דוח של "מרכז אדוה" שפורסם היום (שלישי) חושף פערים אדירים בין המימון הממשלתי ביישובים במרכז הארץ לבין יישובים ביהודה ושומרון, כשהבולט מכולם הוא התקצוב הנמוך לעיירות הפיתוח. מהדוח עולה כי בשני העשורים שבין 1991 ל-2012, התקצוב הממשלתי הגבוה ביותר בחישוב לנפש נרשם בהתנחלויות: ב-2012 הוא עמד על 2,695 שקל לתושב בממוצע, בהשוואה ל-2,277 שקל ביישובים הערביים, 1,892 שקל בעיירות הפיתוח ו-1,684 שקל ב"פורום ה-15", הכולל רבות מהערים הגדולות בארץ - תל אביב, באר שבע, חיפה ואחרות - שבהן מתגוררות 40% מאוכלוסיית המדינה.
במהלך שני העשורים הנידונים בדוח, שבהם גדלה אוכלוסיית ישראל ב-60%, הגידול המשמעותי ביותר בהשתתפות הממשלתית המיועדת נרשם ביישובים הערביים מ-746 שקל לנפש בממוצע ב-1991 ל-2,277 שקל ב-2012. לעומת זאת, עיירות הפיתוח הן קבוצת היישובים היחידה שבה נרשמה ירידה בהשתתפות הממשלתית.
עוד בוואלה! חדשות:
זינוק של פי 3 במספר החרדים המחפשים עבודה
האצבע של דאעש: משמעות הסימן המסתורי של הארגון
בעקבות המהומות: תחנת משטרה חדשה במזרח ירושלים
ההתנחלויות נהנו ממענקי האיזון
למעשה, מבין ארבע הקבוצות - התנחלויות, יישובים ערביים, עיירות פיתוח ו"פורום ה-15" - הגידול המשמעותי ביותר - של 240% - נרשם בהתנחלויות. אלא שהגידול העיקרי נרשם בשלוש ההתנחלויות החרדיות, שאוכלוסייתן גדלה בשיעור של 376%. זאת בזמן שאוכלוסיית ההתנחלויות הלא-חרדיות גדלה בשיעור של 80%, שיעור הקרוב לזה של שאר הקבוצות. כך התקזז הנתון בשקלול של כלל ההתנחלויות.
מאבחנה שערכו מחברי הדוח, ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס, בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות, עלה כי האחרונות קיבלו מימון ממשלתי מיועד הגבוה פי 2.4 מזה של החרדיות 3,213 שקל לעומת 1,359 שקל לנפש בהתאמה. המחברים הסבירו זאת בעובדה שביישובים החרדיים ההשתתפות הממשלתית, שחלק גדול ממנה מיועד למימון ולשירותי חינוך, אינה מועברת לקופת הרשות המקומית אלא ישירות לשתי רשתות החינוך החרדי הגדולות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ומעיין החינוך התורני של ש"ס. סיבה נוספת נעוצה בעובדה שמוסדות חרדיים שאינם משתייכים לאחת משתי רשתות אלה מסווגים כ"חינוך מוכר שאינו רשמי", ובתור שכאלה, הם זכאים להשתתפות תקציבית ממשלתית חלקית בלבד.
סוגיה נוספת שהוזכרה בדוח קשורה למענקי האיזון, מענקים כלליים ממשרד הפנים לרשויות המקומיות, המשמשים להקטנת הגירעון המצטבר של רשויות מעוטות משאבים. ערי "פורום ה-15", המייצג את הערים המבוססות בישראל, אינן זוכות במענקים.
בתקופת משבר האינתיפאדה השנייה (2003-2001) קוצץ תקציב הממשלה למענקי האיזון, דבר שפגע בכל היישובים המקבלים את המענקים יישובים ערביים, עיירות פיתוח והתנחלויות. מענקי האיזון לעיירות הפיתוח פחתו עוד לפני הקיצוצים התקציביים של תקופת האינתיפאדה השנייה, אך המגמה התחזקה לאחר אותם קיצוצים: בשנת 2012 הם עמדו על 671 שקל לנפש. ההתנחלויות נהנו במהלך כל התקופה ממענק האיזון הגבוה ביותר בחישוב לנפש. הקיצוצים של 2003-2001 פגעו בהתנחלויות החרדיות יותר מאשר בלא-חרדיות: בשנת 2012 עמד מענק האיזון לנפש בהתנחלויות הלא-חרדיות על 1,108 שקל כ-50% יותר מזה של החרדיות 720 שקל.
ביישובים הערביים - ההוצאה הנמוכה ביותר
בכל הנוגע להכנסות עצמיות, מצבן של ערי "פורום ה-15" הוא הטוב ביותר מבין ארבע הקבוצות, עם "הכנסה עצמית" לנפש שעמדה ב-2012 על 5,401 שקל, ולכן הן אינן נזקקות למענקי איזון. עיירות הפיתוח נמצאות במקום השני עם 3,626 שקל במרחק רב מ"פורום ה-15". ביישובים הערביים ההכנסה העצמית עמדה על 1,406 שקל בלבד. ההתנחלויות מצויות בתווך, בין עיירות הפיתוח ליישובים הערביים, עם הכנסות עצמיות בגובה של 2,690 שקל לנפש בממוצע. הכנסתן של אלה הלא-חרדיות גבוהה פי שניים מזו של החרדיות 3,049 שקל לעומת 1,464 שקל.
ההכנסות העצמיות של ההתנחלויות החרדיות היו דומות במהלך כל התקופה שנבדקה לאלה של היישובים הערביים. בשני המקרים מדובר ביישובים הנעדרים תשתית כלכלית עצמאית, שאוכלוסייתן מתאפיינת בשיעורי העוני הגבוהים ביותר בישראל יותר מ-50%.
ביישובים הערביים נרשמה רמת ההוצאות הנמוכה ביותר אלה עמדו על 4,688 שקל לעומת 6,400 ויותר ביתר הקבוצות. הוצאותיהן של ההתנחלויות עמדו ב-2012 על 6,431 שקל. גם כאן, כאשר מבחינים בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות, התמונה שונה: ב-2012 הייתה ההוצאה לנפש בתקציב הרגיל בהתנחלויות החרדיות 3,596 שקל הנמוכה ביותר, יותר מזו של היישובים הערביים. לעומת זאת, ההוצאה בהתנחלויות הלא-חרדיות 7,416 שקל הייתה גבוהה פי שניים, ולמעשה הגבוהה ביותר, גם מזו של ערי "פורום ה-15".
לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.co.il