כוננות ספיגה לקראת ההצבעה על תוואי גדר ההפרדה

    ביום ראשון הקרוב תצביע הממשלה על אישור התוואי באזור הכפר הפלסטיני בתיר, שזכה למעמד של "אתר מורשת עולמית בסכנה" מטעם האו"ם. בכירים במשרד החוץ: פרו-פלסטינים יעשו שימוש בסוגיה

    • בתיר
    • אונסק"ו
    אמיר תיבון
    תוואי הגדר בסמוך לכפר אושר כבר בשנת 2006. בתיר (צילום: יותם רונן)

    הממשלה תצביע במהלך ישיבתה השבועית ביום ראשון הקרוב על אישור תוואי גדר ההפרדה באזור הכפר הפלסטיני בתיר, שזכה לפני שלושה חודשים למעמד של "אתר מורשת עולמית בסכנה" מטעם האו"ם. תוואי הגדר בסמוך לכפר אושר כבר בשנת 2006, אך הקמתה התעכבה מאז בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה השונים, כמו גם בגלל עתירות בנושא שהוגשו לבג"ץ ושהובילו להעלאת הסוגיה לדיון מחודש במליאת הממשלה.

    עוד בנושא
    ”הגנה מגדר ההפרדה”: כפר פלסטיני הוכר כאתר מורשת
    בניגוד לסיכום עם קרי: הפלסטינים פנו לאונסק”ו
    למרות המו”מ: הפלסטינים יפנו לאו”ם נגד ישראל?

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

    חברת איילת גייר
    לכתבה המלאה
    הטרסות בבתיר (צילום: Creative Commons)

    ראשית הפרשה בשנת 2006, אז אישרה הממשלה להקים קטע מגדר ההפרדה בצמוד לכפר העתיק בתיר, שבאזור גוש עציון. הקמת הגדר בפועל התעכבה במשך זמן רב והעבודות החלו רק בשנת 2012, אז הגיש ארגון הסביבה "ידידי כדור הארץ" עתירה לבג"ץ בטענה שהקמת הגדר בתוואי שהציע משרד הביטחון תוביל לפגיעה בלתי-הפיכה בטרסות האבן העתיקות של בתיר. אותן טרסות משמרות שיטה חקלאית קדומה שהייתה נהוגה בהרי יהודה במשך אלפי שנים.

    במקביל לדיון המשפטי בישראל, פעלה הרשות הפלסטינית במישור הבינלאומי והצליחה לגרום לאונסק"ו, ארגון התרבות והחינוך של האו"ם, להכריז לפני כשלושה חודשים על הטרסות העתיקות של בתיר כ"אתר מורשת עולמית בסכנה". יש לציין כי הפלסטינים פעלו בנושא גם במהלך תשעת חודשי המשא ומתן עם ישראל אף שהתחייבו באופן מפורש לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כי יימנעו במהלך התקופה הזו מפעילות נגד ישראל בפורומים בינלאומיים.

    "הנזק שייגרם לאתר מאישור התוואי הנוכחי הינו עצום" (צילום: יותם רונן)

    שופטי בג"ץ קיימו סדרת דיונים בעתירה והחליטו לבסוף להחזיר את ההחלטה בנושא לממשלה, בעיקר בשל ההשלכות המדיניות של הקמת גדר בסמוך לאתר שהוכרז כ"אתר מורשת עולמית". במשרד הביטחון אומרים כי תוואי הגדר המוצע עליו יצביעו השרים ביום ראשון, מכיל שורה ארוכה של תיקונים – החל מהנמכת הגדר דרך צמצום הרוחב שלה ועד להרחקתה מקו הטרסות. אולם לטענת "ידידי כדור הארץ", הצעת משרד הביטחון לא כוללת כל שיפור משמעותי בנושא השימור, וצפויה לגרום נזק משמעותי למערכת הטרסות העתיקה של הכפר.

    יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה בישראל, כמו גם רשות הטבע והגנים, הביעו בעבר התנגדות חריפה לתוואי הגדר בשל הנזק שייגרם לכפר העתיק. רשות הטבע והגנים אף הציעה תוואי חלופי שגובש בסיוע מומחי ביטחון, שלטענתה יספק הגנה לעוטף ירושלים – מבלי לגרום נזק לטרסות העתיקות של בתיר. גם משרד החוץ מעורב בסוגיה, כאשר בכירים במשרד מעריכים כי ישראל עשויה לספוג ביקורת בינלאומית בנושא וכי גורמים פרו-פלסטינים יעשו שימוש בסוגיה כדי להאשים את ישראל בהחרבת אתר היסטורי ייחודי.

    בארגון "ידידי כדור הארץ" מזהירים כי "הנזק שייגרם לאתר מאישור התוואי הנוכחי הינו עצום. אין עוררין מצדנו על הצורך הביטחוני בתוואי הגדר, אלא על התוואי שהוגדר. בדיוני בג"ץ לא הצליחו נציגי משרד הביטחון להסביר את ההתעקשות דווקא על התוואי הזה, שצפוי לא רק להביא להרס אתר חסר תחליף אלא גם לנזק מדיני כבד מאוד לישראל". מנכ"ל הארגון גדעון ברומברג, הוסיף כי "המניעים לאישור הרס האתר, במידה ויאושרר בידי הממשלה, תמוהים במקרה הטוב ושערורייתיים במקרה הרע".

    הפלסטינים פעלו בנושא גם במהלך תשעת חודשי המשא ומתן עם ישראל למרות שהתחייבו באופן מפורש לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כי יימנעו מכך (צילום: AP)

    במשרד הביטחון לעומת זאת, טוענים כי ההצעה שתוגש לממשלה ביום ראשון "לוקחת בחשבון בין היתר שיקולים נופיים, סביבתיים ושיקולי מרקם חיים, כפי שהתחייבה המדינה בהודעותיה לבית המשפט העליון". כמו כן, מדגישים במשרד הביטחון כי תוואי הגדר עובר בסמוך לכפר בתיר אך לא בתוך שטח הכפר ולמעשה נמצא כולו בתחומי הקו הירוק (המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ו"ידידי כדור הארץ" טוענים כי טענה זו אינה רלוונטית מכיוון שמערכת ההשקיה העתיקה והייחודית של הטרסות בבתיר מתבססת על רצף הכולל את השטח בו תוקם הגדר).

    בחוות דעת שצירף משרד הביטחון להצעה, הסביר היועץ המשפטי של המשרד אחז בן ארי כי "מבחינה משפטית, אין מניעה לאשר את ההחלטה, במיוחד לאור העובדה שתצורת התוואי שונתה כתוצאה מהדיונים שהתקיימו בבית המשפט, באופן שמצמצם את הפגיעה הנופית והסביבתית של הגדר". גורם בכיר במשרד הביטחון אמר לוואלה! חדשות בהמשך לדברים הללו כי השינויים אליהם מתייחס בן ארי כוללים את הנמכת הגדר מגובה של חמישה מטרים לגובה של שני מטרים, צמצום המכשול הפיסי לטווח של פחות מעשרה מטרים ושינוי אופי החיץ מחומת בטון לגדר מתכת – צעדים המוכיחים, לטענתו, שמערכת הביטחון "נכונה הייתה ללכת לקראת העותרים כדי לצמצם למינימום את הפגיעה הסביבתית".

    על כך אומרים ב"ידידי כדור הארץ" כי "שינוי תצורת הגדר באופן מינורי לא שינתה את תוואי הגדר עצמו, אשר עדיין פוגע באתר באופן משמעותי ובלתי הפיך. לראייה, גם החלטת אונסק"ו להכיר באתר כאתר בסכנה התקבלה תוך התייחסות לתצורה החדשה של הגדר. הגדרת השינויים הקלים שנעשו בגדר כצמצום הפגיעה באתר באופן משמעותיי הינה הטעייה של הציבור ולעג לרש".

    חבר הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ) התייחס גם הוא לנושא וקרא לממשלה לכבד את החלטת אונסק"ו: "הטראסות בבתיר הן נכס מורשת עולמי ואסור להרוס אותן. החלטת הממשלה ביום ראשון הקרוב עלולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה במקום, לחבלה ביחסי ארגוני האו"ם עם ישראל, ובעיקר לפגיעה במורשת הארץ הזו כולה".

    "לא ברור מה מוביל את קברניטי מערכת הביטחון לאחר שש שנים של שקט בטחוני להבעיר את אזור יהודה". ירון רוזנטל (צילום: נועם מושקוביץ)

    לדברי ירון רוזנטל מנהל בית ספר שדה כפר עציון, שלל הגורמים באזור, מתנחלים ופלסטינים, נלחמו בהמשך בניית הגדר והצליחו לעצור אותה יחדיו, ועכשיו "לא ברור מה מוביל את קברניטי מערכת הביטחון לאחר שש שנים של שקט ביטחוני להבעיר את אזור יהודה, להפקיע קרקעות מיהודים ומערבים, לגרום לייבוש מעיינות בוואדי פוקין ובנחל המעיינות, להרוס את גן לאומי נחל רפאים ולרמוס תחת הדחפורים את ניצני הדו קיום".

    ראש מועצת אפרת עודד רביבי: "מדובר בהחלטת ממשלה ישנה משנת 2006. שמונה שנים מאז והמציאות בשטח, גם בדרום וגם ביו"ש, מלמדת שהגדר אינה מביאה ביטחון והדוגמה הטובה לכך היא העיר אפרת שאינה מוקפת בגדר. מה שמביא את הביטחון האמיתי לתושבים הוא מאזן האינטרסים וההרתעה הנוצרים במקום. ממשלת ישראל צריכה להודיעה לבג"ץ כי לאור סדרי העדיפויות שהשתנו יש להפנות המשאבים לצרכי ביטחון אחרים".

    יו"ר מועצת ישע אבי רואה, קרא לשרי הממשלה לא לחזור על טעויות של ממשלות קודמות לדבריו, ולא לאשר את התוואי הישן של הגדר באזור ביתר וגוש עציון. "התוואי הישן פוגע בערכי טבע ומורשת, עולה מאות מליוני שקלים ואינו מועיל לביטחון אזרחי ישראל. השנים האחרונות הוכיחו שרק נוכחות אזרחית וצבאית בשטח מביאה ביטחון ומסכלת טרור. חזרה לתוואי הישן של הגדר תהייה טעות בטחונית וכלכלית כאחד".

    ראש המועצה האזורית גוש עציון, דוידי פרל אמר בתגובה: "ההחלטה על הקמת גדר ההפרדה באזור גוש עציון תמוהה ומיותרת. בימים בהם הממשלה נאלצת לבצע קיצוצים כואבים בחינוך, ברווחה, בבריאות ובשירותים לאזרח , לא ראוי להשקיע סכום עתק העומד על 300 מליון ש"ח בפרויקט עם תרומה שולית לביטחון".

    בהכנת הכתבה השתתף שבתי בנדט

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully