הכנופיות הבדואיות שמטילות אימה על העסקים בהתנחלויות

משפחות אבו דאוק וג'עאלין בנו בשנים האחרונות מעצמת אבטחה באזור מישור אדומים וים המלח. כשהם רכובים על גמלים, חיילי הכנופיות גובים פרוטקשן באיומים: "שלם או שיהיה פה בלאגן"

  • בדואים
  • ארגוני פשע
יוסי אלי
צילום: עומר מירון, עריכה: יותם בן-דוד, ניב פוקס, קריינות: לירון בארי

גביית פרוטקשן, מונופול על הכנסת טרקטורים לאזור ושליטה בעסקי הסעות התושבים: בשלוש השנים האחרונות הפכו המשפחות הבדואיות אבו דאוק וג'עאלין, לאימת העסקים בהתנחלויות במישור אדומים וים המלח. באמצעות איומים והפחדות, הצליחו שתי המשפחות לבנות מעצמת אבטחה חסרת תקדים, ונראה שגם לאחר מעצרם של 20 מחברי המשפחות, חלק מבעלי העסקים באזור עדיין לא ויתרו על השמירה הבדואית.

עוד בוואלה! חדשות:
הרצוג על סרבני 8200: "אזרחי ישראל ישלמו את המחיר"
הניה: "לעולם לא ננהל שיחות ישירות עם ישראל"
מסין עד צרפת: העולם מנסה לעצור את הסחף לשורות דאעש

התופעה המדאיגה מבחינתם של תושבי האזור התעוררה בסביבות שנת 2010. שורה של בעלי עסקים, תושבי ההתנחלויות שבראשן מעלה אדומים, קיבלו לפתע דפיקות בדלתם מ"שליח" בדואי, רכוב על חמור. "יש פה מכת גניבות", נהגו ה"שליחים" לומר, "אתם חייבים שמירה". אותם "שליחים", שהגיעו ממאהלים בדואיים הפרוסים לאורך כל הציר המוביל מהפזורה לים המלח, לא ציינו שאותם הגנבים אלה הם בעצמם, כחלק ממנגנון משומן היטב של שני ארגוני הפשיעה.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

לכתבה המלאה
שומר בדואי בדרך לאחד מבתי העסק באזור, השבוע (צילום: עומר מירון)

השיחה הראשונה, כך מעידים אנשי העסקים, היא ידידותית לחלוטין, לא מאיימת. הדרישה לתשלום, לדבריהם, נעה בין 1,500 שקלים ל-3,000 שקלים, תלוי בגודל העסק. אם בעלי העסקים לא היו נענים לדרישת התשלום, השיחות הבאות לא היו נעימות במיוחד. "השמירה זה של משפחת ג'עאלין, אחרת יהיה פה בלאגן", הוא רק איום אחד מיני רבים שכוונו כלפי אנשי העסקים.

חרף התשלום על אבטחת העסק כביכול, בעלי העסקים מספרים שהשומר היה נעלם באמצע הלילה. "מספיק שבפזורה יודעים שמדובר בעסק תחת שמירה של החמולה כדי שלא יפרצו לשם", מסביר ראש מפלג תשאול במשטרת מחוז ש"י, רב-פקד שמוליק פיאמנטה. "אבל תחשוב שבמקום להפריש את הכסף הזה לכנופיות, אותו בעל עסק יכול היה לאסוף כסף ולקנות רכב חדש או לצאת לחופשה משפחתית".

להערכת המשטרה, בדרך זו הצליחו שתי המשפחות להשתלט על יותר מ-300 עסקים בסביבה ולשלשל לכיסן מיליוני שקלים. לפי המידע המודיעיני של בלשי ימ"ר מחוז ש"י, אותן כנופיות בדואיות קבעו בכוח גם מונופול מוחלט על הכנסת טרקטורים לבנייה באזור והשתלטו על עסקי ההסעות. גם הפעילות המשטרתית, שהביאה למעצרם של 20 מחברי הכנופיות והנמיכה את הלהבות, לא שמה סוף לסאגה ובחלק מהעסקים באזור עדיין ניתן לראות שומרים בדואים שמספקים אנשי החמולה.

"הם רבו מי ישמור על העסק שלי"

אך כמו כל ארגון פשיעה טיפוסי, גם בפזורה הבדואית הכסף מביא לסכסוכים. שתי המשפחות אמנם חילקו ביניהן את גזרות האחריות, אך התקוטטו לא פעם. המידע המודיעיני של המשטרה מצביע על כך שבתקופה האחרונה התעוררו סכסוכים בין שתי המשפחות על רקע אבטחת העסקים ובניית הטרקטורים. "פעם אחת הם באו ליד העסק שלי ואני בעצמי ראיתי את המריבה ביניהם", מספר בעל עסק, שסירב להזדהות בשמו. "כאילו מדובר בעסק שלהם, מול הפרצוף שלי הם רבו מי הולך לשמור על העסק ולי לא הייתה שום אפשרות לומר דבר".

(צילום: צילום מסך)

המפנה בטיפול בשתי המשפחות חל בשנת 2011, כאשר שליחי משפחת ג'עאלין הגיעו ליו"ר איגוד התעשיינים באזור, אבי אלקיים. "הם הגיעו אליי וביקשו כסף על העסקים שלי", מספר אלקיים. "ברגע שאיש עסקים מתחיל לבנות בשטח, הם מגיעים אליו ואומרים שאחרי שהוא מסיים לבנות, הוא צריך שמירה. הסכומים הם סכומים קטנים יחסית". אלקיים, שאינו איש קטן ממדים, החליט לשלם תחילה, אך כאשר הבין כי מדובר בבעיה באזור, החליט לשתף פעולה עם המשטרה. "לי זה היה אכפת", אומר אלקיים. "אני גם לא נבהל מהם ולכן החלטתי ללכת למשטרה ולשתף איתם פעולה".

רפ"ק פיאמנטה מספר כי בגלל שהימ"ר זיהה שמדובר בתופעה מדאיגה שהולכת וצומחת, הוחלט על גיוס כל היחידה לצורך המשימה. "זיהינו שהם לקחו על עצמם גם חלקים נכבדים בבנייה במעלה אדומים", מתאר פיאמנטה. "אם לדוגמא, מישהו רצה לבנות בריכה בבית פרטי, אז היה מגיע מישהו מג'עאלין ואומר: 'זה השטח שלי'. היה בינם לבין עצמם ריב גדול מאוד. לא פעם הם הלכו מכות על האזור במישור אדומים. אם מישהו סירב לשלם, אז היו לנו מקרים של פריצות, של שריפת המקום וגרימת נזקים של אלפי שקלים".

בעזרתו של אלקיים, שהצליח לשכנע בעלי עסקים רבים להתלונן, הצליחה המשטרה לאסוף 60 תלונות, מתוכן 58 עדויות מוחשיות. מדובר במספר חסר תקדים בכל הקשור לעבירות הסחיטה באיומים. "זה עבד בשיטת חבר מביא חבר", אומר פיאמנטה. "אנשים שפחדו להגיש תלונה, פתאום שמעו שחבר שלהם הגיש אז אזרו אומץ".

ת', אחד מבעלי העסקים שהגישו תלונה למשטרה, סיפר כי בזמן שהעסק היה סגור לצורך שיפוצים, הופיעו בפניו מנהיג כנופיית ג'עאלין, חליל שמו, ואנשיו. "המקום בעייתי, ואני שומר על עסקים באזור", אמר אחד האנשים. למרות זאת, החליט ת' לסרב. כעבור שעתיים בלבד, ולמרות הסירוב, הם הציבו שומר בכניסה לעסק. ת' התקשר לאחראי בכנופיה והבהיר שוב שאינו מעוניין בשמירה. אלא שאז הגיעו שוב שלושה גברתנים בדואים לעסקו ונכנסו למשרד. יאסר, אחד האחראים, אמר לת' כי הם צריכים לסגור מחיר עבור שירותי שמירה, תוך שהם מאיימים עליו פעם אחר פעם.

סוכן סמוי שפתח חנות בגדים

בלשי הימ"ר לא הסתפקו בתלונות והחליטו לסגור על שתי הכנופיות באופן סופי: הם הפעילו סוכן סמוי שכביכול פתח חנות בגדים באזור. בשלב מסוים, הגיע אל הסוכן, שכינויו היה "140", אחד מאנשי ג'עאלין, איברהים. "אתה צריך שומרים?", שאל איברהים את הסוכן. "לא", השיב הסוכן, "אבל למה אתה שואל?". בתגובה, אמר לו איברהים: "יש פה הרבה גנבים. כדאי לך לקחת מאתנו שומרים".

איברהים לא התייאש. בשלב מסוים, פנה שוב ל-140 ושאל אותו אם יש לו שומר. להפתעתו, אמר לו הסוכן: "יש לי שומר". מוחמד התעצבן ואמר לו: "אנחנו פה השומרים! משפחת ג'עאלין בכל האזור פה. תוציא אותו. אם אתה צריך שאני אעשה בלאגן, אני אבוא ואעשה להם בלאגן. אל תיקח חברת שמירה".

הפזורה הבדואית (צילום: מערכת וואלה! NEWS, אחמד סויס)

בסופו של דבר, הצליחה המשטרה להגיש שמונה כתבי אישום נגד אנשי משפחת ג'עאלין. עם זאת, התעשיינים עדיין מפחדים שהתופעה תחזור. רובם חששו להתראיין לכתבה זו מחשש שיבולע להם. אלקיים, שלטענתו "לא מפחד מאף אחד", הוא היחיד שהחליט לצאת בגלוי נגד התופעה, בעיקר בכדי שהיא לא תחזור.

הטענות של התעשיינים מופנות בעיקר כלפי הרשויות. בסיור בסמוך ל-300 עסקים הפועלים באזור ניתן להיווכח כי הגישה של החמולות הבדואיות לאזור התעשייה היא כמעט אבסולוטית. "הם מגיעים לכאן בטרקטורונים, בחמורים וברגל", אומר אלקיים. "עיריית מעלה אדומים ומשרד הכלכלה חייבים לבנות כאן גדר היקפית, כדי שתהיה איזושהי הגנה מפני הפריצות. אם המצב יישאר ככה, תהיה לנו 'באר שבע 2'. היום הם נוסעים על חמורים, מחר אחרי שיתעשרו הם יתחילו לנסוע בב.מ.וו".

חברי הכנופיות הבדואיות שעצרה המשטרה (צילום: חטיבת דובר המשטרה)

בעוד הכנופיות הבדואיות דורשים סכומים קטנים יחסית, מפעלים גדולים באזור, כגון סודה קלאב, חותמים על חוזים, בהיקף של סכומי עתק, עם חברות שמירה שמציבות שומרים בשעות הלילה. אנשי עסקים קטנים, שאין להם יכולת מימון לחברת שמירה מסודרת, מעדיפים לשלם "מעט" לכנופיות רק כדי "לישון בשקט בלילה". נוסף על אותם סכומים, הם משלמים מידי חודש לעיריית מעלה אדומים, האחראית על אזור התעשייה והסביבה, כספים שלכאורה, מיועדים לשמירה שלא ניתנת לתושבים.

"גם אני שילמתי בהתחלה", מעיד אלקיים. "אבל אני לא פראייר. שיתפתי פעולה עם המשטרה. אני חושש שהדבר הזה יחזור על עצמו בסופו של דבר". ואכן, השבוע שחרר בית משפט הצבאי חלק מן המעורבים בפרשה, דבר שמעמיד בסכנה נוספת את העסקים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully