בחודש פברואר האחרון, פרסם האו"ם דוח חמור בנוגע למצב זכויות האדם בקוריאה הצפונית, לפיו אזרחי המדינה סובלים "ממעשי זוועה שלא ניתן לתארם במלים", המזכירים את אלה שעשו הנאצים במלחמת העולם השנייה. הקוריאנים מיהרו לבקר את הדוח, ובין היתר נטען בסוכנות הידיעות הממשלתית: "איך יכול להיות שהומוסקסואל מוביל חקירה בנגע לזכויות אדם?", בהתייחסות לראש ועדת החקירה הבינלאומית.
האו"ם: קוריאה מבצעת "זוועות שלא יתוארו" באזרחיה
לאחר שבכירי ממשלו של קים ג'ונג און נרגעו מעט, הם החליטו לנקוט בטקטיקה בוגרת יותר על מנת להוכיח את העולם על טעותו. השבוע פרסם "האיגוד הצפון קוריאני למחקרי זכויות אדם" דוח נרחב בשפה האנגלית הכולל לא פחות מ-53,558 מילים בנוגע למצב זכויות האדם במדינה.
עוד על קוריאה הצפונית בוואלה! חדשות:
צפון קוריאה: עבודות פרך לאמריקני ש"פעל נגד המשטר"
שבויים אמריקנים בצפון קוריאה: "התפללו עבורנו"
מה גרם לצליעה המסתורית של הדיקטטור הקוריאני?
כתב "וושינגטון פוסט", אדם טיילור, ציין כי מדובר כביכול במעשה המעיד על פתיחות נדירה מצד המשטר המבודד בעולם. אולם הדוח מסכם כי אזרחי קוריאה הצפונית "חשים גאווה במערכת זכויות האדם המתקדמת ביותר בעולם" טענה שמוטלת בספק, לכל הפחות, לכל מי שנחשף לדוח האו"ם.
הדוח הצפון קוריאני נפתח בסקירה של הגיאוגרפיה וההיסטוריה של קוריאה, וממשיך בהגדרה של זכויות אדם. במסגרת הגדרה זו, מסבירים הקוריאנים כי ריבונות המדינה מהווה בפני עצמה צורה של מימוש זכויות האדם של אזרחיה. הקוריאנים למדו זאת על בשרם, לפי הדוח, לאחר שחיו תחת שליטה יפנית "חיים אומללים יותר מזה של כלב של משפחה העורכת הלוויה".
בהמשך הדוח, מפורטת התפתחות זכויות האדם במדינה. פיונגיאנג מתגאה בחוק חינוך חובה למשך 11 שנים, חקיקה מגדרית ונהלי עבודה חדשים, לפיהם ימי העבודה מוגבלים לשמונה שעות בלבד.
מחברי הדוח לא חסכו בפירוט כל אחת מ-17 הזכויות הבסיסיות מהם נהנים האזרחים תחת החוקה. בין זכויות אלה: הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות לחופש הביטוי, חופש העיתונות וחופש ההתאגדות. עוד צוין כי האזרחים נהנים מהזכות לטייל כאוות נפשם, וכי הרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה הצפונית אף תעניק מקלט מדיני לאזרחים זרים הנרדפים בארץ מוצאם בשל פעילות פוליטית.
כמו כן, טוענים הקוריאנים כי האזרחים מוגנים מפני עינויים ועבדות זאת, חרף דיווחים עיקשים בעולם החיצוני, לפיהם המצב הפוך לחלוטין. לפי הדוח, הצפון קוריאנים נהנים "מזכויות אדם כנות", והאשמה מונחת בפתח ארצות הברית, האיחוד האירופי, יפן וקוריאה הדרומית, שמתעקשים לגנות את פיונגיאנג.
מנגד, בדוח האו"ם נכתב כי המשטר מחזיק עשרות אלפי אזרחים במאסר פוליטי, ומסווג את האוכלוסייה לפי דרגות שונות של נאמנות למשטר. האזרחים חיים בפחד מתמיד, חוששים שיש בקרבם סוכנים חשאיים, והתקשורת מעודדת אותם להלשין זה על זה.
הדוח הקוריאני כלל אינו מתייחס לאמריקני מת'יו מילר, שנגזרו עליו לאחרונה שש שנים של עבודות פרך בגין "פעילות נגד המשטר", לאחר שכביכול השמיד את ויזת התייר שלו עת הגיע לשדה התעופה בפיונגיאנג.
עם זאת, יש אור בקצה המנהרה. בסיום הדוח, הוסיפו מחבריו הערה שקורצת לעולם המערבי, מתוך הבנה, ככל הנראה, שהאישומים הקשים נגד פיונגיאנג לא יסתיימו עם הגשת הדוח: "הדוח מציג רק הצצה למציאות. השקפתם של האנשים תקבע איך האמת תתקבל. כאן, ברור שהאמת תמיד תישאר, חרף הכחשות או בדיות. הדוח מבוסס על אמת אובייקטיבית. מקוצר היריעה וחוסר יכולת של הכותבים, לא מוצג ביסוס ראוי לחלק מהמידע".