פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קצינים: "לחץ משפטי מנע מאיתנו לתקוף מרחבי שיגור"

      בצל ההחלטה לחקור תקיפות במהלך "צוק איתן", אמרו גורמים בצה"ל שהלחץ שהפעילה הפרקליטות הצבאית בניסיון למנוע פגיעה באזרחים פלסטינים הפריעה לסיכול ירי. "העורף נאלץ לספוג"

      ילד בן 4 נהרג מפגיעת פצמ"ר בקיבוץ במועצה האזורית שער הנגב. 22 באוגוסט 2014 (מערכת וואלה! NEWS , כבאות מחוז דרום)
      זירת נפילת הפצמ"ר בנחל עוז, שממנו נהרג דניאל טרגרמן (צילום: כבאות דרום)

      קצינים בכירים בצה"ל טענו אתמול (רביעי) כי אחת הסיבות לכך שהצבא נמנע מהפצצת יעדים שמהם נורו רקטות ופצמ"רים לעבר ישראל במהלך "צוק איתן", היא הפעלת "טרור משפטי" מצדה של הפרקליטות הצבאית. הקצינים אמרו כי מדובר היה בלחץ נגד דרגי הפיקוד השונים להימנע מתגובה בשל חשש מפגיעה בפלסטינים בלתי-מעורבים. קצין בכיר בפרקליטות הצבאית הדף את הביקורת והגדיר אותה "מרושעת". הדברים באים אחרי שהבוקר הורה הפרקליט הצבאי הראשי אלוף דני עפרוני לחקור האם צה"ל עבר על החוק הבינלאומי בשורת מקרים במבצע. בין היתר ייחקרו הרג הילדים בחוף בעזה והפגיעה בבית הספר של אונר"א.

      עוד בנושא
      שייבאס: ”גם אם ספיידרמן היה ראש הוועדה, היו תוקפים אותו”
      גורמים ביטחוניים: ”לא מכירים שחמאס החל בשיקום המנהרות”
      כך ניצח צה”ל את הווטסאפ במבצע ”צוק איתן”

      אחת העדויות לכאורה למצב הבעייתי שבו שרויים הכוחות הלוחמים באה לידי ביטוי בשיחה שניהל מפקד אוגדת עזה היוצא, תא"ל מיקי אדלשטיין, עם תושבי נחל עוז במהלך המבצע. אז אמר להם כי "ידיו היו כבולות משפטית" וכי הוא לא יכול היה לתקוף את האזורים שמהם ירו המחבלים פצמ"רים על הקיבוץ.

      מפקדים בכירים הודו כי היו מקרים שבהם צה"ל ידע מהיכן מתבצעים השיגורים, אולם בגלל אותו חשש מפגיעה בבלתי-מעורבים העורף "נאלץ להמשיך לספוג". היו קצינים שטענו כי אין בידיהם כלים משפטיים להתמודד עם המצב המורכב.

      "הפרקליטות הצבאית לא אחראית על קצב ייצור המטרות"

      חרף הדברים הללו, בפרקליטות הצבאית דחו בתוקף את הביקורת כאילו היו הם אלה שאפשרו את המשך הירי על הדרום. קצין בכיר בפרקליטות אף אמר כי לומר שהיה שימוש ב"טרור משפטי" אינו אלא ביקורת "מרושעת". עוד אמר הקצין הבכיר כי בסופו של דבר מדובר בהחלטת מפקד אם לתקוף או לא. "המפקד צריך לעשות הערכת מצב לגבי מידתיות התקיפה של בית ספר שבו יש ילדים ומאות פליטים, ואז לקבל החלטה".

      בתשובה לשאלה אם לקראת סוף המבצע השתנתה מדיניות האש (בעקבות התמשכות המערכה, ולנוכח העובדה שנדמה היה שצה"ל מתיר את הרסן בתקיפות דוגמת זו של "המגדל האיטלקי") השיב הקצין בנחרצות: "מדיניות האש מבחינה משפטית לא השתנתה. הפרקליטות הצבאית לא אחראית על קצב ייצור המטרות ולא על הפקת המודיעין". לדבריו, "כשהפרקליטות קיבלה את המטרות לאישור, הן נבחנו ואושרו".

      קצינים בפיקוד דרום הזהירו כי ארגוני הטרור מנצלים באופן ציני את ההחלטה הישראלית שלא לתקוף, ויורים מלב אוכלוסייה אזרחית. "בזירה הלבנונית זה יהיה הרבה יותר קשה והרבה יותר מורכב", אמר אחד מהם. בתגובה לטענות מסוג זה אמר הקצין הבכיר מהפרקליטות, "אין לנו כל כוונה לשנות את מדיניות האש גם במלחמה אפשרית בלבנון. מה אתם מציעים, שנתנהג כמו ארגון טרור? הצבא ימשיך לפעול על פי הדין הבינלאומי תוך הפעלת שיקול דעת, מוסר וערכיות. בסוף כל תקיפה שבה ייתכן וייפגעו גורמים לא מעורבים בטרור אתה צריך לשאול את עצמך האם זה סביר".

      רקטה משוגרת מרצועת עזה לעבר ישראל 23 באוגוסט 2014 (רויטרס)
      "נדרשת חשיבה מחודשת". שיגור רקטה לעבר ישראל במהלך המבצע (צילום: רויטרס)

      יצוין כי בעקבות ההחלטה של הפצ"ר לחקור שורת מקרים שבהם ייתכן שצה"ל עבר על החוק הבינלאומי, אמרו גורמים במערכת הביטחון כי נדרשת "חשיבה מחודשת" באשר לטיפול ביישובי הנגב המערבי סמוכי הגדר. "אם אין כלים משפטיים ומבצעיים לטפל בירי הפצמ"רים והרקטות כי הם משגרים אותם מאזורים שבהם יש אזרחים, צריך לקבל החלטה על פינוי תושבים", אמר אחד הגורמים שהבהיר כי החלטה כזו כוללת בתוכה גם פיצוי כספי. "ההחלטה להסתפק בפינוי מרצון של תושבים ולא לפנות יישובים באופן גורף היא זו שהפכה אותם לבשר תותחים".

      (עדכון ראשון: 22:27)

      לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com