"עם גוף בגודל של בניין, משקל של עדר פילים וזנב אימתני, דרדנוגטוס ככל הנראה לא פחד מדבר" כך הגדיר פרופ' קנת לקוברה מאוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה את התגלית המרעישה שפורסמה אתמול (חמישי) במגזין המדעי "Scientific Reports". צוות המדענים והחוקרים חשפו את עצמותיו של דינוזאור ענק, באורך של כ-26 מטרים ובמשקל של כ-65 טונות כבד יותר ממטוס בואינג 737 בחפירות בפטגוניה, ארגנטינה.
עוד בוואלה! חדשות:
נגד כל הסיכויים: נמייה הצליחה להבריח לביאות שתקפו אותה
לראשונה זה 20 שנה: קרנפית נולדה בספארי ברמת גן
מחקר: יותר ממחצית הפילים באפריקה נכחדו בתוך עשור
הזן הענק, שנקרא "דרדנוגטוס סקראני", הוא ככל הנראה אחד מהיצורים הגדולים ביותר שאי פעם התהלכו על כדור הארץ. התגלית מפתיעה במיוחד, מאחר שנמצאו יותר מ-70% מעצמותיו בשלמותם. "שלמות השלד היא עדות לכך שהיצור נקבר במהירות, ככל הנראה תחת משהו כמו חול טובעני", הסביר לקוברה, "חוסר המזל שלו הוא המזל שלנו".
עד כה, האנטומיה של דינוזאורים בגודל כזה הוערכה על בסיס חלקי עצמות של יצורים קטנים יותר שנחשפו. המאובנים של הדרדנוגטוס, השייך למשפחות הטיטאנוזאורים הצמחונית, נחשפו במהלך השנים 2005-2009. מעל מאה חלקים מהשלד הענק נמצאו, ואפשרו לחשב את משקלו בסבירות גבוהה מאוד.
המחזיק בתואר הדינוזאור הגדול ביותר עד לגילוי הנוכחי אללטיטאן שקל "רק" 47 טונות. "הדרדנוגטוס היה גדול באופן מדהים", הסביר לקוברה, "הוא שקל כמו תריסר פילים אפריקנים או כמו יותר משבעה טי-רקסים. באופן מפתיע, ניתוח העצמות מצביעות על כך שגם כשהיצור שהתגלה מת, הוא עוד לא הגיע לשיא גודלו".
"הטיטאנוזאורים הם קבוצה מרתקת של דינוזאורים, כשמשקלם נע בין זה של פרה לזה של לווייתן ענק ואף יותר", אמר מת'יו למאנה, מצוות המחקר, "אולם הגדולים ביותר נותרו תעלומה, מכיוון שברוב המקרים, נמצא רק חלק קטן מהמאובנים".
צוות המחקר השתמש בטכנולוגיה מתקדמת על מנת לסרוק את העצמות ולהרכיב דגם דיגיטלי של הדרדנוגטוס. "היתרון בכך הוא שהדגם לא תופס מקום פיזי", הוסיף לקוברה, "ניתן להעביר את התמונות וההדמיות לכל מקום בעולם, למדענים ולמוזיאונים, ובמקביל הנאמנות למקור אינה נפגמת, והיא מושלמת. הדגם לא נשחק עם הזמן, בניגוד לעצמות המוצגות לציבור".
פירוש שמו הלטיני של היצור, שחי לפני כ-77 מיליוני שנים בקצה הדרומי והמיוער של דרום אמריקה, הוא "אינו מפחד מדבר". "סקראני" הוא שמו של מדען אמריקני שהיה שותף למאמצי המחקר. "הגיע הזמן שמלחכי העשב יקבלו את מקומם הראוי כיצורים הקשוחים ביותר על הכדור", סיכם לקוברה.
(עדכון ראשון: 22:35)