שנת הלימודים האקדמית תשע"ה בפתח ונראה שהאוניברסיטאות שוב מפסידות בקרב מול המכללות: ההרשמה ללימודים אמנם עדיין בעיצומה, אך מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי מגמת הירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלל האוניברסיטאות נמשכת. באוניברסיטת בר אילן למשל, מסתמנת ירידה של כ-10% ברישום סטודנטים חדשים לתואר ראשון. על פי נתוני הרישום של האוניברסיטה, מסתמנת ירידה של כ-3,000 סטודנטים שילמדו תואר ראשון באוניברסיטה השנה. מספר הנרשמים לשנת הלימודים הזו עומד לפי שעה על 6,769 סטודנטים, לעומת אשתקד, שם נרשם נתון של 7,263 סטודנטים שנרשמו ללימודים עד שבוע לפני פתיחת השנה. המספר הזה האמיר לכעשרת אלפים סטודנטים לאחר פתיחת השנה.
"אנחנו עדיין רושמים סטודנטים וזה יימשך בחודש הקרוב כך שהנתונים ישתנו", הסבירה פרופסור מרים פאוסט, הרקטורית החדשה של אוניברסיטת בר אילן, "אבל הירידה הכללית נצפתה כבר לפני כמה שנים. גם הרקטור הקודם הראה גרפים שונים כבר ב-2009 שהצביעו על צפי פוטנציאל נמוך לסטודנטים צעירים בקבוצות היעד שלנו". את הירידה בכמות הסטודנטים מסבירה פאוסט בירידה בקהל חילונים ודתיים אל מול עלייה במספר החרדים והערבים, מגמה שלדבריה צפויה להימשך עד שנת 2025. אך זו לא הסיבה היחידה: "נפתח מספר עצום של מכללות - קרוב לשבעים - כך שהמספר ההולך וקטן של מועמדים פוטנציאליים מתחלק בין הרבה מאוד מוסדות והתחרות על לבם של המתמודדים מאוד גדולה, יש להם הרבה מאוד אופציות".
הרפורמה בפסיכומטרי: מי יהיה זכאי לפטור?
נתון נוסף הוא, כידוע, תנאי הקבלה הגבוהים משמעותית שדורשות האוניברסיטאות לעומת המכללות. גם רפורמת הפסיכומטרי שהוכרזה אתמול שתאפשר בקרוב למתעניינים בלימודים גבוהים במספר תחומי לימוד להירשם על סמך תעודות בגרות ללא צורך בבחינה הפסיכומטרית, לא צפויה לדעת פרופסור פאוסט לשנות את המגמה. "צריך לראות איך זה יתפתח כמובן", היא אומרת, "אבל עדיין תעודת הבגרות שתידרש בכניסה לאוניברסיטה תובענית יותר מתעודת הבגרות שתידרש במכללה ואז אם עומדת בפני התלמיד האופציה לשפר בגרויות או לא לעשות מאמץ גדול ולהיכנס למכללה, כמובן שיהיו כאלו שיעדיפו את האפשרות השנייה".
תופעה כלל ארצית
למעט הטכניון, ששומר לאורך השנים על מספר יציב של כמות הסטודנטים בתארים הראשונים (9,250 סטודנטים בממוצע), דילול כמות הסטודנטים באוניברסיטאות הינו תופעה כלל ארצית. פרופסור מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב היוצא, התריע כבר לפני חצי שנה במהלך כנס הוועדה ברמת גן כי תוך חמש שנים נראה באוניברסיטאות ירידה של 50 אלף סטודנטים בשל התחרות המרה עם המכללות, תחזית שמראה את אותותיה כבר בשיעור הנרשמים לתארים ראשונים השנה. האוניברסיטאות בארץ אמנם מדווחות על יציבות בכמות הנרשמים כהישג פרטי של כל אחת מהן, אבל בהשוואה לשנים קודמות, מדובר בכמות נמוכה משמעותית של סטודנטים שמימשו את הרשמתם ולמדו בפועל.
כך, למשל, באוניברסיטת בן גוריון נרשמו השנה עד כה 8,600 מועמדים לתואר ראשון לשנת הלימודים הקרובה, גידול של 300 נרשמים לעומת תשע"ד (8,300). אך בפועל, בשנה החולפת רק מחצית מהמספר הזה מימשו את הרישום ולבסוף למדו בשנה הראשונה לתואר הראשון רק 4,165 סטודנטים חדשים. גם באוניברסיטת תל אביב מתגאים השנה בנתון של כ-5,000 נרשמים לתואר הראשון ומספרים כי בשנה שעברה, נרשמה כמות זהה. עם זאת, בפועל הצטרפו רק 4,200 סטודנטים שמימשו את לימודיהם בשנה הראשונה לתואר הראשון. כמו כן, באותה שנה למדו בסך הכול 14,810 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, זאת לעומת 16,120 תלמידים לפני עשור (2004) - כלומר ירידה של יותר מ-8% בעשר שנים.
דירוג האוניברסיטאות: תל אביב עקפה את ירושלים
לעומת זאת, באוניברסיטת חיפה מדווחים דווקא על עלייה מינורית בין הנרשמים השנה לתואר ראשון: 9,100 סטודנטים נכון להיום בהם כ-3,000 נרשמים חדשים, לעומת 8,873 בשנה הקודמת בהם 2,882 שנרשמו לשנה ראשונה בתואר הראשון. באוניברסיטה חוגגים שיא של 18,300 סטודנטים שיחלו את לימודיהם בתשע"ה בשלושת התארים, אך 54% מהסטודנטים הינם בתארים מתקדמים (מוסמך ודוקטורט). גורמים באוניברסיטה מסבירים כי עוד לפני כשבע שנים הוחלט להעביר את הדגש לתחומי פיתוח מחקר ומשיכת סטודנטים לתארים מתקדמים, כתוצאה מהירידה הכללית בנרשמים לתארים ראשונים.
נשיא האוניברסיטה בשנתיים וחצי האחרונות, עמוס שפירא, דוחה טענה זו מכל וכל: "אין לנו שום כוונה לוותר על התארים הראשונים וההשקעה בתארים המתקדמים אינה באה על חשבונם. אנחנו מאמינים שמרצה טוב הוא כזה שנמצא בחזית המחקר ולא מדקלם אותם טקסטים 30 שנה והוא יכול לשלב סטודנטים בתחומים שהוא עוסק בהם", הבהיר שפירא והוסיף כי "המגמה של גידול המכללות באזור הצפון נבלמה ולהערכתי תיעלם בקרוב. ולראייה אנחנו בגידול יחסי בשלוש השנים האחרונות".
בעברית מצהירים: עלייה בכמות הנרשמים
באוניברסיטה העברית מצהירים על עלייה של כ-4% בכמות הנרשמים לשנת הלימודים הקרובה בשלושת התארים. לתואר ראשון נרשמו 7,775 סטודנטים השנה, לעומת כמות נרשמים של 7,500 אשתקד. אולם כמו בשנה שעברה, גם הפעם מעריכים באוניברסיטה כי יתחילו ללמוד בפועל קרוב ל-4,000 סטודנטים, כמעט מחצית מהנרשמים. לצד דיווחים על עליית כמות הנרשמים השנה, מדובר בירידה של 4.1% בכמות הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה העברית (12,075 סטודנטים) בהשוואה לנתון לפני עשור (11,574 סטודנטים).
לעומת זאת, בכיר במועצה להשכלה גבוהה אמר לוואלה! חדשות כי על פי הדיווחים של האוניברסיטה לגורמים מקצועיים, צפויה ירידה של כ-2,000 סטודנטים במספר הלומדים בשלושת התארים. גורמים באוניברסיטה העברית מסבירים כי מדובר בהערכות מהקיץ שבהן יש סטיות ושינויים משמעותיים, גם בשל הקושי לחזות התנהגות סיסטמתית כפי שהיה בעבר, בתקופה הזוהרת של האוניברסיטאות.
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה: "מנתונים שאספנו עולה שלא רק שאין ירידה, אלא שהשנה נרשמה אף עליה ברישום לחלק מהאוניברסיטאות. אין לנו ספק כי אם האוניברסיטאות היו יכולות להכיל יותר סטודנטים, כלל המקומות היו מתמלאים עד אפס מקום. על אף הדרישות הגבוהות הן בשלב הרישום והן בלימודים עצמם, ואולי דווקא מסיבה זו, אנו מזהים השנה מגמה של יותר ויותר פונים המבקשים להתקבל לאוניברסיטאות ולהשתייך למוסדות המחקר המובילים במדינה".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com