שנה אחרי שנלחמה על חייה – הביאה לעולם תינוקת

נידייאן קונטרו בת ה-34 סבלה מכאבי ראש, ועד מהרה התגלה שהיא סובלת מדימום מוחי נדיר. אחרי שורת סיבוכים וטיפולים, היא שבה השבוע לבית החולים בנסיבות משמחות. "יוצאים עם חיים חדשים"

28/10/2014
נידייאן קונטרו, שנאבקה על חייה בשל דימום מוחי, עם בעלה עמית גליקמן והתינוקת החדשה שלהם, אוקטובר 2014. דוברות רמב"ם,
נידייאן קונטרו עם בעלה עמית גליקמן והתינוקת החדשה שלהם(צילום: דוברות רמב"ם)

לפני קצת יותר משנה נאבקה על חייה נידייאן קונטרו, בת 34 מחיפה, בחדר הצנתורים בבית החולים רמב"ם בעיר לאחר שהתגלה דימום במוחה. בשבוע שעבר היא הגיעה לבית החולים בנסיבות שונות לחלוטין – במרחק קומה אחת בלבד מהמקום שבו טופלה היא הביאה לעולם את בתה השנייה.

קונטרו נולדה בקולומביה ושם הכירה את עמית גליקמן, היום בן 38, שטייל בדרום אמריקה טיול של אחרי הצבא. השניים נישאו ועברו לישראל. נידייאן החלה לעבוד כסייעת לגננת, ולפני שנתיים וחצי נולדה בתם הבכורה, עלמה. לפני כ-13 חודשים חייה התהפכו עליה: בעת שהתארגנה ליום עבודה, היא חשה בכאב ראש חד, "כאילו משהו נפל עליי ופתח לי את הראש", שחזרה נידייאן.

בעצת בעלה, החליטה נידייאן לשכב ולנוח עד שיעבור הכאב, אולם משזה רק הלך והחמיר, החליטו בני הזוג להתפנות לבית החולים הסמוך לביתם. הרופאים ערכו לנידייאן בדיקות שונות, אך אלו לא העלו דבר. בכל זאת, בהתבסס על תיאורי הכאב שלה, החליטו הרופאים לערוך בדיקה אחת אחרונה – ניקור מותני – וזו העלתה חשד לדימום מוחי.

עוד ידיעות בריאות:
"מגמה מדאיגה": פחות מיטות אשפוז לנפש בבתי החולים
סכסוך עבודה ב"הדסה"; מנהל המיון בעין כרם התפטר
חשש: נזק בלתי הפיך לתינוקת שאושפזה אחרי לידת בית

תומכן מתכתי זעיר הוכנס אל העורק שלה כדי לחסום את זרימת הדם(צילום: ShutterStock)

מרגע הגילוי החל למעשה מרוץ נגד השעון, שבמהלכו כל שנייה הייתה קריטית. היא הובהלה לרמב"ם, שבו ישנם מחלקת נוירוכירורגיה ומצנתר המוח היחיד בצפון הארץ. כאשר הגיעה לרמב"ם נערכו לנידייאן בדיקות נוספות, ואלה אישרו כי היא אכן סובלת מדימום מוחי תת-עכבישי, הנגרם ממפרצת בעורק של גזע המוח.

לדברי ד"ר יעקב אמסלם, מנהל היחידה לניורורדיולוגיה פולשנית ברמב"ם, מדובר בסיבוך נדיר לאישה בגיל כה צעיר. "הנתונים מצביעים על 1%-2% באוכלוסייה שעלולים לפתח מפרצת במוח. לרוב הבעיה מתגלה בבני 50 או 60 ומעלה", הסביר ד"ר אמסלם. לדבריו עיקר הבעיה נובע מהעובדה שמדובר ב"רוצח שקט". "לרוב אין סימפטומים עד שמתפתח הדימום המוחי. חצי מהמטופלים כלל לא מספיק עם להגיע לבית החולים. רק 10%-20% מגיעים לטיפול רפואי במצב המוגדר 'דרגה 1', כלומר בהכרה וכשהם סובלים מכאבי ראש, כמו נידייאן".

כדי להתמקד בטיפול המתאים עבור נידייאן, ביצע ד"ר אמסלם צנתור אבחנתי, שחשף את מיקומה הבעייתי של המפרצת וכן אתגר טיפולי נוסף: גודל המפרצת היה קטן מאוד – 1.5 מילימטרים. בגלל המיקום המסוכן לא ניתן היה לנתח, ובגלל גודל המפרצת נפסלה שיטה שמרנית של טיפול בסלילים, שכן הם גדולים מדי במקרה הזה. לבסוף הוחלט לעשות שימוש בתומכן (סטנט) מתכתי המוחדר אל העורק על מנת לחסום את זרימת הדם אל המפרצת.

אלא שאז נתקל הצוות בבעיה נוספת: כדי לבצע את הטיפול, יש לתת למטופל מדללי דם, אולם מאחר שנידייאן סבלה מדימום במוח, פתרון זה יכול היה להחמיר את הבעיה. בלית ברירה היא אושפזה במשך ארבעה ימים במחלקה לטיפול נמרץ במטרה להתרחק מאירוע הדימום הראשוני ולתת למוח זמן להירגע, זמן שבמהלכו היא הייתה בסכנה של התרחבות המפרצת, שהייתה עלולה לגרום למותה. כעבור ארבעה ימים היא קיבלה מדללי דם והוכנסה לחדר הצנתורים, ושם הוכנס תומכן מתכתי זעיר אל העורק שלה כדי לחסום את זרימת הדם למפרצת. לאחר הניתוח המשיך הצוות הרפואי לעקוב אחר מצבה של נידייאן, וכעבור שלושה חודשים נמצא כי המפרצת נסגרה.

עוד בוואלה!

5 מסלולים יפים באזור השרון שאפשר לעצור ולהכין את הקפה המושלם

בשיתוף יצרנית הקפה - קפה לנדוור

"כבר תכננו את הגרוע מכול"

כשבועיים אחר כך שוב קיבל הסיפור תפנית: בני הזוג התבשרו כי נידייאן בהיריון. "הרופאים הזהירו אותי כל הזמן לא להרות כל עוד יש סכנה שהמפרצת לא נסגרה", סיפרה נידייאן, "אף שהכול כבר היה בסדר וקיבלנו אישור מהרופא, כשגיליתי שאני בהיריון קצת חששתי. היה פחד ממה שזה יכול לעשות לגוף שלי, אבל מהר מאוד נכנסנו לשגרת ההיריון והחשש זז הצדה".

כשהיא מוגדרת כהיריון בסיכון, עברה נידייאן את תשעת החודשים האחרונים כשהיא מלווה ברופאיה ובטיפול תרופתי. בשבוע שעבר היא חזרה לרמב"ם כדי ללדת את בתה השנייה בניתוח קיסרי. "בפעם הראשונה פחדתי מאוד", שחזרה קונטרו. "הפעם מאוד התרגשתי והרגשתי בטוחה".

בעלה, עמית גליקמן, נזכר איך רק לפני קצת יותר משנה הוא ישב מחוץ לחדר הצנתורים, מרחק קצר מחדר הניתוחים שבו בוצע הניתוח הקיסרי: "היינו מפורקים אז. לא ידעתי אם היא תצא משם. כבר תכננו את הגרוע מכול. אין דרך לתאר איך זה מרגיש להגיע לכאן שוב, והפעם לצאת מכאן עם חיים חדשים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully