בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (חמישי) חמש שנות מאסר בפועל על "האב המטלטל", גבר בשנות ה-40 לחייו ממרכז הארץ שהורשע לפני כחודשיים בהריגת בנו בן ארבעת החודשים ובהתעללות באחותו התאומה. השופט הטיל על האב חמש שנות מאסר בגין הריגה, ושנה וחצי מאסר בגין התעללות, וקבע כי העונשים יינשאו במקביל. כמו כן, נקבעה לאב שנת מאסר על תנאי. מדובר בעונש קל יחסית לזה שביקשה הפרקליטות - שש עד עשר שנים לכל הפחות על עבירת ההריגה ועל טלטול בתו וגרימת החבלה בין חמש לשמונה שנות מאסר נוספות על כל אחת מן העבירות. בתום הדיון פרץ האב בבכי.
"חיי אדם הם ערך עליון והשמירה עליהם מחויבת התערבות מצד בית המשפט", הדגיש השופט צבי גורפינקל בדיון. "בית המשפט ער לכך שאף אב לא יהיה מוכן להודות בגרימת מותו של בנו הפעוט ולקבל על עצמו אחריות על התעמרות בילדיו הפעוטים, הגובלת בהתעללות. לכן אין להתרשם מהכחשותיו התכופות של הנאשם בביצוע המעשים".
כמו כן, מתח השופט ביקורת על האב בשל העובדה שניסה להשפיע על החלטת בית המשפט באמצעות ראיונות לתקשורת. לדבריו, הוא ניהל "מסע שיטתי" על מנת להצדיק את עצמו בעיני הציבור, "ואולי גם בעיני עצמו", אולם לא השפיע לדבריו על בית המשפט. "בית המשפט יפעל על פי אמות מידה משפטיות ולא על פי רכשי לב הציבור או אמונתו של הציבור בנכונות הכחשתו של הנאשם. בית המשפט ינהל את המשפט בבית המשפט ולא במערכות העיתונים ובאולפני הטלוויזיה", הוא הדגיש.
התובע, עו"ד איתי פרוסט, אמר כי זוהי הפעם הראשונה שבה תסמונת הילד המטולטל מאומצת בפסיקה הישראלית. סנגורו של האב ביקש לעכב את מועד כניסתו לכלא על מנת לאפשר לו להגיש ערעור על גזר הדין. נציג הפרקליטות הסכים לדחייה.
עוד על פרשת "האב המטלטל":
"האב המטלטל" הורשע בהריגה: "הפגיעה נגרמה מחבלה"
אם התאומים שטולטלו: בעלי נענע הבן בחוסר סבלנות
דיון בפרשת טלטול התאומים: "האב מסור, לא חטא"
בהכרעת הדין קבע השופט כי האב אחראי למותו של בנו ולחבלותיה של בתו אשר התאוששה לאחר אשפוז ארוך. גורפינקל קיבל את עמדת הפרקליטות על סמך חוות דעת רפואיות שקבעו כי הפגיעות בילדים נגרמו מטלטול ולא ממום גנטי כפי שטען האב. "אינני מקבל את חוות דעת ההגנה", אמר השופט כאשר הוקראה הכרעת הדין. "חוות הדעת של מומחה ההגנה לא הייתה מבוססת על עיון בתיקים הרפואיים". הוא הוסיף כי עדותה של ד"ר גיבס, הפתולוגית שביצעה את הנתיחה שלאחר המוות, הייתה מהימנה. "אני יכול לקבוע כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מטלטול וחבלה", פסק.
תחילת הפרשה בחודש ינואר 2012, אז התייצבו ההורים עם ילדיהם בבית החולים שיבא בתל השומר. השניים היו במצב קשה וסבלו מחבלות, הוריהם סיפרו שכך מצאו אותם. בשל התסמינים של השניים, חשדו הרופאים שמדובר בחבלה שמקורה איננה בתאונה. בדיקת CT הראתה שהתינוקות סובלים משברים בצלעות ומדימומים תת-מוחיים, ואחד מהם מת כעבור שבוע.
תחילה נחשדה בטלטול גם אמם של התאומים, אולם בהמשך הוסר החשד והחשדות התמקדו באב שטען לאורך כל הדרך כי הפגיעות שנמצאו בילדיו הם תוצאה של מום גנטי. כבר במהלך השבעה ניסו השוטרים לגרום לאב להודות שפגע בילדיו, אולם הוא לא נשבר.
בדצמבר 2012, לאחר שבפרקליטות מחוז תל אביב הצטיידו בחוות דעת רפואיות, הוגש נגד האב כתב אישום שתיאר כיצד הוא תקף את התינוקת הפעוטה כשאחז אותה בכוח בחזה, בזרועות ובשוקיים והפעיל לחץ על בית החזה של בנו, טלטל אותו ואף חבט בו בראשו. באישום נכתב כי מכות אלה גרמו לאובדן הכרה של התינוק בתוך זמן קצר. מומחים מטעם התביעה אמרו שמדובר בחבלות שמקורן בתקיפה, ומנגד, טענו מומחי ההגנה כי מקורן ב"רככת עצמות" מחלה גנטית שממנה סבלו הילדים, המחלישה את העצמות בשל מחסור חמור בוויטמין D.
האב, באמצעות פרקליטו עו"ד ירום הלוי, דחה את האישום בהריגה. עו"ד הלוי הציג בפני בית המשפט את חוות דעתם של מומחים מחוץ לארץ על מנת להוכיח שלא מדובר בחבלה מכוונת. לפי חוות הדעת שהציג, הילדים לא סבלו משברים בראשם והדימומים בגופם לא נוצרו מטראומה או מאלימות, אלא מקרישי דם (פקקת ורידית). חוות הדעת כללה גם דברים חיוביים שאמרה האם על האב (השניים גרושים כיום - ג"ג) וביקש להתחשב בו במתן העונש.
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com