פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תמונות חושפות: פינוי שפכים בלתי-חוקי ומסוכן

      תמונות שהגיעו לידי וואלה! חדשות מוכיחות כי מפעילי ביוביות מזרימים שפכים אסורים לים, לשטחים פתוחים או למערכת הביוב העירונית על מנת להגדיל את רווחיהם. "בעיות באכיפת החוק"

      שלוש שנים חלפו מאז קבע המשרד להגנת הסביבה את התקנות החדשות לפינוי וטיפול בשפכים אסורים. עם זאת, נראה כי בשטח הן בקושי התחילו לחלחל. תמונות בלעדיות שהגיעו לידי וואלה! חדשות חושפות רק את קצה הקרחון של התוהו ובוהו הפוגע קשות בסביבה, בבריאות הציבור וברווחתו ואף גורם לבזבוז של מיליונים רבים של שקלים מכספי הציבור.

      מוקד הבעיה נעוץ באופן שבו מפעילי הביוביות - משאית לשאיבת שפכים - מפנים את השפכים לאזורים אסורים, משיקולים כלכליים גרידא. עקרונית, מקבלים מפעילי הביוביות כסף מבעלי עסקים עבור פינוי השפכים למתקנים מיוחדים, שמסוגלים לטפל בשפכים תעשייתיים, אורגניים ומינרליים. אלא שהמפעילים בוחרים, לצורך הגדלת רווחיהם, להזרים את השפכים המזיקים לים, לשטחים הפתוחים או אפילו למערכות הביוב העירוניות שאינן מסוגלות לטפל בשפכים הללו.

      "הקמנו מתקן מיוחד במינו לטיפול בשפכים מסוג זה", הסביר לוואלה! חדשות עובד בכיר במתקן לטיפול בשפכים מיוחדים. "אבל בפועל אנחנו מקבלים רק עשירית מהשפכים שאנחנו אמורים לקבל. אם העסקים באזור שלנו מייצרים בסביבות 2,500 טון של שפכים בחודש, אז אנחנו מקבלים רק 300 טון בחודש".

      עוד בנושא איכות הסביבה:
      התכנית לשיקום הירדן מתקדמת: "על האזור לקבל המגיע לו"
      "תופעה נדירה": למה הברקים הבעירו את הצפון?
      צפו: כך משליכים זבל בתחנת החלל הבינלאומית

      ביובית, משאית לפינוי שפכים, מפנה שפכים אסורים במקום האסור לפי החוק (מערכת וואלה! NEWS)
      אחת התמונות שהגיעה לידי וואלה! חדשות בה נראית משאית מפנה שפכים בשטח פתוח בניגוד לחוק

      על פי התקנות שנקבעו בשנת 2011, עסקים או מפעלים, כדוגמת מסעדות, מוסכים ותחנות דלק, מחויבים לפנות את השפכים התעשייתיים, המינרליים והאורגניים שהם מייצרים למתקנים מיוחדים שהוקמו במיוחד למטרה זו. זאת, מאחר שמתקני טיהור השפכים (מט"שים) העירוניים, המטפלים בשפכים סניטריים ביתיים, אינם מסוגלים לטפל בשפכים המיוחדים הללו, המכילים בין היתר חומרים רעילים, שומנים, שמנים ודלקים.

      במסמך של החטיבה הכלכלית ברשות המים קבעו מומחי הרשות כי כללים אלו נועדו למנוע נזקים למערכות הביוב העירוניות ולאפשר בין היתר ניצול מרבי ונטול מפגעים תברואתיים ובריאותיים של מי קולחין לצורך השקיה חקלאית. עוד נכתב במסמך, כי הנזקים הנגרמים לתשתיות הביוב עקב הזרמת שפכים אסורים הם לעיתים בלתי הפיכים וגורמים לנזק ארוך טווח למערכות ההולכה והטיפול בשפכים.

      שפכים אסורים שפונו בניגוד לחוק (מערכת וואלה! NEWS)
      שפכים שפונו בשטח פתוח בניגוד לחוק

      "בשלב הולכת השפכים בצנרת העירונית אל המט"ש, הם גורמים לאיכול ופגיעה בצינורות ההולכה, לקורוזיה מוגברת, להרס של פני השטח בצינורות ושל משאבות ומערכות סינון מוקדם ולפגיעה ברצף מרכיבי התשתיות", נכתב במסמך. "הזרמתם בצנרת ההולכה לשפכים סניטריים יוצרת ריאקציה וגזים רעילים בחלק העליון של הצינורות וגורמים לשחיקה והתפוררות מוגברת של הצנרת. במקרים מסוימים שפכים אסורים עשויים להפסיק את פעילותו של המט"ש לפרק זמן מסוים וליצור נזק בלתי הפיך למכלולי המט"ש וליכולת אספקת המים הסדירה לצרכי הקולחין".

      ישראל היא המדינה המובילה בעולם בשימוש במי קולחין לצורך השקיה של גידולים חקלאיים. לא פחות מ-87% מהשפכים הגולמיים המיוצרים בישראל עוברים תהליך של טיהור וממוחזרים לצרכי השקיה. פגיעה בתשתיות הביוב ובמט"שים העירוניים פוגעת לא רק באספקה הסדירה של מי הקולחין לחקלאים, אלא גם עלולה לפגוע באיכות המים בהם מושקים הגידולים שמגיעים בסוף לצלחת שלנו - זאת מאחר והמט"שים העירוניים אינם מסוגלים לפרק ולטהר את השפכים האסורים שמוזרמים אליהם.

      במקרים אחרים מעדיפים מפעילי ביוביות רבים להזרים את השפכים לים ואף בסמוך לחופי רחצה. נוסף על כך, מוזרמים השפכים לחורשות, יערות או שדות הנמצאים בצדי כבישים בין עירוניים ביעדים כאלה השפכים, המכילים בעיקר שומנים, שמנים ודלקים, לא רק מחלחלים למי התהום אלא גם פוגעים בצורה אנושה בלתי הפיכה בפוריות של האדמה באופן שלעיתים מונע מצמחים לנבוט בה מחדש.

      "קבלני הביוביות משלשלים לכיסם חלק נכבד מהתשלום"

      "שפכים שהמקורות שלהם הם, למשל, ממטבחים של מסעדות, בתי מלון או שירותי קייטרינג והארחה הם שומניים", מסביר עובד בכיר במתקן טיפול בשפכים אסורים. "השומנים הללו נשטפים אל תוך מפרידי השומנים התת קרקעיים. אחת לכמה זמן, בעל העסק צריך להביא קבלן ביובית שישאב את השומנים שהצטברו וייקח אותם למתקן לטיפול בשפכים הללו. כל בעל עסק צריך להציג לרשות המקומית או למשרד להגנת הסביבה תעודה המוכיחה שהשפכים פונו למתקן מורשה".

      "בגלל המחסור באכיפה, קבלני ביוביות רבים שופכים חלק גדול מהשפכים בשדות ומביאים למתקן הטיפול כמות קטנה בהרבה מזו שהם שאבו מהעסק", הסביר העובד הבכיר. "כלומר, אם הקבלן שאב 6-5 קוב של שפכים אורגניים, הוא יעביר רק קוב אחד שעולה לו חמישית או שישית ממה שהוא היה צריך לשלם במקור". העובד הוסיף כי בדרך זו קבלני הביוביות משלשלים לכיסם חלק נכבד מהתשלום שהם קיבלו מבעל העסק עבור הפינוי למתקן המורשה וגם מקבלים תעודה מהמתקן שמאשרת שהם העבירו שפכים לטיפול. "בצורה כזאת הם הופכים גם את בתי העסק לעבריינים", הדגיש העובד.

      ביובית, משאית לפינוי שפכים, מפנה שפכים אסורים במקום האסור לפי החוק (מערכת וואלה! NEWS)
      משאית מרוקנת שפכים במקום אסור

      גורם מקצועי אחר בשוק השפכים האסורים נשמע קצת פחות פייסני כלפי בעלי העסקים. "ההתנהלות הפרועה של חלק מקבלני הביוביות היא רק שכונה אחת בתוך העיר שנקראת סדום ועמורה של השוק הזה", אמר הגורם והוסיף: "מה שמעניין את בתי העסק זה העלות. במקרה הרע הם יסגרו עם הקבלן מראש שיזרים את השפכים בצורה פיראטית לשטחים הפתוחים, לים או לשדות חקלאיים. במקרים הפחות רעים קבלן ביובית נותן לבית עסק הצעת מחיר של אלף שקל, למשל, בשעה שהמחיר לפינוי כזה עומד על 2,500 שקלים".

      "האם יכול להיות שלא נדלקת לבעל העסק נורה אדומה?", תהה הגורם המקצועי. "לא מעניין אותו לשאול את קבלן הביובית מה כמות השפכים שהוא שואב ממפריד השמנים שלו?". הוא הוסיף כי "מה שמעניין את בעל העסק הוא שיביאו לו אישור כדי שבמידה ופקח של המשרד להגנת הסביבה או תאגיד המים של הרשות המקומית ידרוש ממנו אישור, יהיה לו מה להציג".

      "פועלים במסגרת אילוצי כוח אדם וקיצוצים"

      התוצאות הקשות שעל פיהן מרבית השפכים האסורים כלל אינם מגיעים למתקני הטיפול המורשים, מעלות את השאלה על אפקטיביות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות. "למשרד להגנת הסביבה אין מספיק פקחים כדי לאכוף את התקנות שהוא בעצמו קבע והתוצאות נראות בשטח", מסכמים גורמים מקצועיים, שביקשו להישאר בעילום שם מחשש לפגיעה מצד הגורמים העוברים על החוק. "גם כשכבר תופסים את העבריינים, הקנסות והעונשים הם לא מספיק מרתיעים".

      הגורמים מספרים כי פעמים רבות מגיעים קבלנים למתקנים ומצהירים שהשפכים שהם הביאו הם סניטריים, שכן הטיפול בשפכים מסוג זה הוא זול משמעותית ביחס לשפכים האורגניים. "אסור שהרשויות האוכפות ובכללן גם העיריות יסתפקו בדרישה לראות תעודה. בהרבה מקרים יש בתי עסק, כמו תחנות דלק, שמייצרים שפכים מאוד מסויימים, אבל בטח לא סניטריים", הוסיפו הגורמים. "פקחי המשרד להגנת הסביבה או העיריות צריכים לשאול את בעל העסק כיצד יכול להיות שהוא העביר למתקן הטיפול שפכים סניטריים. אף אחד בעיריות לא בודק האם הכמות שהועברה למתקני הטיפול תואמת את גודל המיכל של מפריד השמנים או אם סוג השפכים המצוינים בתעודה הם באמת שפכים שאותו עסק מייצר".

      מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "העסקים העובדים בהתאם לחוק מחויבים לפנות את השמנים שלהם כדין לאתרים מורשים המטפלים בהם מבלי לגרום נזק והפיקוח על הנושא אמור להתבצע ראשית כל על ידי הרשות המקומית האחראית על מתן רישיונות העסק. הנושא בהחלט מוכר לנו ואנו פועלים במסגרת אילוצי כוח האדם והקיצוצים שהושתו עלינו, כשאנו מתרכזים במשימות המצילות חיי אדם".

      ממרכז השלטון המקומי: "הרשויות מחויבות לבדיקת רשיונות העסק על פי חוק. יחד עם זאת, כדי לקיים אכיפה אפקטיבית נדרשת הכשרה מתאימה של המשרד להגנת הסביבה שינחה את הרשוית ויקצה פקח מומחה לתחום בדיקת השפכים. כמו כן, בשטחים פתוחים אכיפת הנושא מוטלת על המשרד להגנת הסביבה בלבד".

      לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.com

      שפכים אסורים שפונו בניגוד לחוק (מערכת וואלה! NEWS)
      שפכים אסורים שפונו בניגוד לחוק (מערכת וואלה! NEWS)
      שפכים אסורים שפונו בניגוד לחוק (מערכת וואלה! NEWS)