משרד החינוך השיק בשנה שעברה פיילוט למידה באמצעות טאבלטים שבמסגרתו הומרו חומרי לימוד לספרים דיגיטליים. הנחלת הפיילוט בבתי הספר מותנית בהסכמה של ההורים לאור ההשתפות העצמית ברכישת המכשירים, אשר הוצעו בעלות מוזלת באמצעות מכרז שקיימה כל רשות מקומית בנפרד. מאחר ומדובר בציוד לימודי שאינו חלק מתכנית הלימודים, התשלום בעדו נגבה תחת סעיף "רכישה מרצון" - דבר המאפשר לכל בית ספר, בכפוף להסכמת הרוב המוחלט של ההורים, לרכוש עבור התלמידים ציוד לימודי במרוכז בכדי להוזיל עלויות, כאשר בבתי ספר יסודיים הגובה המירבי הוא 250 שקל. אלא שלפי עדויות של הורים שילדיהם משתתפים בפיילוט, בפועל, עלות מחשבי הלוח הסתכמה באלפי שקלים.
"הייתה פה תחושה של שיווק אגרסיבי, כאילו המוצר 'נגמר' והילדים לא יוכלו ללמוד יותר", סיפרה ברכת קלמנשטיין-לוי, אם לתאומים בכיתה ה' מהוד השרון. לטענתה, המחיר שנאלצה לשלם על הטאבלט גבוה בהרבה ממה שהצהיר משרד החינוך והסתכם ב-1,300 שקלים. "עבורי זה כפול כי יש לי תאומים. זה מכשיר מאוד יקר ואני לא בעד שילד יסתובב עם הטאבלט הכי יקר, בטח שלא במציאות הכלכלית שאנחנו נמצאים בה היום".
החל משנת הלימודים הנוכחית משתתפים בפרויקט 200 בתי ספר. בהוד השרון, לדוגמא, הצטרפו לפיילוט ארבעה בתי ספר יסודיים. ההורים טוענים כי הליך המכירה יצא לפועל במהירות וברשלנות, מבלי שהם נתנו את הסכמתם בכתב או שנאמר להם כי הם רשאים לסרב לפרויקט, ומבלי שהוצגו להם חלופות לרכישת המכשירים.
עוד כתבות בנושא חינוך:
"את תמותי": איומים על חיי מנהלת יסודי בשל עבודת ערבים
האם בקרוב יוזלו משלחות התיכונים לפולין?
הלמ"ס: עלייה בשיעור הערבים הנרשמים למוסדות האקדמיים
"המורה אמרה למי שמסיים את המטלות שיישחק בטאבלט"
מלבד השיקול הכלכלי והמחירים הגבוהים שנאלצו ההורים לשלם, גם השיקול הבריאותי של חשיפה לקרינה וההשלכות הבריאותיות מצפייה ממושכת במסכי מחשב גרם להורים רבים להתנגד לפרויקט. "זה לתת לילד בן עשר להיות שש שעות מול מסך, ואחר הצהריים ניתנים לו עוד שיעורי בית מול המסך", הוסיפה קלמנשטיין-לוי "זה בית ספר שעשה לילדים לפני שנה הרצאה על מקסימום שעתיים של ישיבה מול מסך ביום. אותו בית ספר דוחף להם חודשיים לאחר מכן טאבלטים לאורך שעות היום".
היא התייחסה גם להיבטים החינוכיים-ערכיים שבהתנגדותה להכנסת הטאבלטים לכיתות. "אתמול אחת האימהות סיפרה שהמורה בשיעור אמרה למי שמסיים את המטלות שלו שיכנס למשחקים בטאבלט. זה מטורף. כל מה שאנחנו כהורים נלחמים עליו הוא שלא יגדל לנו דור של מסכים שמתקשרים באימיילים ושיפתחו את הדמיון ויקראו ספרים. עכשיו תקעו להם טאבלט עם כל האפליקציות ואינטרנט חופשי". קלמנשטיין-לוי הדגישה כי רוב הילדים לא מודעים לסכנות שברשת וכי קיימות סכנות רבות בגלישה חופשית במחשבי הלוח. "אנחנו קבוצה לא קטנה של הורים שחושב ככה, אבל אף אחד לא שומע את המתנגדים, אמרו לנו שאנו חייבים להשתתף בפרויקט".
בתחילת החודש שלחו כמה הורים המתנגדים לפרויקט באחד מבתי הספר בהוד השרון מכתב ליו"ר ועדת החינוך, עמרם מצנע, בו העלו טיעונים אידיאולוגיים להתנגדותם לפרויקט. לטענתם, נוצרת אפליה בין תלמידים שיכולים לרכוש את הטאבלט לבין כאלה שלא יכולים לרכוש אותו. "כיום, אנחנו מצויים אחרי הליך מכירה בארבעה בתי ספר. בשלושה מהם רכשו מרבית ההורים את מכשירי הטאבלט ואלו שלא רכשו נשלחים לכיתות הלימוד מצוידים בספרים", התלוננו ההורים במכתב. "משמע, שבפועל בכיתות מתקיימת למידה מעורבת - מרבית הילדים לומדים באמצעות טאבלטים ומיעוט באמצעות ספרי לימוד, וזאת בניגוד לעקרון השוויון ולנהלי משרד החינוך"
רק לאחר שפנו לכל הגורמים המוסכמים במשרד החינוך נמסר להורים כי הם אינם חייבים לקנות דווקא את המכשיר המוצע וכי ניתן להשתמש גם בטאבלטים אחרים, כל עוד הם מותאמים לרשת בית הספר. עם זאת, גרעין קשה של הורים עדיין נותר בהתנגדותו.
בבת-ים נדרשים כיום הטאבלטים בכל החטיבות התחתונות. הפיילוט מתקיים בעיר זו השנה הרביעית והוא פרי יוזמה של ראש העיר, אליה חבר משרד החינוך שהעניק לו תשתית פדגוגית. ההורים בעיר מעלים טיעונים דומים לאלו של ההורים בהוד השרון ואף מוסיפים תלונות נוספות. "כל הפרויקט לא תוכנן מראש ולא בוצע על ידי אנשי מקצוע מתחום האלקטרוניקה או החשמל", אמר צביקה כספי, חבר ועד ההורים העירוני בבת ים. "למה אני חייב לקנות טאבלט ב-1,350 שקלים וגם צריך כל שנה לטעון את הספרים הדיגיטליים ב-350 שקלים?", תהה.
כספי הוסיף כי "מכריחים אותך לעשות ביטוח יקר שלא נותן כלום בתמורה. זאת רמאות אחת גדולה. אם המסך מתקלקל לא נותנים לנו מכשיר חלופי ולא נוקבים בתאריך מתי מחזירים אותו. בשנה שעברה לאחד התלמידים התקלקל המסך ולקח חודש וחצי עד שהחזירו אותו. בינתיים לא היה לו איך ללמוד".
כספי העלה גם את סוגיית הקרינה וציין כי גם בבת ים לא העמידו בפני ההורים אלטרנטיבות אחרות לרכישה. "בשנה שעברה העירייה הכתיבה להורים טאבלט מסוים כאשר הספק הוא חבר של ראש העיר לחיאני. השנה, בגלל לחץ של ההורים, הספק הוחלף. בעירייה הכתיבו לנו את התנאים מבלי לספר לנו שאפשר גם להשתמש בטאבלטים אחרים. השנה הודיעו לנו שאפשר להשתמש בספרים אבל חלק גדול מחומרי הלימוד קיים רק בטבלטים. אנחנו עושים ניסיונות כבירים לעצור את הפרויקט הזה ולמצוא מוצר שהוא מספיק טוב אבל כרגע העירייה לא מוצאת לנכון לשתף אתנו פעולה".
דיון בוועדת החינוך בכנסת בנושא יתקיים בזמן הקרוב אך בני הזוג קלמנשטיין-לוי לא הסתפקו בכך ושלחו מכתב באמצעות עו"ד מיכל שקד עבור שר החינוך וראש עיריית הוד השרון, בדרישה כי יוציאו את ילדיהם מהפרויקט. "ההפרטה המטורפת שמתרחשת פה, בה כל עיר עושה מה שהיא רוצה, והעובדה שמשרד החינוך לא אוכף את ההנחיות שהוא עצמו קבע (סעיף "רכישה מרצון"), זאת שערוריה", אמרה קלמנשטיין-לוי. "משרד החינוך מנסה למכור לי מוצר צריכה שאני לא מעוניינת בו באמצעות הילד שלי, איפה נשמע דבר כזה? זה יצר נתק וסכסוך בין ההורים והילדים שחוזרים הביתה בוכים למה להם יש טאבלטים ולנו אין".
"מעולם לא חוייב אף תלמיד לרכוש טאבלט"
במשרד החינוך מבהירים כי רמת המחיר נקבעת על-פי מכרז שעורכת כל רשות מקומית בנפרד ועל סמך קריטריונים שהגדיר משרד החינוך וכי לא קיימת הנחייה של המשרד לגבי סוג טאבלט מסוים. כמו כן, מציינים במשרד החינוך כי "כל רשות מקומית מתוקצבת ב-240 אלף שקלים עבור כל בית-ספר שמופעלת בו תוכנית התקשוב, מהם מאה אלף שקלים מוקצים לכל בית ספר לטובת רכישת טאבלטים עבור תלמידים שלהוריהם אין אפשרות כלכלית לרכושם". במשרד הסבירו כי במקרה של הוד השרון, התקצוב בשווי 75 אלף שקלים הועבר לתשתית הכיתה המתוקשבת ולא עבור רכישת טאבלטים לתלמידים. "יחד עם זאת, המשרד מסייע במתן פתרונות ממחושבים חלופיים לתלמידים אשר הוריהם לא השתתפו ביוזמת הרשות לרכישת טאבלטים", הוסיפו.
מעיריית הוד השרון נמסר בתגובה: "הפרויקט לווה ונתמך מתחילתו על ידי משרד החינוך ונציגי ועד ההורים היישובי בעיר אשר לקחו חלק פעיל בבניית התוכנית. לתלמידים המשתתפים בפרויקט ניתנה האפשרות לרכוש טאבלט בתנאים מיוחדים, או להביא טאבלט קיים מהבית. העירייה רכשה מראש מכשירי טאבלט לאותם התלמידים אשר ידם אינה משגת ואינם יכולים לרכוש את המכשיר. לגבי אותו קומץ תלמידים שהוריהם החליטו מסיבות אידיאולוגיות שלא לרכוש מכשירי טאבלט מעמידה העירייה ציוד קצה בבתי הספר על מנת שיוכלו להשתתף בכל הפעילויות המבוצעות בכיתה. לא בכדי רוב מוחלט של הורי התלמידים (למעלה מ-92%) החליטו לרכוש את מכשירי הטאבלט ולהשתתף ולתמוך בפרויקט. אנו בטוחים כי תוכנית הלמידה המתקדמת תעניק לילדנו ולצוותי ההוראה חוויה לימודית משמעותית".
תגובת עיריית בת ים: "מערכת החינוך בחטיבות העליונות בבת ים מבוססת בין היתר על הטמעת השימוש בטאבלטים ובטכנולוגיה מתקדמת, הנעשית בשיתוף מלא עם ההורים, החברים בועדת ההיגוי. עם זאת, מעולם לא חוייב אף תלמיד שלא רצה לרכוש טאבלט או ללמוד באמצעותו. הטאבלטים שהעירייה מציעה נבחרים במכרז ונמכרים במחיר נמוך מהמחיר בשוק, ואולם ההורים אינם מחויבים לרכוש אותם ורשאים לרכוש מכשירים חלופיים שהם בוחרים. פרויקט הטאבלטים הוא פרויקט דגל שתוצאותיו מדהימות. עיריית בת ים גאה בתלמידיה, מוריה, הוריה ובמערכת החינוך שלה, שהיא מהטובות והמובילות בישראל. נוסיף, כי המידע המוצג בכתבה הועבר על ידי גורמים בעלי אינטרסים שמציגים תמונת מציאות שקרית".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com