פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הנבואה של גנץ על אדמת אתיופיה התגשמה

      ב-1991, כשפיקד על הכוח הקרקעי במבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה, העריך הרמטכ"ל שהדור הצעיר של בני העדה יפרח בארץ. 23 שנה אחרי, הוא מאמין שצדק, אך הנתונים מראים אחרת

      הרמטכ"ל בני גנץ עם ינון מגל ואמיר בוחבוט, אוקטובר 2014 (ראובן קסטרו)
      הרמטכ"ל בני גנץ בלשכתו עם הפרשן הצבאי אמיר בוחבוט והעורך הראשי של וואלה!, ינון מגל (צילום: ראובן קסטרו)

      "היית מפקד שלדג. זה היה מבצע שלמה", החזרתי את הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, לרגע אחד במאי 1991 על אדמת אדיס אבבה, בירת אתיופיה. מסביב, 24 מטוסי חיל האוויר הישראלי ועשרה מטוסים של חברת "אל על" מתכוננים להמראה. "נפתחת הדלת האחורית של מטוס ה'הרקולס'. בעיניך אתה רואה את בני העדה האתיופית עולים למטוסים ומעלה בראשך הרהורים על הקושי לקלוט אותם בעתיד בחברה הישראלית".

      קצין איסוף - טורים אחרונים:
      "לא לוותר על השלב הקרקעי, חיל האוויר יעיל רק בהתחלה"
      חיזבאללה לא שכח מי האויב האמיתי שלו
      מדוע ישראל חוששת לחסל את משעל?

      יותר מ-23 שנה חלפו מאותו הרגע. "אתה רמטכ"ל כמעט ארבע שנים", המשכתי בשיחה עם הרמטכ"ל במשרדו. "אתה חושב שהצלחת להפוך את הקערה בנושא הקליטה שלהם? מספרם בבתי הכלא הצבאיים גבוה מהממוצע למרות המוטיבציה הגבוהה שלהם לקרבי".

      "בכל פעם שאני פוגש חיילים אתיופים, אני נרגש מחדש"

      נראה כאילו הרמטכ"ל התכונן היטב לשאלה הזו, שהגיעה מדם לבי, למרות שמדובר בנושא לא "פופולרי". "יש לי סיפור יפה למרות שאני חושב שלא תשתמש בו", אומר הרמטכ"ל, שפיקד על הכוח הקרקעי במבצע, בעודי רושם את דבריו במחברת. אז, הוא נזכר במפקדו, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק שהלך לעולמו לפני כשנתיים, שהיה מפקד-העל של המבצע. "אני מסתכל על האנשים וברגע אחד אני שואל אותו: 'תגיד, אתה חושב שזה טוב להגשים חלום?'

      "אתה רואה את האנשים עולים על המטוס, ואני ראיתי בעיניי שהמבוגרים הגשימו חלום והם ימותו בירושלים, והצעירים - הם יפרחו בארץ. הגיל שהוא מעל הצעיר והוא מתחת למבוגר - הוא דור אבוד. אני חושב שדי צדקתי", מכריז הרמטכ"ל. "בכל פעם שאני פוגש חיילים ממוצא אתיופי, קצינים או נגדים, אני נרגש מחדש. אם תפגוש את טובה המזכירה של ראש אגף התכנון, איך היא איבדה את האחים שלה בדרך, איך היא מדברת לאמא שלה בטקס מצטייני הרמטכ"ל לפני שלוש שנים, אי אפשר שלא היה לבכות בחדר".

      גנץ לא יכול שלא להגיד מילה טובה גם על המאבטח שלו, אתיופי במוצאו. "התחבושת שיש לי על היד עכשיו (לה נזקק לאחר שמעד בזמן ריצה במהלך חופשה באילת, בלם את הנפילה בידו ונחבל, א"ב), מי שחבש אותה זה שלמה המאבטח שלי", הוא אומר בגאווה. "הוא עלה לארץ במבצע שלמה. כיף גדול. אנשים נהדרים".

      מבצע שלמה (לשכת העיתונות הממשלתית)
      יהודי אתיופיה מעולים למטוסים במבצע שלמה (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

      הרמטכ"ל קרא היטב את העתיד וניבא את המציאות, אך טובה הקצינה ושלמה המאבטח אינם מייצגים את רובם הגדול של האתיופים בצה"ל. מצבם של בני העדה שמשרתים בצבא מעורר דאגה, אך בעיקר מצביע על אוזלת יד של הדרג המדיני והצבאי. מדי שנה מתגייסים לצה"ל יותר מאלפיים חיילים בני העדה ואחוז גיוסם גבוה ביחס לשאר האוכלוסייה בחברה הישראלית.

      מנתוני אגף כוח האדם בצה"ל, עולה שכיום משרתים בצבא כ-6,600 חיילים בני העדה האתיופית, מתוכם 330 קצינים. 25% מהם משובצים בתפקידי לחימה, אך כל חייל רביעי ממוצא אתיופי נכלא במהלך שירותו הצבאי. חלק גדול מהם נכלא יותר מפעם אחת ומרבית האסירים מרצים עונשי מאסר עקב עבירות עריקות ונפקדות. היחס בין מספר החיילים האתיופים הכלואים בבתי הכלא הצבאיים למספר האסירים גדול פי חמישה ממספר החיילים האתיופים המשרתים בצה"ל ביחס למספר החיילים הכולל. הצבא כבר הוכיח שכשהוא מעוניין לעשות מהפכה באופן מערכתי, רחב וגורף, אין דבר שיעצור אותו (אולי רק כסף) ולכן נשאלת היכן נמצאת הדאגה לבני העדה בסדר העדיפויות של צה"ל.

      באכ"א מתנערים: בעיה של החברה הישראלית

      באכ"א דוחים את הביקורת על תהליך הקליטה של בני העדה האתיופית בצה"ל בטענה כי מדובר בבעיה של החברה הישראלית. עוד הם טוענים כי מאחר שצה"ל הוא צבא העם, הוא מחויב לאוכלוסייה כולל מתן שוויון הזדמנויות במקומות שבהם נדרש הצבא לצמצם פערים והוא עושה זאת על ידי חשיבה מחודשת, תקציבים, תכניות והפעלת גורמים בתוך הצבא ומחוצה לו.

      לדברי קצינה בכירה באכ"א, שעוקבת ומטפלת בשנים האחרונות בבני העדה, למצוקה הכלכלית מתווספים מאפיינים נוספים. "בעדה האתיופית יש מגזרים", היא מספרת. "יש תתי-קבוצות וחבר'ה שכלל לא צריכים התערבות. יש גם מנהיגים מובילים מבני העדה שאסור לשכוח אותם. יש גם שיפור משמעותי בהליכה לקרבי (עלייה של 2%, א"ב) והנשירה הגבוהה לא משם אלא מתפקידי מנהלה פחות מהתפקידים הטכניים".

      טקס העלאת חגי טופולנסקי ראש אכ"א לדרגת אלוף. ספטמבר 2014 (דובר צה"ל)
      באכ"א דוחים את הביקורת. הרמטכ"ל גנץ עם ראש אכ"א הנכנס אלוף חגי טופולנסקי, ראש אכ"א היוצאת אלופה אורנה ברביבאי ושר הביטחון משה יעלון (צילום דובר צה"ל)

      הקצינה הבכירה טוענת כי מאפייני התרבות הם אלה שבין היתר מקשים על צה"ל לצמצם את הפערים. "אנחנו נלחמים בכל מיני דעות מעוותות", היא מסבירה. "לדוגמה, יש דעה רווחת בקרב חלק מבני העדה שאומרת שאם הופכים לעריקים מקבלים את מה שרוצים וזה קורה על בסיס רצון ללכת לגולני או לתפקידים אחרים. הם אומרים 'או זה או כלום', אבל הם לא מבינים שברגע שהם עריקים אין לנו יכולת לטפל בהם באופן אפקטיבי וחלקם הגדול עורק למשך חודשים ויותר".

      ניתוח שבוצע על בסיס מחקר בצבא מגלה כי בני העדה שעלו ארצה בשנים האחרונות משתלבים באופן סביר ומעלה בצה"ל, וכי הפערים הם בעיקר בקרב אלה שעלו בגיל מאוד צעיר או אלה שנולדו בארץ להורים דוברי טיגרית ואמהרית והם אינם משתפים ומלמדים אותם את השפה. "על בסיס זה נוצרה בעיה של זהות שמתעוררת בגיל הבגרות", מוסיפה הקצינה הבכירה. "תהליך זה מסביר את הקושי בהשתלבות, את ההתקבצות שלהם סביב שכונות שלמות ברחבי המדינה וגם את טיולי השורשים המאוחרים לאתיופיה בחיפוש אחר הזהות".

      מבצע שלמה (לשכת העיתונות הממשלתית)
      חיילים מסייעים לאישה אתיופית בעלייה למטוס במבצע שלמה (צילום: לע"מ)

      במסגרת המאמץ של צה"ל לשלב אותם במקצועות אפקטיביים בשירות ובמרחק סביר מהבית, ניתן לראות את בני העדה האתיופית משובצים ביחידות טכנו-לוגיסטיות. אלוף-משנה במילואים שפיקד על אחת היחידות הללו, שמנתה בתקופתו 1,200 חיילים, מציין כי הושקעה תשומת לב רבה בקידום וניסיון לשלב אותם בשירות הצבאי, כולל איתור קצינים ונגדים שישרתו מאוחר יותר בשירות קבע.

      הקצין, שפרש לאחרונה מצה"ל ועובד כיום כמנהל בכיר באחת החברות הלוגיסטיות הגדולות בעולם, מודה שהקליטה אינה פשוטה. "אני מעולם לא הרמתי ידיים", היא מצהיר. "היה קושי, אבל היו הצלחות - בעיקר עם אלה שהצלחתי להחתים לשירות קבע. תמיד ניסיתי עוד ועוד, אבל בסוף הצבא הוא חלק מהשלם. יש כאן אחריות של החברה והממשלה".

      מאבק למנוע נשירה של חיילים אתיופים

      גורמים במשרד הביטחון מודים כי יש מתיחות בין האגף החברתי ביטחוני שמוביל את הפרויקטים ומארגן את התקציבים לבין אכ"א ויחידות שונות בצבא שנדרשות לממש את הפרויקטים הלכה למעשה. "הוויכוח והמתח הוא בעיקר על אגו וקרדיט", מסביר אחד הגורמים המצויים בפרטי העשייה למען בני העדה האתיופית. "די להביט באתרי האינטרנט והפייסבוק של הגורמים האחראים כדי לראות איך הם רבים על ההובלה והחשיפה".

      לאחרונה, החל פרויקט איתור 200 מבני העדה האתיופית שכולל הכנה לגיוס לבני הנוער ולהורים, ושיבוץ במקצועות בחיל הים, חיל המודיעין, אגף התקשוב וחיל האוויר. זאת, באמצעות הצמדת חונך ומעקב צמוד. הפרויקט כולל מיקוד ב-25 מבני העדה האתיופית שהרימו ידיים וביקשו להשתחרר מצה"ל, אך בהנחיית מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, נאבקים להשאירם בשירות תוך מתן טיפול פרטני. גם המפקדים ביחידות השונות שמתבקשים לגלות הבנה וסבלנות כלפי בני העדה והתהליך עוברים קורס שמטרתו להעלות את רמת המודעות. בעקבות הפרויקט, חלה, לטענת הקצינה הבכירה באכ"א, ירידה של 2% בהיקף הנושרים מצה"ל.

      מבצע שלמה (לשכת העיתונות הממשלתית)
      ממתינים בשדה התעופה באדיס אבבה. מבצע שלמה, 1991 (צילום: לע"מ)

      בניגוד לצבא, "המערכת האזרחית" חוקקה ב-2011 את חוק ייצוג הולם לשילוב בני העדה האתיופית בשירות הציבורי ומשרדי הממשלה. למרות חקיקת החוק, שהוביל חבר הכנסת דני דנון (הליכוד), משרדי ממשלה רבים אינם ממלאים אחר החוק ונקסים אחרי שהנתונים מוצגים בפני הוועדות השונות בכנסת. בצה"ל, בשונה מהמגזר הציבורי, ניתן לכופף את העקומה באמצעות פקודות והיררכיה ברורה. אם יאכפו את ההנחיות כפי שעוקבים אחר בזבוז דלק, היקף התלונות במשטרה הצבאית והתייעלות ביחידות השונות, התמורות יהיו חסרות תקדים.

      ראוי שבמקום לטוס לאתיופיה על חשבון תקציב הביטחון כדי ללמוד על תרבות בני העדה שעלו בעשורים האחרונים לישראל, יטוסו מפקדי צה"ל מדי שבוע לכלא 4, למרכזי הקליטה ולמעוזי בני העדה בישראל, יאמצו את החיילים על פי מערכת מדידה חודשית ויחוללו שינוי מהותי בחייהם ובעתיד בחברה הישראלית.

      לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com