשובה ועשויה לתרום להשגת מטרה זו. עדיין, האוכלוסייה הערבית בישראל מופלית לרעה בתחומי חיים מגוונים: הם זוכים לתת-ייצוג בשירות הציבורי ובענף ההיי-טק, תכניות מתאר אינן מקודמות בישובים ערביים, תלמידים ערבים זוכים לפחות שעות לימוד בהשוואה לתלמידים יהודים, מה שמתבטא גם בשיעורי אבטלה ועוני גבוהים ביחס לאוכלוסייה היהודית. קידום מדיניות להגברת השוויון עשויה לאותת לאוכלוסייה זו, כי יש מקום לתקווה לעתיד טוב יותר, ולהרגיע את הרוחות.
ניתן למנף את המשבר הנוכחי לכדי הזדמנות. לצורך כך, נדרש כאמור סיבוב פרסה במדיניות הממשלה, להתמודדות עם המשבר הנוכחי. במקום מיקוד במניעת אירועים שליליים, יש להתמקד בקידום מדיניות חיובית. מדיניות כזו תוכל לקדם את מה שפרופ' סמי סמוחה תיאר כתהליכי פוליטיזציה, במקום תהליכי הקצנה.
ד"ר צברלינג הוא פסיכולוג חברתי מהמרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו op-ed@walla.net.il