התכנית לשיקום הירדן מתקדמת: "על האזור לקבל המגיע לו"

התכנית לשיקום נהר הירדן הדרומי, היוצא מהכנרת, תופסת תאוצה. בשנה האחרונה החלה רשות ניקוז כנרת בשיקום קטע ראשון בנהר - מסכר אלומות שליד קיבוץ דגניה א' ועד לסכר נהריים - שהוכתר בהצלחה. כעת מתכוונת רשות ניקוז ירדן דרומי להמשיך בשיקום קטע נוסף, מנהריים עד לאזור שפך נחל בזק לערוץ הירדן, מדרום לבית שאן. המטרה היא שבעוד כחצי שנה לא יוזרמו עוד מי ביוב לנהר הירדן, שיהפוך לסביבת גידול פורייה ולאתר תיירות שוקק, בשיתוף הממלכה הירדנית.

בכנס בינלאומי בנושא שיקום הירדן הדרומי שנערך השבוע בקיבוץ ניר דוד שבעמק המעיינות, נדון השלב הבא של התכנית, שבה יושקעו מאות מיליוני שקלים בעשור הקרוב. הכספים יועברו מהקרן הקיימת לישראל (קק"ל) ומשרדי התשתיות והגנת הסביבה. סילבן שלום, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, העומד גם בראש המשרדים לפיתוח הנגב וגליל ולשיתוף פעולה אזורי, אמר בכנס: "חשוב לנו לשמר את נהר הירדן ולשקם אותו וזאת בכדי שהאזור יקבל את המגיע לו, מבחינה היסטורית, תרבותית ותיירותית".

במסגרת הפרויקט, שאותו יזמה רשות המים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, מוזרמים כיום כאלף מטרים מעוקבים של מים לשעה ממי הכינרת לנהר הירדן שמדרום לאגם הלאומי - שמסתכמים לכ-30 מיליון מ"ק בשנה. כעת גם תוגדל כמות מי הכנרת המוזרמים לנהר, בנוסף להזרמת מי נחלים נוספים, וכן יימשך סילוק עשרות אלפי המוקשים מהאזור. הזרמת המים תאפשר פעולות שימור, שיקום, טיפוח ופיתוח החי והצומח, על פי רגישות אקולוגית. קרקעית שזוהמה תנוקה, צמחים שאבדו ישובו ופעולות הנדסיות שונות שלא התחשבו בטבע, יתוקנו.

לקריאה נוספת:
לראשונה: מי הכינרת יוזרמו בקביעות לירדן הדרומי
אחרי 50 שנה: מי הכינרת שוב זורמים בירדן הדרומי
ישראל החלה בפינוי 15 אלף מוקשים בגבול ירדן

לתכנית שותפים רבים: מועצה אזורית עמק המעיינות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד להגנת הסביבה רשות המים, עיריית בית שאן, קק"ל, רשות הטבע והגנים ומשרד התיירות. לאחרונה החל לפעול באתר ביתניה עילית שליד קיבוץ קבוצת כנרת מכון לטיהור שפכי יישובי עמק הירדן, ובקרוב גם תחובר אליו מערכת הביוב של טבריה. נוסף על כך, יותפלו מי המעיינות המלוחים הנשאבים מהכנרת ושהוזרמו לירדן. מי מכוני הטיהור וההתפלה יוקצו לחקלאות, ומי הכנרת שהשקו עד היום את השדות ישוחררו לירדן.

עוד כוללת התכנית יוזמה לפיתוח כלכלי, ובכלל זה קידום התיירות באזור, פיתוח חקלאות בת-קיימא, תעשייה נקייה וחיזוק הקשרים הכלכליים עם ממלכת ירדן. בתכנית המלצות לפיתוחם של 18 אתרי מורשת, יותר מ-100 אתרי עתיקות, תשתיות תיירותיות, דרכי נוף ואתרי נופש. בתכנית האב לשיקום הירדן הושם דגש על העמקת הקשר עם ממלכת ירדן, שתבוא לידי ביטוי באזור תעשייה משותף, אתרי תיירות מקבילים בגשר ובנהריים ופיתוח אזור מעבר גבול "נהר הירדן".

זה כמה שנים שארגון "ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון" מקדם תכנית תיירותית המציעה להמשיך את הפיתוח של נהר הירדן שהחל בשנה האחרונה בצד הישראלי, לעבר הצד הירדני, תוך יצירת רצף תיירותי אחד בין שני הצדדים. על פי אותה תכנית שנדונה בכנס, למטיילים משני הצדדים יתאפשר לחצות את הנהר ולהמשיך לגדה השנייה. הפארק יהיה מעין "בועה" תחומה שלא ניתן יהיה לצאת ממנה לשאר חלקי המדינה השכנה.

התכנית מתייחסת גם למערכות ומכשולים ביטחוניים שהיו המרכיב העיקרי לאורך הנהר במשך עשרות שנים. בשטח כבר החלו, כאמור, פעולות לסילוקם של עשרות אלפי מוקשים שהוטמנו באדמה, ועל פי התכנית, המוצבים הנטושים יהפכו לאתרי תיירות.

השר להגנת הסביבה, חבר הכנסת עמיר פרץ (התנועה), התייחס גם הוא לתכנית השאפתנית במהלך הכנס. "אחרי שהצבנו את 'כיפת ברזל' עלינו להציב לעצמנו כלל ברזל - מלחמה בארגוני הטרור ובקיצונים לצד בניית תשתית לגשר של שלום עם האיסלאם המתון, מדינות ערב המתונות והפלסטינים המתונים. את הגשר הזה אפשר וצריך להתחיל לבנות עכשיו, ונושאי סביבה יכולים לשמש כיסודות להסדרים, שיתופי פעולה אזוריים וצמצום פערים. הסביבה היא תחום חוצה גבולות, כי זיהום אינו עוצר בגבול, ולראייה הנגיף הקטלני המתפשט באפריקה ומאיים על העולם כולו. משטר הרוחות וזרימת הנחלים גם הם לא נעצרים בגבול. הירדן שחוצה גבולות הוא דוגמה מצוינת".

לדבריו, "עלינו לשלוח את התיירים לחזות בפלא שעליו קראו בתנ"ך, בקוראן ובברית החדשה, לחלקי הירדן שיכולים לשאת בעול המבקרים. עלינו להגן על הירדן מפני מזהמים. עלינו להקצות את המשאבים הנדרשים לשמירה על אופיו, גם לנוכח צרכים ושימושים מפתים, שאינם מוכוונים פני עתיד".

רמון בן ארי, מנכ"ל רשות ניקוז ירדן דרומי, אמר בכנס: "אני מקווה כי בקרוב נוכל לחזות בשינוי שיהפוך את האזור המיוחד הזה למקום שוקק חיים ומזמין תיירות חוץ ופנים. הפעילות שלנו לטיוב המים, לצד פינוי עשרות אלפי המוקשים שנזרעו בעבר סמוך לגדות הנהר, הופכים את השטח לנגיש ובעל פונטיציאל לחקלאות ותיירות עבור הישראלים והירדנים כאחד. בעוד כמה שנים נעמוד כאן ונוכל להביט בגאווה בנהר שוצף ושוקק חיים המגשים את חזון שני העמים".

בנהריים פעלה תחנת הכוח שבנה פנחס רוטנברג במפגש הנהרות ירדן וירמוך, אולם מאז 1948 האתר נטוש ובלתי נגיש לאזרחי ישראל וירדן, במקום מערכת חוצה גבולות הפך המקום למערכת ביטחונית למניעת חדירות לישראל. בגשר פועל מתחם תיירות ובו אתר שלושת הגשרים: גשר רומי בן 2,000 שנה, גשר רכבת מהתקופה העות'מאנית וגשר שנבנה בתקופת המנדט הבריטי. שלושת הגשרים עדיין ניצבים מעל ערוץ הירדן. לצד הגשרים שוחזרה חצרו הישנה של קיבוץ גשר בשנותיו הראשונות.

לפניות לכתב אלי אשכנזי: elidanaa@gmail.com