נשיא המדינה, ראובן ריבלין, השתתף היום (ראשון) בטקס הזיכרון לציון 58 שנה לטבח בכפר קאסם, בו נורו למוות 43 גברים, נשים וילדים מאש צה"ל, בשל העובדה שהפרו עוצר שעל מועד כניסתו לתוקף לא ידעו.
בפתח דבריו אמר ריבלין: "באתי לכאן היום כבן לעם היהודי, כנשיא מדינת ישראל, לעמוד בפניכם, משפחות הקורבנות והפצועים, ולכאוב את הזיכרון יחד אתכם". ריבלין הוסיף: "רגע נפשע היה בכפר קאסם, פרק חריג וקודר בתולדות היחסים בין הערבים והיהודים החיים כאן במדינת ישראל, שבצדק ובדין התנצלה עליו. גם אני כאן היום בא ואומר: פשע חמור נעשה כאן. זה פשע חמור שמעליו מתנוסס דגל שחור". בהמשך אמר ריבלין כי "עלינו להישיר מבט לאשר אירע. חובה עלינו ללמד את הדורות הבאים את הפרק הקשה הזה ואת לקחיו".
בדבריו התייחס ריבלין גם לאירועים האלימים שפרצו בירושלים בימים האחרונים:" איני יכול שלא לבטא את הזעזוע העמוק שאנו חשים היום כלפי הטרור והאלימות שמתרחשים בימים אלה במזרח הבירה ובכל חלקי הארץ. הרצח של הפעוטה חיה זיסל מזעזע ומחליא כל מי שלב אדם בו. הפיגוע הרצחני הוא כתם קשה נוסף בהיסטוריה הנוסף של הטרגדיה הישראלית-פלסטינית, זוהי טרגדיה שבתוכה חיים ונאבקים במשך יותר מ-150 שנה יהודים וערבים", הוסיף. הנשיא אמר כי הגיע עם כוונות של פיוס בין העמים: "הגעתי לכאן לא למרות מה שמתחולל בירושלים אלא דווקא על רקע הטרור והאלימות המשתוללים בה. באתי כדי לומר את המובן מאליו כי בימים שבהם יש כאלה המבקשים לסחוף את כולנו למערבולת של חורבן וכאב, גם המובן מאליו חייו להיאמר. באתי כדי להושיט יד אמיצה מתוך אמונה שידכם מושטת אליי ואל הציבור היהודי בחזרה".
ריבלין הוא הנשיא הראשון שמשתתף בטקס זיכרון לטבח. זאת, לאחר שב-2007 הנשיא פרס ביקר בעיר והביע צער על האירוע, אך לא השתתף בטקס. באופן מופגן בחרו בעיר שלא להניף את דגלי ישראל, ותלו לכבוד הנשיא דגלים שחורים, אותם הניפו בנתיב הנסיעה של פמלייתו. ריבלין משתתף בטקס כחלק מביקור הכולל גם ישיבת עבודה עם ראש העירייה, וכן סיור מקיף בכפר, לרבות בבית הספר המקומי ובאזור התעשייה.
עוד בוואלה! חדשות:
הבעיה האמיתית של האמריקנים היא לא עם יעלון | פרשנות
התאונה בנפאל: "יגאל החזיק לשירה את היד, ואז היא מתה"
הרב ליאור עוזב את קריית ארבע, יעבור למזרח ירושלים
הפסיקה התקדימית: "פקודה בלתי חוקית בעליל"
ב-29 באוקטובר 1956, לפני 58 שנה, אירע הטבח בכפר קאסם. בשל פתיחת מבצע קדש, הוטל עוצר על הכפרים הערביים באזור, שהיו סמוכים לגבול ירדן, ובהם כפר קאסם. מפקד החטיבה שהוצבה באזור, אלוף-משנה יששכר שדמי, החליט על דעת עצמו להקדים את שעת העוצר בארבע שעות, אך הודעה על כך נמסרה למוכתרים של הכפרים רק חצי שעה לפני כניסת העוצר לתוקפו. התושבים הערבים שעבדו מחוץ לכפריהם לא ידעו דבר על ההקדמה.
גדוד מג"ב בפיקודו של רב-סרן שמואל מלינקי, קיבל משימה לאכוף את העוצר בגזרה שבה היה הכפר. לדברי מלינקי, כששאל את שדמי כיצד לנהוג בתושבים שלא יודעים על קיום העוצר, השיב לו המח"ט: "אללה ירחמו" (בערבית: "אלוהים ירחם עליהם"). שדמי הכחיש בהמשך שאמר את הדברים. כשמלינקי תידרך אותם לקראת הפעולה, הוא העביר להם הוראות ברוח דומה. לדברי כמה קצינים, הוא הנחה אותם במפורש לירות על מנת להרוג בכל ערבי שימצא מחוץ לביתו.
למרות ההוראות, מרבית הקצינים לא פעלו בהתאם להנחיות הבעייתיות. כוח בפיקודו של סגן גבריאל דהאן, שהיה אחראי על כפר קאסם, עצר את הכפריים שחזרו לבתיהם מעבודתם, ירו למוות ב-43 מתושבי הכפר, בהם תשע נשים ו-17 ילדים ונערים, ופצעו 13 נוספים. למרות נסיונות הסתרה מצד הממשלה, האירוע נחשף לבסוף, ו-11 חיילים הועמדו לדין. בפסיקה היסטורית, המשמשת כעיקרון חשוב בדין הצבאי עד היום, קבע השופט בנימין הלוי כי החיילים צייתו ל"פקודה בלתי חוקית בעליל", לה היו אמורים לסרב, ומכאן שחלה עליהם עבירה פלילית. שמונה מהנאשמים הורשעו ונידונו לתקופות מאסר ממושכות, אך ריצו שנת מאסר אחת בלבד, באכסניה, וזוכו לאחריה על ידי הנשיא יצחק בן צבי.
(עדכון ראשון: 10:53)
