בימי שגרה, תומס הוא פנסיונר תושב פלורידה שיצא לגמלאות לאחר שנות עבודה ארוכות ברשות הביטוח הסוציאלי. בפסטיבל הרנסאנס השנתי במרילנד, תומס הופך לאריסטוקרט משופם בעל תואר אצולה ויקונט בשושלת טיודור, העוטה מעיל פרווה שהיה גורם לפעילי זכויות בעלי החיים לבכות, כובע מהודר לראשו וטבעות כבדות על אצבעותיו. זו השנה ה-14 שלו בפסטיבל הרנסאנס; מאז שעבר לפלורידה, הוא מקפיד לטוס לכאן מדי סתיו כדי להסתובב ברחובות העיירה רוול גרוב, הממוקמת אי שם באנגליה של המאה ה-16. במציאות, מדובר בקראונסוויל, פרבר של אנאפוליס.
בשיחה עמו מסביר תומס את הפטיש לפסטיבל הצבעוני. "יריד הרנסאנס של מרילנד הוא אחד משלושת הטובים במדינה. חלק מהקסם שלו זה העצים הגדולים ומבני הקומתיים קבועים. לחלק יש אפילו חלונות ויטראז'ים ומרפסות. זה כמו כפר אמתי. מדי שנה אתה פוגש את אותם האנשים, אז זה כמו משפחה. אני גם חושב שיש קסם מיוחד בתקופה הזאת, תקופת הרנסאנס. הדרך שבה אנשים התלבשו, הדרך שבה הם דיברו - האנגלית של העידן האליזבתני (תקופת שלטונה של המלכה אליזבת הראשונה נ"מ), כמו זו של שייקספיר. זה זמן הרבה יותר אלגנטי, עוד כשייחסו משמעות לאלגנטיות. בימינו זה לא קורה".
עוד בוואלה! חדשות:
"קרבות עזים": דאעש התקדם לאזורים נוספים בכובאני
בן 42 טבע למוות באזור נמל יפו בתל אביב
"גרוע ממחנה השמדה": מקסיקו סוערת בשל רצח סטודנטים
238 שנים חלפו מאז הכריזו האמריקנים על עצמאות מבריטניה, אך מה ההסבר לריבוי הפסטיבלים הללו דווקא בארצות הברית, למעט הגעגועים לכתר וגינוני אריסטוקרטים? ובכן, להתחפש זה כיף, כפי שמעידים כאן המשתתפים הרבים. מדי שנה, ירידי הרנסאנס נערכים כאן בשלל מדינות: מניו יורק עד מינסוטה, מקליפורניה עד קונטיקט, מטקסס עד פנסילבניה. צוותי שחקנים מקצועיים, להטוטנים ולהקות תקופתיות נודדים בין הפסטיבלים השונים לצד הקהל הרב שבא לבקר: אבירים ונסיכות, נזירים ומכשפות, איכרים ופיות, פיראטים ורוכלים, והרבה אריסטוקרטים זוטרים.
בביקור הראשון, לרוב מתחילים בצעד צנוע: קונים כובע תקופתי או חרב עץ לילד, או שלובשים תחפושת פיראט שנשארה בארון מליל כל הקדושים. עם השנים, המבקרים הקבועים משקיעים כבר מאות דולרים בשיפור התחפושות. במקום להסתפק בביקור בפסטיבל פעם בעונה, הוותיקים רוכשים מנוי לכל תקופת הפסטיבל, בין סוף אוגוסט לסוף אוקטובר.
אוון, שבאה לפסטיבל עם שתי חברות, ג'וי ונתי, מספרת שלפני 16 שנים היא אפילו בחרה להתחתן בפסטיבל הרנסאנס. האורחים, כמובן, התבקשו להגיע בלבוש תקופתי. "יש יותר מדי חתונות רגילות, וחשבנו שזו סיבה טובה להתחפש, אז החלטנו להתחתן כאן", היא אומרת. "זה כיף, מתחפשים ופוגשים אנשים חדשים. זה כמו ליל כל הקדושים כל שבוע", מצטרפות אליה ג'וי ונתי.
לא חסר מה לעשות ברוול גרוב, ולא רק להתהדר בתחפושות רנסאנס. המבקרים המחופשים עוברים בין 130 ביתני אומנים, שבהם אפשר לקנות מקלות קסמים ואבני חן, אגרטל שמכינים לנגד עיניך, כוס מעץ, פגיון מפלדה או זר פרחים. בין הביתנים מסתובבים ליצנים ולהטוטנים, בולעי חרבות ופיות המפריחות בועות סבון, וגם ברברים שזוללים רגלי תרנגול הודו. על הבמות מתקיימות שלל הופעות: מנגינה בנבל עד למופעי סטנד-אפ, שלעתים מתובלים בבדיחות גסות, וכן תערוכה של "יהלומי הכתר". מרחיקי הלכת יוכלו למצוא כאן בית קברות עם מצבות המעוטרות בכיתובים בנוסח: "כאן נחה אשתי, עכשיו סוף סוף גם אני יכול לנוח!".
המבקרים יכולים לצפות בקרבות אבירים, לנסות את כוחם בטיפוס על קיר אנכי, ירי חץ מקשת או השלכת גרזנים למטרה. גרנט מוריי, המכנה עצמו איכבוד ויינרייט, מצא לו עיסוק מסוכן במיוחד: הוא משעשע את הקהל בהופעה על "גלגל המוות" - מעין מטוטלת עץ ענקית עם גלגל שעושה מדי פעם סיבוב שלם, שעה שהוא מתרוצץ עליה בלי ליפול בגובה מעורר סחרחורת.
השנה ה-37 של הפסטיבל
פסטיבל הרנסאנס נוסד על ידי ג'ול סמית' ג'וניור, שהתאהב בתרבות זו לאחר שביקר כנער בפסטיבל דומה במינסוטה בראשית שנות ה-70. בסופו של דבר, המשפחה הקימה את יריד הרנסאנס הראשון בקולומביה שבמרילנד, שלאחר מכן נדד לאזור אנאפוליס. זו השנה ה-37 של הפסטיבל, ולמרות שרוב המפגשים ברחובות רוול גרוב הם ספונטניים, תשעת השבועות שבהם מתקיים האירוע כוללים גם תסריט בסיסי: השנה היא 1521 והמלך הנרי ה-8, רעייתו המלכותית קתרין מארגון ופמלייתם מבקרים ברוול גרוב.
ויש גם סיפור רקע בחצר: אדוארד סטאפורד, הדוכס השלישי מבקינגהאם, זומן לעיירה להיפגש עם המלך. הרכילות אומרת שהמלכה מתקשה להביא לעולם יורש עצר - ובקינגהאם, גם הוא מדם מלכותי, בוחש מאחורי הקלעים ולוטש עיניו לעבר התפקיד הנחשק. אלא שהמלך לא משועשע. אדוארד סטאפורד האמתי הוצא להורג בשנת 1521 באשמת בגידה, אבל בפסטיבל הרנסאנס של מרילנד, הוא עדיין חי ומשתרך מאחורי המלך ברחובות רוול גרוב.
מעבר לצרותיו של הדוכס מבקינגהאם, למארגני הפסטיבל, אליו נוהרים מדי שנה כ-300 אלף איש, לא חסר כאב ראש מכיוונים אחרים. כך, למשל, חלק מתושבי קראונסוויל, עיירה של פחות מ-2,000 איש, מתלוננים על הפקקים בסופי השבוע. הם דורשים להעביר את האירוע למקום אחר, למרות ההכנסות הנאות ממסים. נוסף על כך, ארגון PETA (אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים) מחתים בימים אלה אנשים על עצומה הקוראת להפסיק רכיבות על פילים וגמלים במסגרת היריד. "מה הקשר בין פילים וגמלים לשחזור של המאה ה-16, מלאכים וליצנים? התשובה, כמובן - אין שום קשר", נאמר בעצומה. ?PETA וארגונים אחרים פנו למארגני הפסטיבל בדרישה שיפסיקו את הרכיבות האכזריות והמסוכנות האלה, אך הם בחרו להעלים עין מסבל בעלי החיים".
לעצומה הצטרפה גם השחקנית והזמרת ג'ואן ג?ט שגדלה במרילנד. "בניגוד למוזיקאים כמוני, החיות האלה לא בוחרות להופיע", כתבה. "אנא בחרו לחגוג עידן אחר עם אמנים כישרוניים, לא תוך כדי ניצול של חיות. אנא, בטלו מידית הופעות של גמלים ופילים, והימנעו מהשימוש בהם בעתיד".