העליון החליט לעכב את מאסרו של אהוד אולמרט

בית המשפט העליון החליט הבוקר (שני) לעכב את ביצוע עונשם של מורשעי תיק הולילנד, ובהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי, יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר ואחרים, וזאת לאור הערעורים שהגישו המורשעים. העונש יעוכב עד להכרעה בערעורים האמורים.

מצוות ההגנה של אולמרט נמסר בנוגע לעיכוב הביצוע: "אנחנו שמחים על ההחלטה לעכב את ביצוע העונש. ההחלטה מבטאת את האינטרס הציבורי, לפיו הערעור יישמע באופן שיאפשר התערבות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.
אהוד אולמרט טען לכל אורך הדרך כי לא קיבל שוחד ולא עבר עבירה, ואכן בית המשפט העליון קובע היום כי הערעורים אינם ערעורי סרק. כעת ניתנה לאולמרט הזדמנות אמיתית שטענותיו ייבחנו בערעור על ידי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב".

עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד, המייצגים את דני דנקנר בערעורו מסרו: "בהחלטתו, שם בית המשפט העליון, דגש על מספר טענות המחייבות דיון משפטי נוסף, ביניהן, ההרשעה החלופית וקביעת בית המשפט קמא כי העסקת מאכר הנה עבירה פלילית, שתי טענות מרכזיות המראות כי לדנקנר טענות רציניות המחייבות את התערבותו של בית המשפט העליון".

כזכור, השופט דוד רוזן מבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר בחודש מאי האחרון שורה של עונשים בפרשה - הבולט בהם הוא שש שנות מאסר לאולמרט. מורשעים נוספים שעונשם מעוכב הם אביגדור קלנר, הלל צ'רני, אורי שטרית, אליעזר שמחיוף ומאיר רבין.

טרם ההחלטה, הודיעה הפרקליטות שהיא מתנגדת לעיכוב ביצוע עונשי המאסר, הקנס וצו החילוט שנגזרו על כל המורשעים בתיק - בהם לופוליאנסקי, הסובל ממחלת הסרטן, ושגם עליו נגזרו שש שנות מאסר. לדברי הפרקליטות, בשל היקפן החריג של הפרשיות שבהן היו המורשעים מעורבים וחומרת העבירות שבהן הורשעו, ובהתחשב בעונשי המאסר הארוכים שהוטלו עליהם, לא הייתה הצדקה לעכב את ביצוע העונשים ויש לדחות את הבקשות.

"מעשיהם המושחתים של המבקשים כולם, אלה שהפכו את מתן כספי השוחד הרבים לאמצעי לגיטימי להשגת מבוקשם מאת פקידי ציבור ונבחרי הציבור, ואלה מנגד, שלא בחלו במשך שנים רבות בקבלת כספים בסכומי עתק, פגעו באופן קשה ביותר באינטרסים ציבוריים חשובים", נכתב בבקשת הפרקליטות. עוד נכתב: "יש לייחס משקל נכבד לשיקול נוסף שנגזר מחומרת העבירות שהמבקשים הורשעו בביצוען, והוא אמון הציבור במערכות אכיפת החוק".

בפרקליטות ציינו כי המורשעים השונים בפרשה טוענים כי יש נסיבות אישיות שבגינן יש לעכב את ביצוע עונשי המאסר, אולם עמדתן היא שנסיבות אלה אינן מצדיקות עיכוב ביצוע, אף לא מצבו הרפואי של לופוליאנסקי, שאושפז לאחרונה. "אין במצבו הרפואי, הגם שאינו פשוט, להצדיק את עיכוב ביצוע ריצוי עונשו", נכתב בבקשה.

שיקול נוסף של הפרקליטות בנוגע לעיכוב הביצוע הוא סיכויי הערעור שהגישו המורשים. על כך נכתב: "טענות המבקשים, או לפחות רובן המוחלט, מכוונות נגד ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שנקבעו בזהירות ובקפידה על ידי בית המשפט. זוהי משוכה גבוהה במיוחד, וספק בעיני המשיבה אם המבקשים יצלחו אותה". לכן, לטענת הפרקליטות, סיכויי הערעור של כלל המורשעים נמוכים עד מאוד.

ב-30 ביולי הגיש אולמרט את ערעורו על הרשעתו בתיק הולילנד בעבירות של לקיחת שוחד. בגין עבירות אלו נגזרו על אולמרט שמונה שנות מאסר, מתוכן שש בפועל. בערעורו יצא אולמרט נגד "שגיאות", כלשונו, של שופט בית המשפט דוד רוזן - בראש ובראשונה ההסתמכות על עדותו של עד המדינה, שמואל דכנר.

אולמרט מחה באמצעות עורכי דינו על המשקל הרב מדי, לשיטתו, שהוענק לעדות דכנר. אותה עדות, לדבריו, מאופיינת ב"חוסר מהימנות קיצוני". זאת, בין היתר בשל העובדה כי דכנר לא נחקר בחקירה נגדית. "בית המשפט קמא שגה בכך שלא העניק משקל להיעדר החקירה הנגדית ולשקריו של עד המדינה - לחובת טענות המאשימה ולזכות ההגנה, ולא זקף אותם כחיזוק לטענות ההגנה", טוען אולמרט.

לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com