פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עיכוב העונש של אולמרט: חריגה למניעת מבוכה

      בית המשפט העליון חרג ממנהגו שעה שדחה את תחילת המאסר של מורשעי פרשת הולילנד בהתחשב בחומרת העבירות שביצעו. כדי להגביר את אמון הציבור, השופט סולברג צריך היה לנהוג אחרת

      בית המשפט העליון החליט הבוקר לעכב את ביצוע גזר הדין של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושאר מורשעי פרשת הולילנד. האם חרג בית המשפט העליון מההלכה שהותוותה על ידו בפרשת "שוורץ" ומהמדיניות הנקוטה על ידו זאת נברר בשורות הבאות. אחת השאלות המזדקרות בשיח עם הדיוטות אודות פרשת הולילנד הינה האם אהוד אולמרט ייכלא בסופו של יום?

      אודה ולא אבוש כי כסנגור העוסק בפלילים מזה שלושה עשורים, אני מלווה בכל פעם מחדש את אלה שנדונו לראשונה לכליאה אחורי סורג ובריח ולחרדות האופפות אותם בשל כך ומתמלא נחת בכל פעם מחדש כאשר מעוכב ביצוע גזר הדין עד למיצוי טענותיהם בערכאת הערעור. כך, יש להניח, מצב רוחו של אולמרט ושאר שמונת המעורבים בפרשת הולילנד שביצוע מאסרם עוכב.

      לכל הטורים של אבי עמירם בוואלה! דעות

      דיון בקשת הפרקליטות להחזיר את התיק בעניינו של מר אהוד אולמרט לבית המשפט לשמיעת עדויות נוספות (מערכת וואלה! NEWS , עמית שאבי)
      רוחו מלאה נחת. אהוד אולמרט (צילום: עמית שאבי)

      בית המשפט העליון התכנס בחודש יולי שנת 2000 בהרכב מורחב של שבעה שופטים ללמדך על חשיבות הסוגיה והחשיבות ביצירת מערכת כללים אחידה שתעמוד גם ב"מבחנו של בוזגלו". ההרכב המורחב ניחשתם נכונה דן בסוגיית עיכוב ביצוע מאסרו של ארנולד שוורץ שנדון לשלוש שנות מאסר בפועל. על המדוכה ישבו שבעת השופטים בראשות הנשיא אהרון ברק. על המדוכה ישבו שבעה שופטים עליונים לשם הכרעה בסוגיה, הגם שלצורך ההכרעה בה נדרש שופט אחד בלבד. "התכנסות" מיוחדת זו נועדה לקבוע כללים וקריטריונים אחידים בכל הקשור במדיניות עיכוב ביצוע מאסרם של כלל אלה שנדונו למאסר ממושך בבית האסורים. האם עמד בית המשפט העליון במשימה זו או שמא מדובר בהלכה ואין מורין בה?

      משפט הולילנד - כל הכתבות, הפרשנויות והמאמרים

      אילו דעתי הייתה נשמעת הייתי מעכב כמעט את כל גזרי הדין כאשר הערעור בעניינם מופנה כלפי הכרעת הדין. יש בכך משום מסר חוקתי לפיו הזכות למיצוי הליכים בערכאת הערעור הינה בעלת ערך עליון ויש למצותה טרם שהנידון נשלח לבית האסורים. זכות זו הינה נגזרת של חזקת החפות הגם שזו לכאורה התפוגגה מרגע הרשעה. יש לדבר גם פן פרקטי בדמות יכולת המורשע להיערך ולסייע במיצוי הליכי הערעור, שעה שהוא ספון בביתו ולא לבוש במדיו הכתומים של הכלא, קשה לשכוח את מאבקו של הנשיא לשעבר משה קצב להראות בציבור לבוש מדים אלה המסמלים יותר מכל חרפה וביזיון.

      יאמר מיד, כי היועץ המשפטי לממשלה הנחה את פרקליטות המדינה לקבוע קריטריון אחיד בכל הקשור בעיכוב ביצוע מאסר בפועל. על פי הכלל, עונש בן 12 חודשים יזכה להסכמת הפרקליטות לעיכוב ביצועו (הסכמה זו מאושרת לרוב וכמעט אוטומטית על ידי בתי המשפט), וכל עונש גבוה מזה, אפילו בחודש ימים, יזכה להתנגדות נחרצת - דבר המחייב דיון מיוחד לשם כך בפני הערכאה שבפניה הוגש הערעור. הנחייה זו מלמדת על עמדת העומד בשער אכיפת החוק ובעמדת הפרקליטות בכל הקשור לעיכוב ביצוע עונשו של אולמרט. ואכן, פרקליטות המדינה הביעה דעה נחרצת בעניין, כזכור אף התנגדה ליציאת אולמרט לחו"ל.

      הקריטריונים שנקבעו בהלכת "שוורץ" הנ"ל הינם - חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, אורך תקופת המאסר שהושתה על הנדון, טיב הערעור וסיכויי הצלחתו, עברו הפלילי של הנדון והתנהגותו במהלך המשפט, האם היה משוחרר במהלכו, נסיבותיו האישיות של הנדון והאם ערעור כנגד ההרשעה או שמא מצומצם לחומרת העונש.

      ספק רב אם כאשר יצאה הלכת "שוורץ", עמד לנגד עיני השופטים החיזיון הכמעט נפרץ והמביך לפיו שועי הארץ - נשיא מדינה, ראש ממשלה, שרים בכירים - נדונים לתקופות מאסר ארוכות בבית האסורים.

      בית המשפט בשירות המדינה

      הפרקטיקה הנוהגת בבית המשפט העליון הינה שתקופות מאסר בדומה לאלה שהושתו על קצב ואולמרט אינן זוכות לעיכוב ביצוע ומרבית הנידונים לתקופות הללו מתחילים את ביצוע מאסרם מידית. האם בית המשפט העליון מממש מדיניות שונה כאשר מדובר בשועי הארץ לעומת חלכאיה ונדכאיה?

      השופט הנכבד, נועם סולברג, בשעה שעיכב את ביצוע גזר דינו של אולמרט, נתלה בכלל שבמשפט העברי, מבית מדרשו של הרמב"ם, שבו יש לתת הזדמנות לכל נידון לממש את טענותיו טרם שמבוצע בפועל פסק דין הריגה. אין ספק כי הכלל שיצא מלפני הרמב"ם מגלם את הזכות החוקתית העומדת לנידון למצות את זכויותיו טרם כליאתו.

      עושה רושם כי בית המשפט העליון ניסה באופן סמוי להימנע מביזוי המדינה פעם אחר פעם, שעה ששועיה נדונים לכליאה מאחורי סורג ובריח, ומשכך מעכב את ביצוע מאסרם. בכך הוא חורג ממדיניותו היומיומית, מדיניות שהוא גזר לעצמו.

      אומר ולא אכחד כי דעתי כדעת השופטים הנכבדים בבית המשפט העליון שדנו בעיכוב ביצוע גזרי הדין של הנשיא קצב וראש הממשלה אולמרט – אך בהסתייגות אחת - דין בוזגלו כדין קצב ואולמרט. אל לאזרח הקטן לשלם בגדול. הוא חייב להיווכח כי דין שווה לכולם.

      אילו הייתה דעתי נשמעת, על בית המשפט לקבוע איזון בין הצורך לאכוף מידית גזר דין, המכיל רכיב מאסר בפועל, לבין הענקת אפשרות למיצוי הליכי הערעור, בדמות העדפת עיכוב ביצוע ככלל, תוך הגבלת תנועות המערער אם וכאשר נדרש הדבר, ובכך יימנע לעז הציבור.

      הכותב הוא בעליו של משרד עריכת דין המתמחה במשפט פלילי ובפשיעה כלכלית, ויו"ר הוועדה לענייני פלילים בלשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד