וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא שוויוני, לא מפתיע: אפליית נשים קיימת גם באקדמיה

מחקר של הרשות לקידום מעמד האישה מעלה כי אישה מאיישת רק חמישית מהמשרות הבכירות במוסדות האקדמיים. בראש הרשימה הלא מחמיאה: אוניברסיטת אריאל. "אין הבדל בין אפליה באוטובוס לזו באקדמיה"

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
שם הפער בין גברים לנשים בעמדות מפתח הוא הגדול ביותר. אוניברסיטת אריאל/מערכת וואלה, צילום מסך

מחקר מקיף שביצעה הרשות לקידום מעמד האישה בשנה האחרונה חושף כי נשים מצויות במיעוט מגדרי בתפקידי מפתח אקדמיים בישראל. לפי הממצאים, רק 22% מהן מאיישות עמדות ניהוליות, זאת לעומת רוב גברי מובהק של 78%.

המחקר בחן את אחוז הנשים במשרות בכירות, תוך שהוא מתבסס על איסוף נתוני חבר הנאמנים במוסדות להשכלה גבוהה. חבר הנאמנים הוא מוקד חשוב ורב השפעה, הממונה על בחירת הנשיא ונגיד המוסד האקדמי. חברי הוועד המנהל מהווים את הזרוע הביצועית, מתווים אסטרטגיה ומפקחים על המבנה הארגוני והנכסים.

בחמש מהאוניברסיטאות נמצא כי כמות הנשים המאיישות משרות בכירות דומה לממוצע הכללי: באוניברסיטה העברית קיימים 99 חברי נאמנים, לעומת רק 31 חברות (23.8%); גם באוניברסיטת תל-אביב המצב דומה, עם 117 נשים מול 368 גברים (24%); באוניברסיטת בן גוריון נמצא כי חבר הנאמנים מכיל 49 נשים מול 137 גברים (26%); באוניברסיטה הפתוחה 30 חברי נאמנים, ביניהם 11 נשים (27%). באוניברסיטת אריאל המצב אף גרוע מכך, כאשר מבין 183 חברי נאמנים, רק 21 נשים (11.5%). מאוניברסיטת חיפה לא נמסרו נתונים.

עוד וואלה!חינוך:
בדיקת וואלה!: האוניברסיטאות ממשיכות להפסיד למכללות
דפני ליף: הסטארט-אפ הבא יגיע דווקא מהחוג לספרות

גם במכללות המצב אינו שונה. במכללת ליפשיץ כל 14 חברי הנאמנים הינם גברים (0%). במכללת ספיר 41 חברי נאמנים, מתוכם 9 נשים (21%). במכללה האקדמית תל אביב-יפו מכהנים 71 חברי נאמנים, מתוכם 12 נשים (16%). במכללה האקדמית נתניה מכהנות בחבר הנאמנים 3 נשים בלבד מול 29 גברים (9%).

מוסדות אקדמיים אחרים בלטו לטובה. באקדמיית גורדון נרשם שוויון מגדרי, עם חבר נאמנים המכיל 14 גברים ו-14 נשים (50%). במכון וינגייט יושבים בחבר הנאמנים 5 נשים ו-6 גברים (45%), ובמרכז האקדמי ויצ"ו שבחיפה מהוות הנשים בחבר הנאמנים 47% .

"באקדמיה טרם הפנימו את עקרונות השוויון"

המחקר אף בחן מהן הסיבות לתת-ייצוג של נשים בעמדות מפתח באקדמיה, וזיהה את הצורך לתמרן בין משפחה לקריירה כאתגר מרכזי. בין שאר החסמים שנמצאו: דעות קדומות, דפוסי חשיבה מסורתיים, דימוי אתוס גברי ואפליה לא מודעת וכן חוסר מודעות לתופעה.

לאור הממצאים החמורים, פנתה למוסדות האקדמיים ורד סויד, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, והתריעה על הדרת נשים המנוגדת לחוק. "אם אנחנו יוצאים נגד הדרת נשים באוטובוסים ובמדרכות, לא ייתכן שהיא תתקיים במוקדי ההשכלה גבוהה", התייחסה סויד לדברים. "ועדיין, התמונה הנוכחית מעידה כי אלו טרם הפנימו את עקרונות השוויון".

הרשות לקידום מעמד האישה אף הודיעה כי תעניק אות השוויון המגדרי למוסדות האקדמיים שיפעלו לקידום ולשילוב נשים בעמדות מפתח. בנוסף, הקימה לשירותם מאגר מידע פוטנציאלי שיסייע באיתור המועמדות המתאימות.

הנתונים החדשים מצטרפים לסטטיסטיקה המעידה על מצבן העגום של נשים בעמדות מפתח, עם רק רבע מהפרופסוריות בדרגת חבר ו-14% מהפרופסוריות מן המניין. גם במוסדות המרכזיים במדינה הן מהוות מיעוט, עם 14.7% מהנבחרות למועצות המקומיות ו-25% חברות בבית המשפט העליון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully